בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 43

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << יוני 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
6/2007

מסיבת כיתה שנות השמונים

רונן הביא שירים יפים משנות השמונים. יפים ועצובים. כל המוזיקה משנות השמונים מעציבה אותי. עצב של מסיבות כיתה. האורות העמומים, המוזיקה, העמידה בצד בתקווה לאיזו מטמורפוזה שתגרום לי להיות אחת הבנות האלה שיש להן עם מי לרקוד, או שתהפוך את אחד הבנים למישהו שיכול להיות אתי, התקווה למשהו אחר שיקרה כבדרך קסם. הבדידות. עצב סנטימנטלי מתרפק ומתפלש בהנאת הרחמים העצמיים. והידיעה שאלה שרוקדים גם הם בודדים, ומעמידים פנים, שלא מפחיתה כהוא זה את הקנאה הצורבת.

ויש רגעי חסד, ענת ט' שיושבת על הספה ונאנחת "איך אני רוצה חבר...", והיא ילדה חמודה ורגילה שמתברר שמרגישה כמוני, וזה מפחית מעט את הבדידות.

ובשנת 93', פ' ואני יושבים בסלון של ההורים שלי ורואים בטלוויזיה את הסרט La boum ("המסיבה") עם סופי מרסו, ואנחנו מאוד אינטלקטואלים וציניים וצוחקים על הסרט (שכל אחד מאתנו ראה מי יודע כמה פעמים), אבל לקראת סופו אנחנו כבר קצת מודים שמאוד אהבנו אותו ומאוד הזדהינו עם השיר dreams are my reality ואיזה כיף שעכשיו יש לנו עם מי לרקוד, או לשבת על הספה יד ביד ולהעיר הערות ציניות.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 29/6/2007 11:25
77 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     -1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-4/7/2007 12:45


שמות חיבה מעולם החי

סוסונת, סוסי: כשהיא משמיעה קולות קטנים שמזכירים צניפה

זחל: דוד שלה המציא כשהיא שכבה על הבטן והרימה את הראש

עכברונת: כשפתאום שתי עיניים כהות מציצות מתוך המנשא (למרות שהעיניים שלה גם בהירות, כשהיא מסתכלת על אור, ונוצצות).

חתולה: זה ברור.

צפרדעונת: כשהיא מקפלת את הרגליים קיפול גדול בתנוחת הגרעפץ.

גוזל, גורונת: כל הזמן.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 28/6/2007 16:28
20 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-29/6/2007 09:38


I hear in my mind

טוב, אז דרורית נכנסה בלילה (או בבוקר, בלילה הייתי בכלל ערה) למוח שלי והעתיקה משם פוסט שלם! כל מילה שלה יכולתי לכתוב גם אני, כולל המשפט של וודי אלן. אז תקראו אצלה, אבל אני אביא לכם שיר אחר. לא בהקשר של הפאם פטאל אלא בהקשר של הדלתות המסתובבות. ואני רוצה להדגיש, כל דלת שאני חושבת עליה מביאה אותי למסקנה שהחיים שלי כפי שהם, העלילה המרכזית אני קוראת לזה, הכי טובים לי והכי גורמים לי אושר. אבל עלילות המשנה, האפשרויות האחרות, חיות ורוחשות בראש, כמו שרג'ינה ספקטור שרה:

I hear in my mind all of these voices, I hear in my mind all of these words, I hear in my mind all of this music...

וכל עלילות המשנה האלה שחיות ורוחשות בראש, זה מה שגורם לנו לכתוב, לא? :)

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 26/6/2007 13:14
49 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-28/6/2007 03:05


דיוק הכאב וטשטוש האושר

ישנתי שש שעות, אבל לא הנכונות. אלה שלפני חצות הן השעות החשובות בשבילי - הרגשתי הרבה יותר טוב כשישנתי מאחת עשרה עד ארבע מאשר כשישנתי (הלילה) משתיים עד שמונה. בלילה בעודי מערסלת את ילדולי יצא לי לראות קטע מסרט נורא מוזר, בספרדית, על כל מיני בחורים שבוגדים או לא בוגדים בחברות שלהם, היו הרבה סצנות סקס נחמדות ואירופיות (=כאלה שרואים בהן גם פלג גוף תחתון), ולפתע הם פצחו בשיר ברגעים משונים - זה היה מחזמר! ראיתי את זה פחות או יותר בלי קול אז לקח לי זמן להבין שהם אכן שרים.

