Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 45
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מאי 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

5/2007

מי אמר חתול ולא קיבל
לבקשת הקהל, ולאור התגייסות נאה במרחב הביתי (אסנת הסכימה להצטרף לפוסט), הוחלט לשים את ענייני ישראל והגולה בצד לרגע ולהתמקד במה ש*באמת* חשוב ומעניין, הלוא הוא טריסטאן החתול בכבודו ובעצמו. קבלו אותו (והכינו את הממחטות).

השם: טריסטאן
כינויים: טריסטול (טריסטאן + חתול), טריסתוכי, שלופי (בגלל שהוא אוהב לישון)
גיל: שש בערך
מוצא: אגודת חובבי החתולים בחיפה
היסטוריה משפחתית: עגומה. אב - לא ידוע. אמו נדרסה כשהיה בן שבועיים, אך הוא נאסף לאגודת חובבי החתולים וגר בבית זמני אך אוהב עד לגיל חמישה חודשים, אז לקח יוזמה וסיפח את עצמו למשפחת קידר המתהווה.



פרווה: ג'ינג'ית, ארוכה, מרהיבה ופלאפית. במקומות המוצנעים אפשר להיתקל בשיער לבן עד ורוד.
זנב: מפואר (32 ס"מ בקירוב)
משחקים אהובים: בצעירותו נהג להתחזות לסנאי ולטפס במהירות ובזריזות על ארונות גבוהים. לפעמים היה נעזר בווילונות כדי לטפס, עד שלא נשארו וילונות. גם היום אוהב לקפוץ לגבהים מרשימים כדי לתפוס כדורים (או נקודות לייזר), תוך כדי ביצוע סלטות, היפוכים וברגים משולשים.
פינות אהובות: במיטת הפוך היוקרתית האישיתי שלו, שקנינו לו בימינו הראשונים כאן. אדן החלון (כל חלון). מחוץ לאדן החלון (כולל טיולים מסוכנים שבתל אביב כמעט הביאו אותו אל השכנים). מתחת לכביסה התלויה. בחורף - על ההסקה. מתחת למיטה (או במיטה, כשמרשים לו). מאחורי המחשב. בארון (עד כדי מצב שבו הוא נעלם בין הבגדים). באמבטיה (ר' להלן, 'יחסו למים').



אנשים אהובים:
אימא אסנת. גברים צעירים ונאים (בעיקר ארי, אלכס וסבסטיאן). דראג קינגז מירושלים.
אנשים לא-אהובים: פראו נאומן (בואה מסמן את יציאתנו מהבית). אנדריאה. כל מי שמעז לקחת את תשומת הלב של אבא ואימא.
מנהגים: שריטות עדינות למשיכת צומי. השתוללויות פרועות בלילה, במרדפי שווא אחרי כל מה שזז. יללות בוקר מלאות פאתוס ברגע שהשעון מצלצל ו/או מישהו פוקח עין או מזיז רגל.



