בר קבועים       הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה

רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).
מכירים מישהו בטיפולים?       שווה לקרוא        מדריך לסובבים, חלק 1       מדריך לסובבים, חלק 2       I would die 4 that        שווה לצפות
6/2007

נבלעתי לתוך טרדות החיים שהיו די לחוצים

ואני עומדת להישאב ישר אחרי ארוחת הצהריים המאוחרת לתוך טרדות הלימודים - יש לי שתי עבודות להגיש בעוד שבוע ועוד לא התחלתי אותן ממש.

 

בקיצור, סליחה שרק עכשיו אני מגיבה, פשוט לא היה לי זמן לנשום.

 

המחזור שלי מוזר, לא כמו זה שאחרי ההזרעה הראשונה אבל עדיין יחסית חלש, אני מתכוונת לשבת עם הרופא עוד לפני שאחזור לסבב הבא ולשאול אותו איך נמקסם את הסיכויים, למשל למה המחזור כל כך חלש אם הרירית יום לפני האוביטרל יפה, או האם באמת העבודה שלי לא פוגעת בסיכויים - אולי עדיף לשבת בבית את השבועיים האלה או לעבוד במשהו יותר רגוע ובישיבה, נראה לי שעדיף שאשאל אותו את כל השאלות מראש ולא בתחילת הסבב שאז כל מה שחשוב לי זה ההוראות לשלב הנוכחי ולא התמונה הגדולה, ככה אולי הוא יתכנן סבב קצת שונה, לא יודעת...

 

מה חוצמזה?

נמאס לי לחלוטין

לא יודעת מה לעשות עם העובדה הזו (מלבד לבקש מהרופא שיהיו דברים שונים בסבב הבא)

והעובדה שאנחנו הולכים לספר להורים של הבעל, כי כמה אפשר להמשיך להתחמק ולסובב ולשקר גם.

מקווה שהתחושה תעבור אחרי שהאכזבה תשכך

 

עוד תקווה  - לנצל את שלושת השבועות עד הסבב החדש כדי לרזות איזה קילו-שניים... חובה ובדחיפות!!!

 

זהו

הולכת להגיב לכולכם ואז לאכול ולשקוע בעבודה אחת.

 

שיהיה לכם סופ"ש עם הרבה מנוחה!!! (או מה שרק תרצו, אני רוצה מנוחה)

נכתב על ידי מיב, 29/6/2007 13:38, בקטגוריות נערה עובדת, בדידות, בין לבין אני גם לומדת, דכאון, דיאטה, חוסר אונים, לא מספרים?, כמיהה, רופא הנשים שלי, תופעות לוואי
--->19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב- 1/7/2007 19:06


כשאביה של אמה בובארי מתבשר במברק

שהיא במצב אנוש (לא רצו לספר לו ככה שהיא מתה) הוא בטוח שחלה טעות, שהיא לא מתה, כי השמש זורחת והציפורים מצייצות ואיך יכול להיות שהעולם נותר כרגיל כשבתו מתה?

 

ככה אני מרגישה

רוצה שכל העולם ייעצר

שכולם יתאבלו איתי יחד,

שלא אצטרך ללכת לעבודה, לאירועים

להסתגר מתחת לשמיכה ולא לצאת שבוע.

 

 

 

 

 

 

 

 

ואין איש.

נכתב על ידי מיב, 27/6/2007 18:00, בקטגוריות שלילי, סבב 6 (ה3 בו הגענו לקו הסיום), כואב, כמיהה, הרגשות מציפים, הזרעה שניה, נערה עובדת
--->14 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 1/7/2007 23:19


המגיפה נמשכת ורק אני לא נדבקתי

לי יש שלילי

למישהי שעובדת איתי, לעומת זאת, יש עובר בחודש רביעי

חשבנו, האמת, אבל בעקרון רופאים אוסרים עליה להיכנס להריון אז חשבנו שזו סתם השמנה, ובחילות וכאלה.

מסתבר שהיא בכל זאת לוקחת שוב את הסיכון.

 

ורק אני נותרת מאחור.

