Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 42
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << אוגוסט 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

8/2007

סימני התרגשות
רק חזרתי מרומא, וכבר נחתו עלי מרחוק חדשות טובות: ספר השירים הראשון שלי, 'סימני נשיכה', שהיה אמור לצאת באמצע אוגוסט, הקדים את הדדליין וצפוי להגיע לחנויות כבר בשבוע הבא. נדמה לי שהזכרתי כבר את הספר בבלוג, אבל נוספו לי מאז אי-אלה קוראים, וזו אולי הזדמנות לספר קצת על הספר ועל מה שבא לפניו.
אז ככה: אני כותב שירים מגיל 14, ומפרסם בבמות שונות מאז 1997. כבר אז, כשהתקבלתי לכיתת השירה של הליקון (אז בשיתוף 'משכנות שאננים'), שאפתי להוציא בשלב מסוים ספר שירים. אפילו שגיתי בפנטזיות שמנחי הכיתה יזהו מייד את כשרוני ויציעו לי תוך שנה להוציא אצלם ספר. אלא ש"תיכך ומיד הבנתי שלא הבנתי שום דבר" וגיליתי כמה אני לא מכיר את תחום השירה (זו היתה, למשל, הפעם הראשונה שנתקלתי במושג 'עריכה').
בשנים שעברו מאז המשכתי להיות פעיל בתחום - פרסמתי בכתבי עת רבים, קראתי בערבי שירה ובפסטיבלים, הצטרפתי לקבוצות משוררים שונות ואפילו הפקתי אירועי שירה בעצמי - אבל את הוצאת הספר דחיתי שוב ושוב. גיליתי למשל שקל יותר להוציא ספר פרוזה, ועסקתי בו זמן מה; אחר כך הקשבתי לעצתו של רפי וייכרט, שהזהיר אותי מחיפזון בספר הראשון, ויעץ לי לחכות עד שיש בידי מספר נאה של שירים איכותיים באמת.
לפני קרוב לשנתיים החלטתי שהגיע הזמן, והתחלתי לגבש קובץ שיהפוך לספר השירים הראשון שלי. היה קשה מאוד להתמודד עם כל הטקסטים שיצרתי ולהחליט אלה מהם ראויים ואלה לא; היה עוד יותר קשה להתמודד עם כל הדעות ששמעתי על שירים שונים במהלך השנים. אבל בסוף גיבשתי קובץ ושלחתי למספר הוצאות.
הוצאה אחת דחתה את השירים במכתב מנומס; אחת לא ענתה עד היום; ושתיים הסכימו. אחרי התלבטות ארוכה ומורכבת בחרתי להוציא את הספר ב'הליקון', שהיא במידה רבה הבית הספרותי שלי, הן בזכות כיתת השירה (לעיל) והן מפני שבמהלך השנים השתתפתי בפעילויות שונות של העמותה, כמפיק אירועי שירה ומאוחר יותר כמנחה באותה כיתת שירה בה למדתי.
ב'הליקון', בניגוד להוצאות רבות אחרות, נהוג תהליך ארוך ומפרך של עריכה על ספרי השירה המתפרסמים. אני אכתוב פעם על החוויה הלא-קלה של עריכה אינטנסיבית, אבל עכשיו אני מעדיף לא לפרט; זה היה תהליך מורכב, שעבר דרך שני עורכים (יקיר בן משה ואמיר אור) ועוד נקטע באכזריות בידי הנסיעה שלי לחו"ל. אבל אחרי התהליך הזה פתאום היה לי ביד משהו אחר - לא אוסף לא-ברור של שירים מתקופות וממצבים שונים, אלא ספר: יצירה ממוקדת, עם אמירה ברורה (גם אם מורכבת), שאני יכול לעמוד מאחוריה. כמובן, המון דברים שרציתי להגיד נשארו בחוץ, והמון שירים טובים נשרו, כמה מהם ממש ברגעים האחרונים, אבל פשוט אין ברירה - חייבים לצמצם אם רוצים להגיד משהו, לגזום קצת את העושר כדי ליצור תקשורת מתוך כוונה. והרי השירים שנקצצו לא הולכים לאיבוד, והם עוד עשויים להתפרסם, אם בכתבי עת ואם בספרים הבאים; ומצד שני, אני באמת יכול להיות בטוח שהספר מייצג במדויק ובאופן חותך איזשהם פנים אמיתיות שלי.

אני מאוד מאוד מתרגש לראות את הספר, למשש אותו, להחזיק אותו ביד, אבל זה יקרה רק בסוף החודש. כמובן, עד אז כל זה נראה לי כמו איזו פנטזיה משונה שלא קשורה אלי בכלל. הניתוק בשיאו. אבל אתם יכולים לעשות את מה שאני לא יכול, כי הספר צפוי להגיע לחנויות הספרים כבר בשבוע הבא. בכל מקרה, אעדכן בבלוג.


נכתב על ידי רונן א. קידר, 1/8/2007 21:30, ושייך לקטגוריות אמנות, מעברים 10-20-30, סיפרותי
34 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של punktchen ב-5/8/2007 03:58



45,775
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד