Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 45
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מרץ 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

3/2007

בתוך הראש

"My skin/ Bright as a Nazi Lampshade"

Sylvia Plath


הראש מתרחב.
הפנים מושלכות קדימה. ללא העיניים.
האוזניים רחוקות, משני הצדדים.
העורף הולך מטר אחורה, אבל מאיים להתרחק יותר.
הראש תופס את גודלו של החדר.

רואה רק את פנים הראש.
זה נראה כמו חדר, אבל אני יודע
ששני מטר לפני ניצבת חומה שקופה שרק היא הגבול בין הפנים לחוץ.
עצמות הקרקפת נלחצות החוצה מכל האוויר שבתוכן,
עוד מעט יידחקו הצידה ומוח ינזל מביניהן על רצפת הפרקט.

השקט מוחלט. דבר אינו נשמע במרחק ביני לבין האוזניים.
אני חש אותן בוערות בשולי החדר,
מהדהדות את זרימת הדם בעצמות הדחוסות
מבוישות, מובכות מהמצב הזה, בן אדם
עם שני מטר ראש בכל כיוון -

יש כל כך הרבה חלל עכשיו ביני לבין עצמי
כל כך הרבה זמן לוקח למלים להיכנס, לצאת
החומר הצמיגי בראש מאט את מהירות הקול
קוטע באיבן תשדורות רצון והחלטה.

הראש רחב כמו צפלין, נושא אותי אתו
שלוש קומות מעל הרחוב הגרמני
מעל השלוֹס, מעל הקירכֶה

הראש מתרחב לתת מקום. לתת
למעיין גז לא טבעי לפרוץ מהבטן
למלא את שמנמנות הצפלין
בפרצים שהוצאו מהקשרם:
אנשלוס. אקציה. אינשולדיגנזי.
ברוך. ביס.
גוט -

ואז שיתפוצץ.
זה מה שאני רוצה.
רוצה את האוזניים שלי בחזרה
רוצה את הפנים
רוצה שתבער השנאה ותכלה את עצמה ואת הצפלין את צלע ההר גם יחד
שיבוערו הזוכרים שייבערו הנזכרים שיעלו באש הזכרונות
שמנפחים אותי מעל לכוחותי
שעושים מראשי אהיל מנורה עגול
עור פנימי מתוח על קרקפת שקופה
ונורת הלהט בפנים היא גוף שחור,
קורן חשיכה.












נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/3/2007 23:38, ושייך לקטגוריות אמנות, הגרמנים האלו..., שחרור קיטור, סיפרותי
21 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-12/4/2007 15:23



45,905
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד