באולפן שישי של ערוץ שתיים החליטו השבוע לסגור את המגזין עם כתבה צבעונית ומעמיקה על טל פרידמן. הבטיחו לנו שנראה את הכוכב באור חדש ומפתיע, מנגן רוקנרול וחושף את תוככי חייו. בטיזרים שובצו קטעים שבהם פרידמן אומר בלחץ: "אל תצלם, לא עכשיו". נראה היה שיש דרמה אדירה בכתבה. חיכיתי בנשימה עצורה. אבל הבטחות מרעישות לחוד ומציאות במקום אחר ומרוחק.

 

קודם כל צריך לומר שאת כתבת טל פרידמן ולהקת הרוקנרול הפרועה כבר עשו בערך שמונים אלף פעם. בעיתונות ובטלוויזיה. אצלנו לדוגמה, הכתבה שודרה לפני יותר משנה. אז הצגנו את פרידמן כמוסיקאי אנרגטי. זה שלא מתבייש לשחרר מהפה מה שבא לו, כשהוא מופיע מול סטודנטים במופע חינני עמוס קאברים רועשים. מה שאומר שמהכיוון הזה, אין ממש הצדקה לכתבה.  

 

חלק נוסף בעלילה ניסה לחשוף, לכאורה, את העובדה שפרידמן לא תמיד מופיע באולמות מפוצצים. אבל מה לעשות, גם המעשייה הזו סופרה, מזמן, בתוכנית "ערב טוב" עם גיא פינס. שם הקומיקאי הונצח מופיע מול קהל דליל ומסור במקום אינטימי.

 

רעיון אחר בכתבה היה כנראה לנסות  ולהציג בפני הצופה את פרידמן ומערכת יחסיו עם משפחתו. הכתבת אפילו ציינה בדרמטיות, שהאיש נוהג בדרך כלל להצניע עניינים הנוגעים לאשתו ולילדיו. ברמה הבסיסית, זה פשוט לא נכון. אמנם הוא לא מנופף בילדיו בכל בכורת סרט, אבל בעבר הלא רחוק, במספר כתבות בעיתונות הכתובה, טל חשף את הסאגה המשפחתית שלו, דיבר בכנות ואפילו הצטלם עם בנו. צריך רק ללכת לארכיון ולראות את הכתבות. מה שאומר שגם הכיוון הזה מוצה. בניגוד להבטחות, מלבד איזה הגיג ברמת פפארצ'י שבו נשוא הכתבה מתבדח עם בנו, לא קיבלנו את הסחורה הזו, והמשכתי להרגיש שיש כאן הונאה. טל פרידמן. צילום: יח"צ

 

אבל בסוף, אחרי שחשבתי קצת, הגעתי למסקנה שלא מכרו לי לוקש, כי בכתבה הזו באמת ראיתי את פרידמן כמו שלא חזיתי בו מעולם. אבל לא מבחינת החשיפה האישית או ברמת הסקופ. ממש לא. פשוט זכינו לראות אותו מעוצבן. נורא.

 

באופן בסיסי צריך להגיד שהאיש הוא אחלה מרואיין (מניסיון שלי איתו). מצחיק, פתוח ואינטליגנטי. הוא לא תמיד מוכן לספר על חייו ומשפחתו, אבל על רגשות ועולם הטלוויזיה הוא מדבר בכנות. ביום שישי לא קיבלתי מילימטר מכל זה. ראית אותו בקריז. עצבני. ואני חושב שיש לי הסבר לעניין.

 

בכתבה הזו הקומיקאי צולם המון, בהרבה מאוד סיטואציות, מקומות וזוויות.  בפרקטיקה גם כשמרואיינים מוכנים לחשיפה ארוכה, יש רגעים שאדם לא רוצה שיצלמו אותו. למשל בכניסה לשירותים, או רגע לפני הופעה מלחיצה. הגיוני לא? למרות זאת תיעדו את פרידמן בזמנים כאלה. אחרי זה חתכו את זה לפרומו מבהיל. לא ממש פייר ודי מעצבן כל מרואיין. ויש גם עניין של כימיה. כזו בין מראיין למרואיין. מראיין צריך ליצור אווירה נעימה, אמינה, לפחות בכתבת צבע בידורית. בדרך כלל זה לא פשוט. עם טל זה קל. מדובר באיש כיפי ולכן לא צריך להתאמץ בעניין. פה זה פוקשש כנראה. או שאולי החומרים הנעימים יותר נשארו בחדרי העריכה, מקום שבו אפילו מהטמה גנדי יכול להפוך לרוצח ערמומי, אם מאוד רוצים.

 

לאולפן שישי של ערוץ שתיים יש פריבילגיה לקבל קדימות כמעט בכל נושא שבא להם לעסוק בו. היוקרה והרייטינג מאפשרים להם את זה. לכן אני מתקשה להבין למה קיבלנו השבוע כתבה משומשת, בלי חדשה או חשיפה, לוקה בקו עלילה לא ברור וגם חסרת הכיף הבסיסי שאובייקט כמו פרידמן יכול להביא.