אם כבר מדברים על טלוויזיה, "האלופה" [ספוילר לפרק של אתמול]:

 

אני חייבת להודות שנורא בכיתי עם תום שלייפר, ואחר כך עם תום ואוסקר שבכו יחד. היה צפוי, עוד בפרק שיעל נתנה לתום את הדיסק חזי אמר: זה מה שישבור אותו והוא סוף סוף יבכה. אבל אז מה. כשהוא הצטנף בתנוחה עוברית ממש געיתי בבכי. וגם בעופר שכטר יש איכות ילדית כזאת שעושה חשק להכניס אותו תחת כנפי ולהיות לו אם ואחות. שהתסריטאים יפסיקו כבר להתעלל בו (אבל מה עוד נשאר לעשות לו? הרגו לו את ההורים, את החברה. לפחות ב"באפי" כשעושים דברים כאלה זה לא סתם).

 

סוף ספוילר

ובהמשך למשהו שקיטי שאלה אותי בתגובות, כשדיברנו על זה שאני פחות כותבת על הקשיים ויותר על הטוב - שיר של עמיחי, שאם היה לי מניפסט אולי הוא היה המניפסט שלי:

 

דיוק הכאב וטשטוש האושר

מגע געגועים בכול

 

20.

דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב

על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

זה כאב מושך וזה כאב קורע. וזה כמו מנסר

זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה. בדיוק פה

כן. כן. האושר מטשטש הכול. שמעתי אומרים

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,

הרגשתי כמו בשמַים. ואפילו איש החלל שריחף

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

טשטוש האושר ודיוק הכאב

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם

את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.

 

יהודה עמיחי, "פתוח סגור פתוח"

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 21/6/2007 08:59
94 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-27/6/2007 16:30


קפקא מון אמור

[כבר הרבה זמן הבטחתי לכתוב על הספר הזה, אבל חיכיתי שיעלה הבלוג שלי באתר החדש של כתר. אתם מוזמנים לשם אבל אני מביאה את הפוסט כפי שהוא גם כאן, בבית . ניסיתי לא לעשות ספוילרים של ממש, רק כלליים מאוד. ]

 

נפש עיקשת שנעה אל הפְּנים, מלאת סקרנות וגמישה כמו נער צעיר 
 
עריכה היא לא עבודה רומנטית. הרומנטיקה תובעת מידת מה של עיוורון, היסחפות, היקסמות מתווי פנים מטושטשים שמשאירים מקום לפנטזיה. בעריכה, לעומת זאת, נוצרת היכרות אינטימית עם טקסט, אינטימית עד כדי אכזריות: מבט מקרוב באור מלא, שרואה את כל הפגמים, שמוכרח לראות אותם כדי לנסות לתקנם. קל להתאהב בספר שקוראים בשעות הפנאי כמו שקל להתאהב בזָר יפה תואר שעובר ברחוב. אבל כשמתאהבים בספר תוך כדי עריכה - זאת אהבת אמת, כמו האהבה למישהו שחיים אתו חודשים ושנים ורואים את קסמו למרות פגמיו ומבעד להם, ואולי גם בגללם.
ככה התאהבתי ב"קפקא על החוף". בהתחלה בזהירות – מוקסמת כל יום, מגלה משהו חדש כל יום (היי, בספר הזה מדברים עם חתולים!) ולבסוף בהתמסרות. במהלך העבודה ואחריה קראתי גם ספרים אחרים של הרוקי מורקמי, ומצאתי בהם הדים לאשר אהבתי, אבל "קפקא על החוף" הוא בעינַי יצירת המופת שלו.
קודם כול, אני לא יכולה לעמוד בקסמו של נער רגיש וחכם שלא זכה לאהבת הורים ובקושי הכיר את אמו ואת אחותו. נער שבורח מן הבית, אולי כדי לברוח מנבואה אכזרית שניבא לו אביו ואולי כדי לממש אותה, ואולי הוא פשוט מוכרח לצאת למסע התבגרות. שנית, אני לא יכולה לעמוד בקסמן של דמויות משנה שאולי אפשר להגדירן "אנשים משולי החברה", אבל חשוב מזה, אלה אנשים שחיים את המוזיקה שהם שומעים ואת הספרים שהם קוראים, שתוהים על חידות החיים ומדברים עליהן בכנות, ושיוצרים ביניהם קשר חם ואמפתי ובלתי אמצעי שגואל אותם, גם אם יש בו משום הפרה בוטה של איסורים חברתיים.
 
"תגיד, אושימה-סאן, כשאתה לבד, וחושב על בן הזוג שלך, קורה לך שאתה עצוב?"
"כמובן," הוא אומר. "זה תלוי מתי. בייחוד בעונה שבה הירח נראה כחול. ובעונה שבה הציפורים נודדות דרומה. ו..."
"למה כמובן?" אני שואל.
"כל מי שמאוהב מחפש חלק שחסר בו עצמו. לכן כשאדם חושב על מי שהוא מאוהב בו, הוא מרגיש עצב. כאילו הוא דורך שוב בחדר אהוב ומעורר זיכרונות שאבד לו מזמן. זה טבעי לגמרי. לא אתה המצאת את ההרגשה הזאת. אז לא כדאי שתנסה לקבל עליה זכויות יוצרים."
 
נדמה שהייתי יכולה גם אני לשוחח אתם שעות, עם קפקא ואושימה והאחרים, על מוזיקה ואהבה וחתולים ועל סרטיו של פרנסואה טריפו.
זאת ועוד, יש בספר הזה מיניות מלבלבת ומלאת חיים (וגם מלווה בפחד בגלל צלה המאיים של נבואת האב), ועירוב של מציאות, חלום ופנטזיה שאופייני למורקמי ובספר הזה מקבל גם רקע שמעוגן בתרבות היפנית הקלאסית. הממד הפנטסטי מעניק לסיפור כוח מיתי, והוא שמאפשר לגיבור להיגאל בתוך מציאות שאינה מציאות ממש, אבל אולי היא המציאות הפנימית, ובה יכול קפקא למצוא לו אהבת אם ואחות, להתמודד עם אביו ועם הצד האפל שלו עצמו ולעשות תיקון לנפשו.
 
מה שאני רואה עתה לנגד עיני הוא מה שנמצא בתוכי, ומה שנראה לי מציק ומאיים הוא גרעין הפחד שנמצא בלבי. קורי העכביש המתוחים שאני רואה הם קורי העכביש שבתוך לבי. הציפורים שקוראות מעל לראשי הן ציפורים שגידלתי בעצמי. הדימוי הזה נולד בי ומכה בי שורש.
אני מתקדם אל תוך היער כאילו לקצב דפיקות לב ענקי הדוחף אותי מאחור. הדרך מובילה למקום מיוחד בתוכי. זהו מקור אור המפיץ חשכה, מקום שממנו באים הדים חסרי קול. אני רוצה לראות בעיני מה יש שם. אני שליח סודי הנושא מסר אישי אל עצמי, חשוב וחתום.
 
משום מה קפקא מזכיר לי לרגע נער מתבגר אחר שנשא מסר חשוב אל עצמו, אהרון קליינפלד מ"ספר הדקדוק הפנימי" של דויד גרוסמן. אבל אהרון הגיע למבוי סתום, וקפקא הצליח להיכנס ליער האפל של נשמתו ולצאת בשלום. וכמה מקסים ומרגש היה ללוות אותו.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 20/6/2007 15:58
42 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-13/3/2009 06:49



הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  

החודש הקודם (5/2007)  החודש הבא (7/2007)  
111,800
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