בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 43

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << ינואר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
1/2007

חמישה דברים שאולי לא ידעתם עליי

לבקשתה של יונת.

אני מקווה שבאמת אלה חמישה שלא ידעתם, כי אני כספר הפתוח וכו', אבל אשתדל.

1. בילדותי המוקדמת משאת נפשי הייתה שיהיו לי תלתלי בקבוקים. (ואח, ואחות, ורובוט - לא נעים להודות, אבל כן, אני כמו וורן ).

2. שוב בילדותי, נהגתי לראות סרטים בטלוויזיה בלי קול כי אבא שלי שמע מוזיקה בסלון (שהיה גם חדר העבודה שלו).

3. כשהייתי בכיתה י' עשיתי שיחות "טיפוליות" לנער שקצת יצאתי אתו, שמטרתן הייתה להדגים לו שהוא מפחד להיות אתי בגלל אבא שלו וכיו"ב בעיות רגשיות. משום מה הוא הסכין עם זה. אבל גם התמיד ב"אני לא מאוהב בך".

4. בכיתה ו' כעסתי על חברה שלי מ' כי היא הציצה בלי רשות בדברים שכתבתי, אבל כשהיא אמרה לי "היי" בבוקר וחייכה חייכתי בחזרה, ואז חשבתי שאבוד לי הכעס וויתרתי.

5. הכול יצא בילדות אז משהו מההווה - יש לי לוח שעם שאני נועצת עליו דברים כיפיים, כמו ברכות יומולדת, והיום קיבלתי פתק נורא נחמד ממישהי והבנתי בעקבות זאת שהלוח קטן מדי.

חמישה אנשים שבא להם לכתוב חמישה דברים - אנא כתבו. היום אני לא במצברוח להטיל משימות משום מה.

ומי שאין לו בלוג מוזמן גם בתגובות...

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 30/1/2007 12:46
138 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-7/2/2007 09:27


תזכורת רדיו
מחר באחת אני אצל אפרת שושני ברשת א'. זו שעה בלתי אפשרית מן הסתם, אבל שתדעו. בשבת בארבע שידור חוזר.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 28/1/2007 18:51
51 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ע ב-3/2/2007 18:55


בוקר טוב

אנחנו נסענו היום וכן לעבודה, אבל לשיר תמיד אפשר... לצערי לא מצאתי יוטיוב, וחבל, כי המוזיקה מקסימה.

 

בוקר
מילים: אחינועם ניני וגיל דור
לחן: אחינועם ניני וגיל דור

יום ראשון בבוקר ואתה אומר לי
כמה טוב להתעורר כאן לצידך
שמש מלטפת בין התריסים
ובלי סיבה מיוחדת בא לי לחייך

קומי, קומי מאמי - כך אתה אומר לי
נומי, נומי, עוד עינייך עצומות
והרדיו מקשקש בשפת הקודש
על העומס שבין ראשון לגנות.

שיר קטן מתנגן בבוקר as the day begins
שיר מואר
עוד דקה חדשות, נקווה שזה יהיה
good morning, good morning

תשמעי, החלטתי - כך אתה אומר לי
אני ואת נוסעים אך לא לעבודה
אולי נבדוק את המפלס של הכנרת
או בשביל שוקו נתגלגל עד יטבתה

שיר קטן מתנגן בבוקר as the day begins
שיר מואר
עוד דקה חדשות, נקווה שזה יהיה
good morning, good morning

בוא ניקח את השרייד המאובקת
געגועינו עוד דבוקים על השמשה
ניסע לאט כי ההיסטוריה לפנינו
מה ייצא לנו אם נעקוף אותה

שיר קטן מתנגן בבוקר as the day begins
שיר מואר
עוד דקה חדשות, נקווה שזה יהיה
good morning, good morning

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 28/1/2007 08:47
50 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של טימותי דלטון ב-6/2/2007 20:41


מתברר שאני גרה בירושלים!

ביום חמישי הייתה לי הקלטה ברדיו, שוב ראיינו אותי על זכרונותיה של קונסואלו דה סנט-אקזופרי שתרגמתי מצרפתית. לכבוד ההקלטה (לתוכנית "בסימן קריאה", שתשודר ביום שני ב-13:00 ובש"ח בשבת בארבע, ברשת א') יצאתי מהעבודה ממש באור יום (בשלוש וחצי!) ונהגתי למרכז העיר. מאז שאני גם נוהגת וגם עובדת במקום קבוע אני ממש לא רואה את העיר, רק את הדרך מהבית לעבודה ולהפך (ובימי שישי לשמחתי אני רואה לפעמים את עמק רפאים או את רחוב עזה), ואני עובדת בא"ת גבעת שאול, שבעיניי זה לא ירושלים (לא זו שגדלתי בה). ופתאום נסעתי לי (בפקקים ובצפירות) דרך בנייני האומה, ואגריפס (עברתי דרך מסעדת "סימה", איפה שקרנף ואסף נפגשו, למי שראה "מישהו לרוץ אתו"), ראיתי את כל קוני השוק, החל בחרדים וכלה בסטודנטים שגרים בנחלאות, שהמכנה המשותף של כולם הוא שהם חוצים את הכביש איפה ומתי שבא להם, ובסוף הגעתי (אחרי גיחה קצרה מאוד למסלול שנועד רק למוניות ואוטובוסים, איך לעזאזל נמנעים מזה במרכז העיר?) דרך שטראוס וביה"ח ביקור חולים לרחוב הנביאים ולמגרש הרוסים (איפה שתיאודורה יצאה מהמנזר שלה לכביש) ושם חניתי בדרכי החיננית (כלומר, עקום לגמרי) וירדתי בסמטה הקסומה שנקראת הלני המלכה אל בניין קול ישראל הקסום אף הוא. זה מבנה ישן עם חצר פנימית, והכול עשוי אבן, ובאמת - אני אחזור על אותה מילה אבל היא המתאימה - קסום.

