לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
לבלוג המלא |  עריכה |  בלוגים קרובים |  בר קבועים |  הוסף לקבועים שלי |  ישראבלוג


נגיסה מהתפוח
"זהו חלק מתמצית האמהות, לצפות בילדתך גדלה להיות אדם בפני עצמו, ולא להיות מסוגלת לעשות משהו בעניין. אחרת ילדים היו חיות מחמד ותו לא." (הת'ר ארמסטרונג)



11/2006

דו"ח ביניים
אוקיי, בלוג זו בעיה. כתבתי שמצאתי את הדרך לשמור על בית מסודר ונקי. כרגע הבית שלי נראה כמו חנות בגדים אחרי סייל. מביך. סיפרתי שאני שומרת על אכילה מסודרת, בריאה ודלת שומן, ושאני מתאמנת 3-5 פעמים בשבוע. לא התאמנתי כבר שלושה שבועות (או שאולי זה ארבעה?) ואני מנשנשת שטויות בלי הכרה. מביך ומדאיג.
אני אומרת לעצמי שאולי עדיף פשוט לא לכתוב ולא לתעד את התהליך, וכך אני אמנע מעצמי פאדיחות מהסוג הזה. מצד שני, זה לא שאי-כתיבה בבלוג תעזור לי להסתיר את המציאות מעצמי. הכשלון הוא פה, והוא מהדהד.
 
לפני כמה שבועות קרה רצף של אירועים שהוציא אותי לגמרי מהאיזון. התבטלו לי מספר פגישות עם המטפלת שלי ועם פסיכולוגית הבית. היה לי ריב עם העזר כנגדי, שאמנם הסתיים בטוב ונאמרו בו דברים חשובים, אבל כנראה טלטל אותי מאוד. כמו מערבולת שמעלה טינופת מקרקעית האגם. הילדים היו חולים זה אחר זה, והשגרה שלי השתבשה למדי. תוך זמן קצר חזרתי כמעט לאותו מקום שבו הייתי לפני כמה חודשים.
 
אני מפחדת. מפחדת לאבד את כל מה שהשגתי עד היום.
אבל אני לא מצליחה לגרום לעצמי לקום ולעשות משהו בנידון. 
 
אתמול עברתי חוויה אינטנסיבית מאוד בטיפול. לראשונה טיפול בדמיון מודרך, שמטרתו התמודדות עם קושי. זו היתה הדמייה של הליכה במסלול, שנראה בהתחלה פשוט ומתברר כרצוף מכשולים. להפתעתי הגדולה, זו היתה חוויה כמעט פיזית. יכולתי להרגיש את הקושי שבדרך מתבטא בתחושות ממשיות לגמרי. לא הייתי מסוגלת להזיז את הידיים שלי. כשנאלצתי למצוא דרך לעבור על פני תהום פעורה, מצאתי את הפתרון מיד, אבל בקודי הצלחתי להביא את עצמי לעשות את מה שנדרש. הרגשתי שאני לא מסוגלת לנשום.
עוד דבר מאוד בולט היה התחושות שלי כשהצלחתי לעבור את המכשולים. מצד אחד, תחושת נסיגה, במקום תחושת הצלחה. ההנאה בהגעה לפסגה התפוגגה לה בן רגע. כשהייתי צריכה להמשיך וללכת במסלול, והפעם בדרך קלה ונקיה במורד ההר, נדדה דעתי למחוזות שונים, כאילו התקשיתי להשאר ממוקדת במה שלפני.
 
ההדמייה הזו העלתה אצלי מחשבות רבות. מהו הפחד שמשתק אותי? מהם אותם מכשולים שעומדים בפני ואני מתקשה לעבור אותם? כיצד אגייס את הכוחות שיש בי ואעשה את זה בכל זאת?  האם העובדה שהאתגרים הקשים היו מאחורי לפני כמה שבועות, ובעצם פסעתי בדרך סלולה, היא זו שאפשרה לי להתפזר ולאבד את המיקוד? איך למצוא את האיזון בין האתגר המשתק ובין השגרה המפוזרת?
 
