בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 44

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << ספטמבר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
9/2007

נשמות אבודות באקווריום

איך השיר הזה תמיד יודע לשבת על געגוע, גם כשכולם פה ואף אחד לא הלך. כשהייתי נערה ופיוטית (עוד יותר) כתבתי שצלילי גיטרה חשמלית פוערים בי חללים של געגוע. אולי הגעגוע הוא לאיזו ישות מכילה כמו האקווריום הזה של הנשמות האבודות (ראו המילים), למישהו שיראה ויבין את הפחדים. אבל אנחנו ההורים והאקווריום של עצמנו. ואני בעצם נשמה לא אבודה. 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 30/9/2007 10:00
35 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-9/10/2007 13:37


יומולדת לבלוג

עדיין לא בדיוק, את הפוסט הראשון כתבתי ב-27 בספטמבר 2005. אבל בא לי לחגוג כבר עכשיו, יש לי התנגדות פנימית עמוקה לדיוק בתאריכים (ובכלל היה לי נדמה ששלוש שנים עברו ולא שנתיים)... . בשנה שעברה הקדמתי את החגיגות ל-19 בספטמבר (אם יש לכם סבלנות - יש שם תגובות יפהפיות). מוזר, אבל בעמוד הראשון של הבלוג מצאתי התייחסות לשירים שיש לי בראש עכשיו - גם "אתה הולך לישון מוקדם" וגם I'm looking through you. אולי אלה שירים שאני חושבת עליהם בסתיו.

הולדתה של הקומונה באה מאוחר יותר, וגם כן בהדרגה.

שנתיים זה פרק זמן שאחריו ההתאהבות הופכת לאהבה. שהטוטאליות והבבתאחתיות מפנות את מקומן למציאות. זה קרה לי בהרבה קשרים, וגם כאן אולי יש מערכת יחסים, גם אם היא לא בין שני אנשים אלא בין הרבה אנשים ודרך ישות די מופשטת - הבלוג - שכל אחד חווה אותה אחרת.

כמו שחזי ואני כבר לא מדברים כל לילה עד אור הבוקר, כי אנחנו יודעים שיש לנו גם את מחר (וחזי הוסיף: "וכי אנחנו רוצים לישון" ), ככה גם בבלוג, כבר לא בכל פוסט הקומונה מתרפקת על עצמה ועליי, ובכלל קם דור חדש שלא ידע את המייסדים.

וכמו בכל קשר שמתבגר וזה לטובה, יש גם צביטה של געגועים, לגילויים ההדדיים הראשונים, הווירטואליים ואחר כך האמיתיים, להתרגשות הגדולה. זה מתחבר לי גם לפורומים חברתיים וירטואליים אחרים, בעיקר לאנשי באפי שהפכו בשבילי מווירטואליים לממשיים בערך באותה תקופה, וכמה נרגשת הייתי באייקון שלפני שנתיים... (כמה מכם יודעים, או יכולים לנחש, מי זאת המאושרת שפגשתי בשירותים.)

כשפתחתי בלוג לא ידעתי מה זה, בטח לא חשבתי שזה יהיה כל כך תקשורתי וחברתי. חשבתי שאני אכתוב טור אישי. בהדרגה גיליתי שיש פה מרחב חברתי ושפוסטים הם יצירה משותפת - חוויה מלהיבה מאוד. מאוד מיוחד בעיניי העולם הזה, האופן שבו אנחנו מגלים עוד ועוד אנשים שמעניינים אותנו, טוויית הקשרים, הקבלה ההדדית והמקום הרב שמתאפשר גם לאנשים שלא תמיד יודעים לקחת מקום בחיים האמיתיים, כי בכל פוסט קודם כל הכותב מדבר וכולם מקשיבים - ולא צריך אישיות דומיננטית או קול חזק.

בשבילי הבלוגייה היא גם כמו חצר בית הספר, ואני נהנית להשלים חסכים חברתיים ולהיות מקובלת ושייכת כמו שאף פעם לא הייתי, ואני נהנית לא רק מעצם קיומם של הקשרים אלא גם מהנִראוּת שלהם. אבל זה בסדר מבחינתי, כי אני חושבת שהאיזון אצלי סביר והנראות לא באה על חשבון המהות.

אני אוהבת גם את השילוב של יצירה עם חיבור חברתי. פעם הייתה לי פנטזיה לגור בקומונה (!) של כותבים (!) ולכתוב יחד רומן. ופעם גם היה לי ידיד ושותף לדירה שהיה במאי והזמין ממני מחזה וכל פעם שכתבתי סצנה באתי לחדר הסמוך להקריא לו, וזה היה מדרבן ונהדר. ככה זה גם כאן, עם ההשראה וההפריה ההדדית לפוסטים.

אני חושבת גם שנוצר כאן מרחב מאפשר ושאנשים צמחו בבלוג הזה, ועל כך אני מאוד גאה. מסוג הדברים שעוד יותר כיף לי אתם דווקא כי לא התכוונתי, אלא פשוט הייתי כמו שאני.

המון תודה לכל מי שפה ולכל מי שהיה פה, מהתחלה, לא מהתחלה, עם תגובות, בלי, הרבה, מעט, כל אחד בקצב שלו. ולא מתאים כאן תחרויות, באמת מה שיפה כאן זה הקומונאליות, אבל בכל זאת  מיוחד לקיטי, שתמיד תמיד כאן מהתחלה ושתרמה לי כל כך הרבה מוטואים יפים.

ויומולדת שמח לכולנו

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 25/9/2007 15:17
115 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רותם ב-4/10/2007 14:40


חוץ ואנשים. וקופסאות

כשלמדתי באוניברסיטה היו כל הזמן אנשים ואנשים ואנשים. כל האהבות והדרמות והכמיהות ואפילו הזדמנויות עבודה, הכל היה שם. ולפעמים הרגשתי אבודה ולפעמים הרגשתי מנוכרת אבל תמיד היו אנשים והייתה גם הדרך הלוך וחזור, לפחות ארבעים דקות באוטובוס דרך כל מיני שכונות בעיר, וגם שם היו אנשים.

וכשלימדתי בבית ספר כל הזמן היו אנשים ואינטראקציה ורגשות וביום שישי בצהריים כשהייתי עוצמת עיניים הייתי ממשיכה לראות את הפנים שלהם מאחורי העפעפיים. והיה לי קשה והיה לי מלחיץ ועליתי המון במשקל ובסוף לא יכולתי יותר. אבל היו אנשים והיו הגנים הציבוריים שליד בית הספר, לשם הלכתי לפעמים עם תלמידים לדבר, והייתה הדרך היפה הביתה שבדרך כלל עשיתי אותה ברגל (אבל לא בהנאה, עם תיק כבד על הגב. ובכל זאת - חוץ).

ובשנה שלימדתי בכל מיני מקומות ונסעתי בין לבין הייתי תלושה, ורציתי להשתייך, אבל נשמתי את אוויר החוץ.

ברוב התקופות האלה לא חשבתי לחפש אנשים בתוך קופסה.

והקופסה הביאה לחיי אנשים מדהימים, שרחוקים ממני גיאוגרפית אבל קרובים אליי נפשית ולא הייתי מכירה אותם אחרת (למרות שהכי קרובה לזה הייתה האוניברסיטה).

כשמצליחים סוף סוף להיפגש, כמו באייקונים למשל, וכל האנשים האלה מסביב ונמצאים למשל בחצר היפה של סינמטק ת"א - זו ממש חוויה מציפה.

אבל בחיי היומיום - קופסאות. וכשיש תינוקת גם המדרגות הרבות הביתה נהיות גורם שמרחיק את החוץ. (ואז מבינים שבית קרוב לקרקע, עם גינה, זה חשוב, אבל כשהוריי עברו לכזה אני הנפתי את נס האורבניות.)

