דמיינו את התסריט הבא: רוני דניאל, הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ שתיים, מופיע לפתע במהדורה על תקן כתב לענייני בריאות ומסביר באריכות על השפעת החדשה שמשגעת את המדינה. הזוי לא? ומה תאמרו אם אודי סגל, הפרשן המדיני של 2, יציג בסוף המהדורה את התחזית ואת מד הלחות השבועי כשהוא מזהיר מפני התייבשות. לא כל כך הגיוני? 

 

בתפיסה העיתונאית הבסיסית כתבים ופרשנים הם אנשי מקצוע ממוקדים. כתב/פרשן אמון על התחום שהוא מסקר, מכיר אותו ביסודיות ויודע לתת תובנות מעמיקות באשר למתרחש בסקציית המומחיות שלו. כך נוהגים בחדשות ערוץ 2 בתחומים שכנראה מכבדים שם. יש כתב צבאי, פוליטי, כתבי חוץ, בריאות, כלכלה, צרכנות, ערבים ועוד. לא תמצאו את סמדר פלד מגישה הערכה ביטחונית נוקבת או את גיא פלג מספר על המהומות שנשיאת הלפיד האולימפי מעוררת. זה פשוט לא קורה. אבל, כשמגיעים בחדשות 2 לתחום התרבות, הכול אפשרי. יאללה, מעמיסים.

 

בערוץ 2 החלו בחודשים האחרונים לשים דגש רב יותר על ענייני תרבות וספורט כתגובה למהלך זהה שנעשה בחדשות 10, מוקדם יותר. אבל ההבדל בגישות הוא תהומי. כשהקמנו אצלנו את דסק התרבות, צוותה לעניין קבוצת אנשים שהגיעה מהתחום והתמחתה בו.  גדלנו בתחום, אנחנו מסקרים אותו שנים ועושים את זה היום באופן שוטף. זה המקצוע שלנו. לטוב ולרע. באחת מהשיחות הראשונות שנעשו לפני שהוקם דסק התרבות ב-10, אחד מאנשי ההנהלה הסביר לי שהרעיון הוא ליצור גוף מהוקצע ומקצועי, מקביל בידע ובאופן הכיסוי לכל חטיבה מובילה בחדשות.

 

לקח לנו זמן, עשינו טעויות (ועדיין עושים מדי פעם), אבל התאפסנו, כשהמטרה שלנו היא לחפש זוויות ייחודיות בתחום ולא להיות לוח מודעות טלוויזיוני-בנאלי. אצלנו פחות משולהבים מכתבות כמו "לעברי לידר/מאיה בוסקילה יש אלבום חדש- וואו, הזדמנות לשמוע את הכוכב מהגג". זה פשוט לא מעניין וגם לא ממש מאתגר לכתב מקצועי. העניין הוא לנסות למצוא עמדה מקצועית, אינפורמטיבית, חדשה, או לפחות משעשעת מאוד. לא רק למרוח את הכוכב על המסך. המוטו המרכזי שלנו הוא שסקופ בתחום הבידור שווה ערך לסקופ בכל תחום אחר. 

 

אני חש שהחשיבה בחדשות ערוץ 2 היא מעט אחרת. ענייני תרבות מסוקרים שם בסגנון "מי פנוי באלנבי" ו"כל הקודם זוכה". כתב הספורט הוא גם כתב תרבות וכן מומחה כללי לכל דבר; כתבת המסקרת סיפור על חולי אסטמה ביום אחד, תציג למחרת את החדשה הספרותית המסעירה; וכתב חוץ יכול לחשוף ולדון ביצירה מוזיקלית מרעננת (כשהוא טועה ומתבלבל, כמובן, כמו שקרה בשבוע שעבר, איזו פדיחה).         

 

כל אחד "יכול" בתחום התרבות והבידור, לדעת האנשים ב-2. לא צריך ידע מיוחד כדי לסקר את השטח הזה. התרבות והבידור הם עוד סותם חורים במהדורת החדשות שלהם. נותנים כתבות לפי קילו, כי הקהל אוהב את זה, והוא כנראה - כך סבורים שם, מספיק מטומטם כדי לאכול כל דבר משודר.

 

מי שהתובנה הזו נראית לו חלקית, מוזמן לקרוא במוסף עיתון "הארץ" את ראיון הפרידה של הכתבת הוותיקה ענת סרגוסטי מערוץ 2. סרגוסטי מספרת שחלק מהכתבים החדשים סביבה עושים תחקיר מחפף מאוד לפני הכתבות. מין עלעול קצר בויקיפדיה מספק אותם. יש בזה משהו. גם אם זה לא קורה בפועל, זה בא לידי מימוש בגישה. במקום שתרבות ובידור נמצאים בו רק כדי למלא מכסות, הכתב לא צריך לדעת שום כלום. אפשר הרי לסקר עניינים כאלה בעזרת אנשי ויקיפדיה מיומנים.