ההדמיה העלתה אצלי הרבה מחשבות, אבל לא נתנה לי כוחות חדשים. אני עדיין באותה נקודה. אני מאוכזבת, מתוסכלת ומודאגת.

מאזינה ברקע
30/11/2006 15:16, בקטגוריות בואו לא נקרא לזה דיאטה, חיפוש עצמי, יאללה בלגן
13 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-3/12/2006 14:06



עושים רושם טוב
בסוף השבוע התארחה בבית אימי האחיינית האהובה שלי, שהגיעה לבקר מאוסטרליה. ההתרגשות היתה רבה, וכולנו נאספנו לעשות רושם טוב בארוחת יום שישי. תוך זמן קצר הילדים הצליחו להתגבר על הביישנות הראשונית ועל מחסום השפה, ושחקו עם בת דודתם. זו רצה אלי כל חמש דקות כדי שאתרגם, וזה מפטפט בעברית ומתעלם מהעובדה שעונים לו באנגלית.

במהלך הארוחה התחלנו לדבר על יינות. על השולחן עמדו כמה בקבוקים, בניהם קברנה סוביניון של כרם זרעית, וסוביניון בלאן מצויין של תבור אדמה. האורחת שלנו אמנם לא חובבת יינות גדולה, אבל אני לא מכירה אוסטרלי שאין לו מה לומר כשמגיעים לדבר על אלכוהול. 

כשנגמר היין הלבן, התלבטנו איזה בקבוק לפתוח עכשיו. דבר ידוע הוא שקברנה סוביניון במערכה הראשונה, יורה במערכה השלישית. ואמנם, כשהעזר הרים את הבקבוק כדי לפתוח אותו, ונגע קלות עם תחתית הבקבוק בקערת הזכוכית עם האורז, חשבתי שמישהו ירה, או יותר נכון, חשבתי שמישהו זרק רימון במרכז השולחן.

קערת הזכוכית התפוצצה כמו בלון שהתפוצץ (הייתי חייבת). כל פינה בחדר, כל צלחת, כוס, מנה ומחשוף, התמלאו בעשרות רסיסי זכוכית זעירים. את המשך הערב בילינו באיסוף קפדני של זכוכיות מתוך מקומות שלא העלינו על דעתנו. מי שלא הספיק לגמור את האוכל בצלחתו יכל לבחור בתבשיל אורז ועוף א-לה פיניציה, או להשאר רעב. נחשו מה בחרנו. על דבר אחר יש להודות, שקערת הזכוכית היתה עשויה סוג של זכוכית משוריינת, אשר מפיקה רסיסי זכוכית רבועים ולא חדים מאוד, וכך פרט לשינוי קיצוני של התוכניות וכמה נפגעי חרדה, איש לא נפגע.
 

למחרת החלטנו לקחת את האורחת לטיול בעיר העתיקה בירושלים. למען האמת בחירה מצויינת. היא מאוד נהנתה וכך גם הילדים, שלהם זהו הביקור הראשון. הפספוס היחיד שרשמתי לפני הוא שנתתי לשמש הירושלמית להטעות אותי ולא לקחתי בגדים חמים. שכחתי שבין החומות השמש פשוט לא מגיעה והסתובבתי חצי מהיום עם שני ארטיקים רועדים.

את הטיול פתחנו בסיור על החומות. הילדים רצו, טיפסו, הציצו, שאלו שאלות על חרכי ירי ועל דברים שונים שראינו משני צידי החומה. סמוך לבית הקברות הנוצרי האורתודוקסי, עצרנו כדי לשתות. בתוך החומה ראינו שדה קוצים חומים, המכסים על הריסות מצודה צלבנית שנבנתה ברובע הארמני.

ואז הגיעה השאלה שכנראה היה עלי לצפות לה:
"אמא, יש לי פיפי."
"חמודי, אנחנו עוד מעט יורדים. תתאפק."
"אבל אמאאאאאאאאאאא!" התפתל הפעוט בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

וכך ניתנה לבן שלי הזדמנות נדירה, להשתין ממרומי ההיסטוריה, ישר על הצלבנים. תודה לאל שאף אחד לא עבר שם באותו הזמן.
 

מאזינה ברקע
28/11/2006 07:38, בקטגוריות משפחתי
11 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של אורזת ב-28/11/2006 21:27



רק היום, רק היום! חדשות טובות במבצע
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הסתיימה מהדורת חדשות ברדיו ואני חייכתי. לא סתם חייכתי - זרחתי.
 
בהארץ נכתב הבוקר, שראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, החליט מצידו להקפיא את תוכנית ספדי. בהארץ נכתב: "לופוליאנסקי החליט על הקפאתה, לאחר שהבין כי הגופים האמונים על תכנונה ופיתוחה של העיר מתרכזים בקידומה של תוכנית ספדיה, ולא עוסקים מספיק בפיתוח קרקעות למגורים בתוך תחומי העיר. ללופוליאנסקי התברר שהוקפאו כמה פרויקטים זמינים לחיזוק מרכז ירושלים הגווע ולבניית דירות לאוכלוסייה הצעירה בעיר."

השבוע מתכנן לופוליאנסקי להפגש עם נציגי הירוקים ו"לגבש איתם קואליציה רחבה" שתקדם תוכניות חלופיות.

כולי תקווה שהצעד הזה יהיה רק ההתחלה של דרך חדשה שתקדם באמת את העיר ומנגד תשמר את הנוף. השיתוף של ארגונים סביבתיים וארגונים חברתיים, חייב להיות מתמשך ולא נקודתי. אני מאמינה ששילוב פעיל של גורמים המעוניינים לתרום ולקדם את העיר, יהיה מאוד חיובי ויעזור בעצמו להניע את העיר קדימה.

כל הכבוד ללופוליאנסקי שהקשיב לתושבי העיר, ושהרשה לעצמו לעצור את התהליך למרות הזמן והמשאבים הרבים שכבר הושקעו.

מאזינה ברקע
24/11/2006 11:33, בקטגוריות מעורבות
1 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של דרורית ב-27/11/2006 18:03



10 סיבות לא להתפקד למפלגת העבודה

1. עמיר פרץ - מפלגת העבודה מונהגת היום על ידי אדם שבעיני אינו מתאים לתפקידו. אני לא מעריכה אותו ולא הייתי רוצה לראות אותו מתמנה לראשות ממשלת ישראל.
2. ההתנהלות הפנים מפלגתית  איומה - מפלגת העבודה קרועה כל העת בינה לבין עצמה בתתכנות פנימית ועסקנות קטנונית שמחלישים אותה ופוגעים בכוחה.
3. כי בין המצע של המפלגה והחוזה עם הבוחר, ובין התנהלות המפלגה - הקשר מקרי בלבד, ומאז הבחירות אני פשוט מרגישה מרומה.
4. כי המפלגה העדיפה להשאר בממשלה עם אביגדור ליברמן.
5. כי אני מפקפקת בסיכוי של מפלגת העבודה להצליח לחזור ולהיות מפלגת שלטון.
6. כי יש מי שטוענים - ואולי בצדק - שהדרך היחידה לשנות היא להתחיל מחדש. האם יש סיכוי להחיות את מפלגת העבודה?
7. כי מדברים במפלגה על להחזיר את אהוד ברק.
8. כי כמעט כל מי שאני מכירה, ושומע על מעורבות פוליטית, מסתכל עלי במבט שנע בין דחייה ותמיהה. כולל בעלי, שיחיה.
9. כי ברגע שאני מתפקדת למפלגה, אני הופכת מזוהה איתה (בעיני, בעיני סביבתי). אני לא רוצה להגיע למצב שאצטרך להצדיק את מעשיה.
10. עמיר פרץ, כבר אמרתי?
 