ומצד אחד קשה להכניס אנשים חדשים לחיים, וקשה אפילו לעשות מקום לאלה שישנָם, ומצד שני - כן מצליחים, והידד, ומוטב קצת מאשר לא, לא?

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 21/9/2007 19:13
75 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רותם ב-26/9/2007 16:22


מה יש לי

הרעיון של דרורית אהובתי.

בידיים (ליתר דיוק בזרוע+כתף שמאל):

הילדה הכי מתוקה בעולם, שמדברת ומשהקת. (בינתיים כבר הושכבה במיטתה ונתנה חיוך מתוק.)

באוטו:

עגלה בבגאז'

כיסא בטיחות במושב האחורי

דיסק של בילי ג'ואל

דיסק MP3ים שמורכב מכל מיני שירים ששלחו לי במייל

דיסק סקיצות של רילי

הבנות נחמה (או שהן כבר בבית?)

בחדר השינה:

במיטה - חתולה חורשת מזימות

המון שקיות כביסה

סל כביסה שלא הוצאתי בזמן מהמייבש והתקמטה

שקית בגדים שכבר קטנים על הדרי

מגירה שלמה מסודרת למשעי של בגדים שכנראה רובם כבר קטנים על הדרי

שקית בגדים בגודל הנכון מסבתא

ספרים שעוד לא פתחתי - החדש של רוביק רוזנטל ואחרים

ספרים שאני לא מתקדמת בהם - הנרי מילר ובוריס ויאן

דיסקים מרגיעים - ג'יימס טיילור וקרלי סיימון וקרול קינג

בפלאפון:

שני סמ"סים יפים מחזי שנעלתי

במייל:

הרבה עדכונים שעוד לא נכנסתי אליהם, כמה מיילים ותגובות שעוד לא עניתי עליהם, והתכתבויות שלמות שכנראה לא יימחקו. מכירים עוד מישהו ש-78 אחוז מהג'ימייל שלו מלא?

בטיוטות:

פוסט יומולדת 3 לבלוג

בגוף:

כאב גרון

כאב ראש וקצת סחרחורת

עיניים שורפות

כאב עורף

כאב גב

כאבי שרירים בזרוע שמאל מהאחיזה

בראש/בלב:

באסה מכל הקוועץ' שתואר לעיל וחשש לא רציונלי שזה אף פעם לא יעבור

חששות מהחזרה לעבודה ורצון קמאי להיות עם הדרי כ-ל הזמן

געגוע בבתאחתי רומנטי לימי הקמת הקומונה

רעיון לסצנה באחד משני הסיפורים שאני עובדת עליהם

דאגה לבריאותם של בני משפחה

קול רציונלי שמרגיע

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 18/9/2007 10:18
149 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורלי ב-23/9/2007 23:33


שירים חדשים ושאלות בוקר

הכי חשוב: שתקראו את השיר החדש שלי, דרקולה.

ואם אתם פנויים לעוד, אז עוד שיר די חדש: גדולה, קטנה.

וחוץ מזה נזכרתי פתאום בשיעורי העברית שהייתי מלמדת, ואיך תמיד בבוקר, כדי לתרגל את אוצר המילים, הייתי שואלת מה נשמע (הכנתי להם טבלה כזו של תשובות מ"מצוין" ועד "על הפנים" עם אילוסטרציות), ומתי קמתם, ומה אכלתם ושתיתם, ומה אתם אוהבים ומה אתם שונאים, ועכשיו תשאלו אחד את השני (טוב, "עכשיו אתם שואלים", כי הם עוד לא למדו עתיד ).

וחשבתי שיש בשאלות האלה משהו מאוד אנושי ומנחם.

אז מה נשמע? מתי קמתם? מה אכלתם..?

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 11/9/2007 09:24
136 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של Nilly ב-17/9/2007 16:03



הדף הבא
דפים: 1  2  3  

החודש הקודם (8/2007)  החודש הבא (10/2007)  
111,833
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