נכתב על ידי מיב, 27/6/2007 13:11, בקטגוריות נערה עובדת, בדיקת דם להריון, גם לאחרים יש שק צרות, דכאון, הזרעה שניה, חוסר אונים, כואב, כמיהה, סבב 6 (ה3 בו הגענו לקו הסיום), קנאה, שלילי
--->10 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 30/6/2007 22:49


זה כנראה משהו קוסמי
בכל מקום יש נשים הרות.
הולכת בשבילי האונ' - מישהי מציגה לראווה את התינוקת שלה.
אוכלת במנזה, שולחן לידי יש שתי נשים בהריון שמחליפות כל זמן הארוחה שלי דיעות על הבדיקות השונות ומי ילווה אותן לחדר הלידה.
הולכת לספריה, שלוש ספרניות הרות.
עושה מבחן, המרצה בהריון.
 
זה כבר באמת מוגזם
ואני אכולת קנאה
ברור שכל אלו לא באות על חשבוני אבל קשה לראות שלכולם מסביב יש את מה שאת רוצה ורק את לא מצליחה להשיג אותו.
 
מה הכי מדכא?
אני מכירה לפחות שתי נשים (חברה וגיסתי) שבזמן שאני מנסה הן נכנסו להריון, ילדו ונכנסו שוב להריון.
זה לא מדכא בגלל הקנאה
אלא בגלל שזה מבהיר כמה זמן אני כבר מנסה, כמה זמן אני דורכת במקום בזמן שהחיים של כל שאר האנשים מתקדמים ומתקדמים ומתקדמים ואני עדיין באותו בור ללא סיום נראה לעין.
בזמן שאני רק מלעיטה את הגוף בהורמונים יכולתי להרות בהצלחה כבר פעמיים!!!
 
שמעתי הבוקר בנסיעה שיר של שירי מימון, אני חושבת שהוא חדש אבל אני לא כזו בקיאה, בכל מקרה היא שרה שם שהיא מסתובבת שוב ושוב על אותו ציר, כשכולם מתקדמים, הנה המילים:

כמה פעמים עוד אצטרך להסתובב ולגלות
שאני בכלל לא מתקרבת לסיבוב האחרון
אז תן לי רק סימן קטן לטוות לי דרך בה ללכת
אני לא מבטיחה הרבה אבל רוצה רק לנסות

אז תן לי עוד סיבה ללכת
תן לי עוד סיבה לינשום
תן לי רק אותך, תן לי מנוחה
להיות איתך כל היום

כמה פעמים אני עוד אסתכל סביב ואגלה
שזה לא המקום אותו זכרתי בחלום
הכל סביב היה שונה הכל היה עטוף בסרט
אני לא מתקדמת אני כאן צועדת במקום

אז תן לי עוד סיבה ללכת...

כמה פעמים עוד אצטרך ליפול לפני שאתקדם שוב
ולפעמים נמאס לי כבר להסתובב סתם סביב עצמי
רוצה כיוון ברור להסתפק במה שיש לי
רוצה כל כך רחוק אבל בינתיים פה רק לבדי

תן לי עוד סיבה ללכת...

 

אם תשנו את "איתך" ל"תינוק" תוכלו בקלות להבין את ההזדהות העצומה שלי, המילים האלה הן בדיוק מה שאני מרגישה... רק שאצלי זו לא כמיהה לאהוב.

 

אז תודה לרועי לביא ששם לי מילים בפה, ותודה לכם שאפשרתם לי לפרוק.

נכתב על ידי מיב, 26/6/2007 16:22, בקטגוריות בדידות, בין לבין אני גם לומדת, דכאון, הזרעה שניה, הרגשות מציפים, חוסר אונים, כואב, כמיהה, מתח~~ לחץ וכאלה, סבב 6 (ה3 בו הגענו לקו הסיום), צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, שבועיים המתנה, קנאה
--->19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 30/6/2007 22:51


בליל מחשבות ממוחי הקודח

פחד:

אני מפחדת כמעט עד מוות מהרגע בו ivf יהיה הפתרון הכי הגיוני.

אני חושבת שיש רגעים שבהם יותר משאני רוצה להצליח כי אני רוצה ילד, אני רוצה להצליח כדי לא להגיע לivf.

 

מבוכה:

פספסתי שלושה שבועות רצוף את הלימודים ביום ראשון.

השבוע כשהופעתי מישהי שלומדת איתי שאלה מה קרה ואיך אני אסתדר עם המרצה, הסברתי לה שיש לי אישורים רפואיים, והיא התחילה לשאול אם הכל בסדר, אמרתי שכן, הכל יהיה טוב, עוד שאלה ועוד שאלה ופתאום היה ברור לי שהיא משוכנעת שיש לי סרטן.

