קשה להעלות על הדעת פתיחה מהפנטת יותר מזו ששודרה אתמול בערב הגאלה של העונה השלישית של "האח הגדול". אסופה של טיפוסים שספק אם השטן היה שורד לצידם מבלי לחזור בתשובה, הוכנסו לחווילה המשותפת. אסי עזר נראה בכושר מצוין ותופס את מקומו לצד ארז, כאחד המגישים הכי מעניינים ומהוקצעים בישראל. התפאורה, העיצוב והיכולות של ההפקה ניכרו בכל מקום וגרמו לי להיסחף. הכמיר את ליבי באופן מיוחד המתמודד החירש והנאה שמנסה, כך התרשמתי, להתגבר כל חייו על הקשיים והבדידות שהחירשות כפתה עליו בעזרת המראה המרשים שזכה לו וביטחון עצמי מופרז. הרגע שבו נפגש בחבורה גסה ומוטרפת, עם כניסתו לבית המשותף, מתחה את איברי וגרמה לי ללחץ אמיתי.

 

במהלך הצגת המתמודדים זיהיתי את גואל פינטו שנכנס לבית בשלב מאוחר. פינטו שימש שנים רבות כמבקר תרבות וקולנוע של עיתון "הארץ". לא פעם נהג לקונן באופן חריף על התבהמותה של התרבות. עם השנים התאפיין כמבקר חמוץ וקפדן מאוד והגדרה מיטבית שלו תהיה "איש קפוץ תחת" (כך נכתב בידי אחת הקולגות שלו).

 

 

גואל פינטו נכנס לווילה. צילום: בוצ'צ'ו

 

נפגשתי עם פינטו בעבר. בתחילת דרכי בערוץ עלה רעיון ליצור קאדר של מספר מבקרים שיגיבו מדי פעם במסגרת כתבות מוסדרות לאירועי תרבות מרכזיים. בשיחה עימו גיליתי שהוא להוט לעניין. לבסוף הרעיון לא התממש והתפוגג בכללותו. העניין נפל. במקרה, או שלא, אחרי שבועות מספר הוא החל להתקשר אלי כשהוא מבקש את תגובתי לכתבה כזו או כתבה אחרת שעשיתי. השאלות של פינטו היו קנטרניות בנושאים קטנוניים. בדרך כלל נמנעתי מלהגיב. לבסוף פנה אלי וטען שהוא מכין כתבה מקיפה על סיקור התרבות במהדורות החדשות השונות. כל הקולגות שלי רואיינו ולכן הסכמתי. כשפתחתי את העיתון ראיתי שהכתבה בעיקר מצרה על זילות התרבות בחדשות ושאני נשוא הכתבה. לא הייתה כל נגיעה בעניינים מקצועיים. פשוט השמצה ארוכה. הרגשתי שטעם הנקמנות עלה מכל פיסקה שכתב.  

 

התחלתי לברר מעט על האיש. מסתבר שפינטו מנתר כבר שנים בין אודישנים ותפקידי מסך פנויים. לפני מספר שבועות אפילו ראיתי אותו מנסה את מזלו בפיילוט כפאנליסט בתוכנית של מצחיקנים אצלנו בערוץ. אחרי ניסיונות ארוכים ונואשים והופעות על תקן מבקר אורח ומבקר חבר בתוכניות נידחות, פינטו מימש את הפנטזיה שלו להיות כוכב. הוא לא פנה לתוכנית שבה נמדדים לפי רמת כישרון, יכולת או הישג. הוא לא עמל קשה על סרט דוקומנטרי או תוכנית פורצת דרך כדי להגיע למעמד שחפץ בו. לא. פינטו זינק לתוך "האח הגדול", תוכנית הריק האולטימטיבית. דרך הפלטפורמה הזו יעשה את פרסומו. לצד אחרון הבורים וראשוני רודפי תשומת הלב.

 

פינטו הוא כבר הדמות השנייה מז'אנר מבקרי התרבות הדעתניים שמוצאת את דרכה ל"האח הגדול". מנחם בן עשה זאת לפניו. לי, אני חייב לומר, זה נראה מוזר. יש כאן דיכוטומיה בלתי ניתנת לגישור. אי אפשר להיות מבקר ובקפיצה אחת לגעת בצד השני. פשוט לא נתפס. כך בעיני לפחות. אבל בענייני אתיקה ומוסר כל אחד יעשה לפי תחושתו. בכל זאת, מתבקשת מסקנה אחת מההיסטוריה המצטברת של מבקרי התרבות ששוצפים את הריאליטי. סוף סוף יש גושפנקא רשמית לתאווה האמיתית של רבים ממבקרי הטלוויזיה והתרבות בישראל. הם פשוט רוצים להיות בטלוויזיה. הם רוצים להתפרסם. אין להם את היכולת לעשות את זה בכלים המקובלים של הבנת המדיום ואין להם די כישרון לבנות קריירה שתוביל לנוכחות טלוויזיונית מכובדת. אז הם מבצעים עיקוף חסר עכבות. הכול כדי שידעו את שמם.

 

נקנח במשפט הטיפשי, שהפך בימים האחרונים לעובדה: "אם אינך יכול לבצע, הפוך למורה. אינך יכול ללמד? הפוך למנהל. אינך יכול לנהל? הפוך למבקר".