יחד עם זאת, אחרי התלבטויות רבותהשתכנעתי שהדרך היחידה שלי להשפיע תהיה להיות נוכחת. במצב הנוכחי אני משולה לצמד הזקנים של החבובות, שיושבות ביציע, מקטרות ומלגלגות, מבלי כל תקווה לשינוי. אני לא רוצה לעלות לבמה בעצמי, אבל אני רוצה שהאנשים הנכונים יעלו לבמה. אני רוצה שהאנשים הנכונים שכבר נמצאים שם, יקבלו את ההזדמנות ואת התנאים הטובים. שיעשו מה שצריך לעשות, ויש הרבה מה לעשות.
 
הבוקר התפקדתי למפלגת העבודה.
 



והנה לשון המכתב שקיבלתי מעוזרה של שלי יחימוביץ, למי שמעוניין גם הוא להתפקד:
שלום לכולם, ברצוני לעדכן את כולכם, שאלו מכם שלא חידשו את חברותם במפלגה מאז הפריימריס לרשימה, ולא יעשו זאת בשבוע הקרוב, עשויים לגלות שכבר לא יזכו לבחור בפריימריס הקרובים לראשות המפלגה. אני מצרף למייל
טופס התפקדות סרוק. אם ברצונכם להיעזר בנו לצורך ההתפקדות וחידוש חברות, שלכם או של חבריכם, מלאו את הטפסים ושילחו לנו בפקס (למספר 03-5175232).
אם ברצונכם לפנות ישירות לאגף מפקד החברים, תוכלו לעשות זאת על ידי פניה למנהלת אגף מיפקד החברים, תמי פלח (להתקשר למפלגה: 03-6899444), או ע"י ביקור בבית המפלגה השוכן ברחוב אורים 1.

בברכה,
שי בירן
עוזר פרלמנטרי
ח"כ שלי יחימוביץ'

מאזינה ברקע
22/11/2006 18:01, בקטגוריות מעורבות
25 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של עידן דורפמן ב-4/12/2006 11:22



תאונה
המונית הלבנה התגשמה פתאום באלומת פנסי הרכב, חוצה את נתיב הנסיעה.
קרוב מדי. רגלה מעכה את הבלמים לשוא.
סחרור.
חבטה.
ההגה חומק במהירות מידיה.
חבטה נוספת.
סחרחרת אורות וחפצים מטלטלת כשהרכב התהפך פעם אחר פעם.
שאון מתכת מצווחת.
בלימה.
 
היא פקחה את עיניה לאט, מוחה מלקט את פיסות חושים מגופה.
נורית צהובה היבהבה.
תנועה קלה של ראשה שלחה הבזק מסמא של כאב מאחורי ארובות עיניה.
דממה שמנונית זרמה אליה מהמושב האחורי. היא לא העזה להביט שם.
 
 
היא גירשה את הדימוי המחריד מעיני רוחה, והישירה מבט דרך המראה האחורית אל החבורה העליזה שם. המונית בלמה בזמן, והיא הצליחה להתחמק מההתנגשות ולהמשיך בנסיעה. דבר לא קרה. אין נזק. רק סערת אדרנלין קטנה שהותירה אותה עם טעם מריר וחרדה מוחמצת.

מאזינה ברקע
21/11/2006 17:33, בקטגוריות והיה אם
12 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק ישיר לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-23/11/2006 06:50






אני מאזינה ברקע
ואלו הנפשות הפועלות

רוצים מנוי בשקל? סתם, זה בחינם
כן, למה לא   מספיק ודי
  שלח
יש גם מנוי SMS. רוצה?
כן, צרפו אותי!  תודה, מספיק לי

 (מה זה?)


שלח המלצה לחבר




חלון מסרים:
הוסף מסר



כותבת על


מי בא לבקר?

נעמהנונה:]
Lady Stardust!
אִמָא במִשְרָה מֶלֶאַה.
מחוץ לקופסה


הבלוג חבר בטבעות:
« אי-מהות » ±


חיפוש בבלוג: 

חפש
ארכיון:
 << נובמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30    

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאזינה ברקע אלא אם צויין אחרת. האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאזינה ברקע ועליו/ה בלבד
2005-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze


9,078