כישורים מיוחדים: זיהוי אסנת/רונן כשאנחנו מגיעים כבר לקומה הראשונה בבניין. חיזוי רעידות אדמה. ראו גם 'ציד'
אוכל: גורמה חתולים בלבד! לא נוגע בוויסקאס או בכל מזון שעולה פחות מיורו שבעים לפחית. עבר לאחרונה לדיאטה מבוססת אוכל יבש (למתעניינים : science diet light).
היסטוריה רפואית: בהגיעו היה חולה בשלשול מסתורי שנבע כנראה מחוסר בית (או מווירוס). במהלך הבדיקות עלה חשד לסוכרת, והוא עבר לדיאטה דלת-סוכר. לאחר שנחשב לסוכרתי במשך מרבית חייו התברר, בבדיקות שנערכו לקראת המעבר לגרמניה, כי אבחנה זו בטעות יסודה. טריסטאן חגג את הבשורה ביוגורט פירות.
מסעות: 1. ברכבת מחיפה לתל אביב עם האימוץ. 2. מעבר דירה בתוך תל אביב, טראומטי משהו, שגרר שבוע של התחבאות מאחורי המיקרו. 3. המסע הגדול: עשרה ימים בפנסיון חתולים תל-אביבי (ללא כלובים!) ואחריהם מסע מטורף במכונית באמצע הלילה אל בית הווטרינר, לקחת כדור הרגעה שאמור להקל על הטיסה. הכדור היה אמור להשאיר אותו ישן לאורך הטיסה כולה ואחר-כך, אבל לטריסטאן יש כנראה גנים של נמר ערבות סיבירי, והתוצאה היתה בעיקר סדרה של נמנומים והתעוררויות עצבניות בתוך הקופסא שעל הברכיים של אימא. לטיסה נוספו עוד שש שעות ברכב ממינכן לזארברוקן, לפני הנחיתה בבית הזמני אצל אנדריאה. 4. מסע קצרצר מאנדריאה לבית הנוכחי, אחרי שנשבר לו לגמרי והוא הביע את אי-שביעות-רצונו בחיסול מנורת-מגע שולחנית (ראו 'אור לגויים'). לפחות ההתאקלמות היתה מיידית.



ציד: היסטוריית הציד החלה עוד בבית התל אביבי הראשון. אחרי אימונים מפרכים נגד הווילון ומגוון ג'וקים, זבובים ופרפרים, הגיע האביב, וסנונית קטנה ניסתה לבשר אותו ליד התריס. עד היום לא ידוע כיצד פיתה אותה החתול הממולח; העדים הגיעו למקום רק בעקבות סדרת ציוצים שלא נשמע כמותם מאז ג'ורג' קראמב. לנגד עיניהם ניצב החתול, כפו האחת מצמידה את הסנונית ההמומה לרצפה, זנבו נישא אל-על והוא מסתכל עלינו במבט מבולבל אך מלא גאווה. לא היו לו מושג מה הצעד הבא (למזלה הרב של הציפור). לסנונית, אגב, שלום. טריסטאן ניסה לחזור על התרגיל שנה אחר-כך, אבל הפעם היתה עינינו פקוחה. מאז הגביל את עצמו לציד נקי, ללא השארת שאריות, של זבובים, ג'וקים (בתל אביב) ופרפרים למיניהם (בגרמניה).
יחסו למים: חיבה עזה הגובלת באובססיה חולנית למים שנשארים במקום או מנטפים לאיטם, מעורבת בפחד טבעי ממים זורמים של ממש. הכל החל מנטייה עיקשת להימנע מלשתות מצלחת המים שלו, ולמצוא פתרונות אחרים לצמא (בבית התל אביבי הראשון היה ברז מטפטף; בהמשך ארגנו לו מזרקה קטנה, אך זו נאלצה להישאר בישראל). את שעות הפנאי שלו הוא מבלה פעמים רבות באמבטיה, ולאחר שהרווה את צמאונו פוצח בשירת-הלל מלהיבה למים, שירה אשר זכתה כבר לכינוי 'מונולוגים מהאמבט'. מופע מעין זה יכול להימשך בין חמש דקות לשעה וחצי.



ניסיון בתחום הסמים: חוויית קטניפ מרשימה, שארכה סופשבוע שלם, עם הפסקות קצרות לנשנוש. התוצאות התבטאו בגרגורים עזים ובליקוק הפרווה עד כדי סלסולה לתלתלים. אפקט לוואי נוסף היה קבלת המיטה האדומה כבית הטבעי (שם החבאנו לו את החומר, ראו תמונה לעיל). כמו-כן, התמכרות קשה לויטמינים חתוליים מאז ימי תל אביב.
סימנים מיוחדים:
נמשים שחורים בתוך הפה - הוכחה ניצחת שאינו גזעי.





מייייאווווו!!!!



נכתב על ידי רונן א. קידר, 4/5/2007 23:25, ושייך לקטגוריות אסנת, הומור, תמונות
22 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של תום ב-25/1/2008 09:26



45,905
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד