אני מקווה שהשר לביטחון פנים ימצא שלוש דקות להקדיש לקריאת הפוסט הזה. כדי לא למתוח אותך, מר דיכטר, הפוסט הזה עוסק בך ויש לו שורה תחתונה עם מסר אישי חד: נכון לעכשיו נכשלת בתפקידך!

שני אירועים דרמטיים קרו השבוע - במועדון לילה בת"א שוב אירע רצח כפול, ובכפר פקיעין שבצפון גורשה המשטרה בבושת פנים אחרי מיני-אינתיפדה שפרצה שם, בליל מעצרים שהיה אמור להסתיים תוך זמן קצר כשהמבוקשים לחקירה בידי המשטרה. בסיכום שבועי, המשטרה נחלה שני כשלונות צורמים. עוד שניים.

את הרצח בת"א אי אפשר היה לסכל (המודיעין של המשטרה, כידוע לך דיכטר, זה לא המודיעין הסיכולי של השב"כ. לא נעים אפילו להשוות), אבל הוא מלמד משהו על כושר ההרתעה של המשטרה שלנו. הוא גם מציב נקודת שפל חדשה בכל הקשור לביטחון האישי של כולנו. כל מי שהיה שם יכול היה להיפגע, וכנראה שבעל המסעדה שעמד ליד בעל חברת האבטחה (היעד לחיסול), היה הפעם האיש שעמד במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. דבר אחד ברור: אזור מועדון ה"נייט" מועד לפורענות, זה כבר הוכח בעבר. אם היו שם שוטרים כמתבקש, האופנוען המחסל לא היה מתקרב לשם, שולף ויורה לכל עבר. "יש לנו בעיית כוח אדם", מסבירים במשטרה את הנוכחות הדלילה ברחובות. גם דיכטר משתמש בתירוץ הזה. אגב, זה נכון. אבל זה בדיוק המקום שבו השר הממונה צריך להשפיע. לך לאולמרט, דפוק על השולחן, תביא כסף ותגייס שוטרים. תסביר לו שזה צו השעה. תסביר לו שמי שמעז להופיע בלב תל אביב עם אקדח ומפזר קליעים בלי חשבון, לא פחות מסוכן לאזרחי ישראל מזה שמשגר קסאם לשדרות.

תרים טלפון למשה שחל. קצינים בכירים בדימוס ששוחחו איתי לאחרונה מרבים לדבר על שחל. הם מתגעגעים אליו. "הוא ידע להביא למשטרה כסף", הם מספרים. זו אחת המשימות היותר חשובות של שר המשטרה. שחל, אני מסביר להם, אהב את התפקיד. אתה, דיכטר, אתה עושה רושם, סובל שם.

בפקיעין החבר'ה שלך התבזו. נכנסו לא נכון, פעלו לא נכון, הגיבו לא נכון ובסוף גם ניהלו מו"מ לשחרור חטופה. קטסטרופה. אתמול הזמנת תקשורת לצלם אותך מבקר פצועים בבית החולים. תזמין כבר תקשורת להודיע שאתה מוותר על המשרד הזה, כי זה פשוט לא מעניין אותך.

לא מזמן ישבתי עם דיכטר בפורום מצומצם. זו היתה שיחה פתוחה עם קבוצה קטנה של עיתונאים. רוב הזמן הוא דיבר. זה נמשך שעה וחצי. ראש השב"כ לשעבר ניתח באופן מרשים ואינטיליגנטי את המצב בעזה, הפוליטיקאי דיכטר ניתח לא רע בכלל את המצב במפלגתו "קדימה", אבל השר לביטחון פנים דיכטר דיבר מעט מאוד על המשטרה. הוא בכל זאת חידש לי משהו: רק שני אחוזים מהתקציב השנתי (הזעום יחסית) של המשטרה מוקצה למה שנקרא התעצמות. רכש משמעותי - טכנולוגי וכדו'. ועם הנתון הזה הוא די חי בשלום, התרשמתי. מעניין איך היה נראה צה"ל אם 80% מתקציבו היה הולך למשכורות, 18% על מזון ושני אחוזים על התעצמות. אז מה הפלא שבשבוע האחרון המשטרה נראתה כמו שנראתה?

ודבר אחרון, מר דיכטר: אני לא יודע מה היה לך לחפש שם בעיתוי הזה, אבל הבנתי שהשבוע, כשהמשטרה שלך הושפלה כאן, ביקרת בארה"ב. על פי ידיעה באתר משרדך, מטרת הנסיעה היתה קידום שת"פ בענייני ביטחון פנים, אבל גם - ולדעתי בעיקר - שיחות בנושאים מדיניים לקראת ועידת אנאפוליס והגרעין האיראני (מעניין שרוב הציטוטים שלך משם עסקו בנושאי הועידה והפלסטינים). בין השאר פגשת בביקורך אנשי מימשל שונים ואת סגן היועץ לביטחון לאומי, אליוט אברהמס. אני מניח שזה היה חשוב. רק חבל שלא פינית זמן לפגוש גם את רודי ג'וליאני. אולי היית לומד ממנו משהו.