כי הרי, אם לא אומרים, וזה רפואי, אז זה סרטן.

ולא הגבתי כי לא ידעתי מה לומר... ועכשיו יהיה לי עוד יותר לא נעים בשבוע הבא.

 

עומס:

מבחן מחר, ושתי עבודות לעוד שבועיים, והרבה חומר לצלם כי הטיפולים גרמו לי לפספס המון שיעורים, ועבודה שלושה ימים בשבוע וגם בית ולנסות איכשהו למצוא זמן לזוגיות.

והעיקר שאני אמורה להיות רגועה רגועה בימים האלה...

 

חשש:

סימני קדם-מחזור הופיעו לפני כמה שעות. מחר בדיקת הדם אבל הלב כבר התחיל להתאבל על התשובה השלילית שהשכל אומר שהיא איננה ודאית.

 

קנאה:

כמה זוגות מאושרים והריוניים אפשר לראות לפני שיוצאים מדעתך?

 

אנושיות:

לא מסוגלת לשמוח על הקשיים שלי, לא מסוגלת לומר שמתוך כך אלמד להעריך כשהכל יסתדר או את מעט הדברים התקינים, לא מסוגלת להתאזר בסבלנות אינסופית כשאין לי ביטחון מוחלט ששכרה יהיה בצידה, לא מסוגלת לשמור על דיאטה ולהקפיד על נחמדות לאחרים כשהכל בפנים מתפורר ושומדבר לא מחזיק לי את החיוך מלבד החובה.

האם באמת הוגן ממני להלקות את עצמי על היותי אנושית?

 

בנזוג:

הוא לא אומר, אבל באף סבב קודם הוא לא דיבר כל כך הרבה על הרצון שלו לילד.

הפעם הוא הולך להתמוטט אפילו יותר ממני.

אבל הוא, מסכן שכמותו, לא יידע איך להוציא את זה, איך לבקש יד וחיבוק, איך להתאבל ולהתנחם.

 

פסיכולוגית:

כבר יותר מחודש עבר מאז הייתי אצלה, לא באשמתי.

מחר יש לי טיפול, הייתי רוצה שעתיים, אבל אי אפשר.

יש לי כל כך הרבה על מה לדבר שברור לי שאתבלבל ואשכח לפחות חצי.

 

הכי מתסכל:

שאין שומדבר שאני יכולה באמת לעשות כדי שהתוצאה של מחר תהיה חיובית.

ברגע שהיתה הזרעה וניסינו טבעי אי אפשר לעשות כלום מלבד לשבת בחוסר אונים ולקוות שיתרחש לו נס.

יש לכם מושג איך זה מרגיש שכל הגוף כולו בוגד בך??? שאתה לא מסוגל לשלוט על שומדבר בחייך?

נכתב על ידי מיב, 25/6/2007 21:15, בקטגוריות נערה עובדת, בדידות, בדיקת דם להריון, בין לבין אני גם לומדת, דיאטה, דכאון, האיש שלצידי, הזרעה שניה, הרגשות מציפים, חוסר אונים, טיפול נפשי, כואב, כמיהה, לא מספרים?, מתח~~ לחץ וכאלה, סבב 6 (ה3 בו הגענו לקו הסיום), צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, שבועיים המתנה, קנאה, תקווה להצלחה
--->9 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיב ב- 29/6/2007 13:58



הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  

החודש הקודם (5/2007)  החודש הבא (7/2007)  
28,991
כינוי: מיב
גיל: 44

ICQ:


דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:
3 שנים ו9 חודשים
3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים
סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים
סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים
והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת
טיפולי הפוריות לילדים הבאים:
2 שאיבות
סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים,
סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי


מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!


היא בת



הפעם זה היה קצר, כחצי שנה



ברוכים הבאים, מה תשתו?

פעם הייתי
אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת
Piccolo
אפרסק כתום יפה
נונה כהן
A girl with a smile
לילית מדבר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © נענע 10 בע"מ
עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.
מה זו התמונה הזו?

 << יוני 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז



הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±


מייל כשמפורסם פוסט חדש?

יאללה
די כבר
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)