אולפן רדיו זה מקום כיפי, מזמן לא הייתי. יש מיקרופון גדול כזה שתלוי מלמעלה ולא צריך להיצמד אליו (בניגוד למיקרופון של שירה על במה שדי צריך להתנשק אתו). וכשיצאתי משם שקעה השמש, ועברתי שוב שם, במגרש הרוסים שהוא גם אזור הפאבים והעברתי בו הרבה התרגשויות נעורים, ונזכרתי בעיר הזאת שהיא שלי-לא-שלי ושכל כך הרבה מהזמן אני שוכחת שאני חיה בה.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 26/1/2007 20:55
59 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-7/2/2007 09:32


סבוניית הרופאים המתמחים

בהיריון יש הרבה בדיקות, ולבדיקות יש הרבה זמן המתנה (ככלל, כשאני מוזמנת באחת עשרה וחצי אני נכנסת ברבע לאחת, אבל אני לא מעיזה לאחר לכבוד זה), ובזמן ההמתנה רואים כל מיני אנשים שאפשר לכתוב עליהם סיפורים, כמו שבטח מנחי הסדנה של קיטי היו מציעים לעשות.

אז אתמול ראיתי חבורת רופאים מתמחים. הם באו לצפות בסריקת המערכות במכון האולטרסאונד. היו שם שני בחורים בלבוש ירוק של חדר ניתוח ובחורה בחלוק לבן (מעניין מה פשר ההבדל). אחד הבחורים היה מאוד נאה ויהיר למראה. הוא עמד ודיבר עם הבחורה והנהן ברצינות ונראה שהוא בכלל לא יודע לחייך. כמובן מיד נכנסתי לעורה וחשבתי שהיא רוצה להוציא ממנו חיוך, וגם לעורו, וחשבתי שהוא כל כך מפוחד וחסר ביטחון שהוא כל הזמן עוטה מסכה, אבל זה עובד, בת השיח שלו בטח מרגישה שהוא בלתי מושג ושהיא זו שנכשלת בלהגיע אליו. אחר כך הוא נישק מזוזה וראיתי שיש לו כיפה על הראש וזה הפתיע אותי, לא שזה בהכרח סותר יהירות, אבל בכל זאת שמחתי בשבילו שיש משהו חיצוני שמַעַנִיו אותו.

והבחור השני היה מתולתל ומאיר פנים וחייך כל הזמן, ולמרבה הצער הוא נראה פחות חתיך בבגדי חדר הניתוח, אבל הוא היה בחור שתוכו כברו, שמבט בפניו אומר מי הוא, והיה בו גם חוסר ביטחון, אבל כשחשבתי על זה היה בו יותר ביטחון מאשר ביפה היהיר, כי הוא הרשה לעצמו להיות ולהיראות מי שהוא.

ובהתחלה ציער אותי שהמתמחה היפה בטח כובש יותר לבבות, ושהמתולתל הוא בטח לא מסמר מסיבות, אבל אחר כך חשבתי שלמתולתל אולי יש חברה שאוהבת אותו, ומי צריך בכלל לכבוש ולשבור הרבה לבבות, מספיק לב אחד שאוהב אותך.

האמת שגם היו נבדקות מעניינות ומזכירות מעניינות, אבל אני רותקתי למתמחים, אז זהו.

 

וחוץ מזה קראתי אתמול ביומן של אתי הילסום על תחושה של אושר שהייתה לה דווקא כשהמצב מאוד הידרדר, כשליהודים כבר היה אסור לנסוע בחשמלית ולקנות בחנויות מסוימות ולשבת בבתי קפה, והיא דיברה על האושר שנובע מקבלת החיים כמו שהם, מוויתור על הציפיות, ואמרה שכשאדם מחליט באופן שרירותי (אהבתי את ההדגשה הזו, "באופן שרירותי") שדברים מסוימים בחיים הוא מקבל ורוצה ודברים אחרים לא, הוא מעקר את החיים במובן מסוים. ולגמרי הבנתי אותה. אני לא חושבת שאפשר לחיות ככה כל הזמן, אבל זו מין תחושה של חיבור לעצמי (וגם למשהו רחב יותר, שאני לא רוצה כרגע להגדיר אותו) ושל יכולת לעמוד בכל דבר, שהיא עצמה גורמת אושר, וחווים אותה דווקא בזמנים קשים.

 

[והכי חשוב, לגבי הבדיקה, הכול בסדר ].

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 25/1/2007 08:55
130 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רותם ב-3/2/2007 14:54



הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  

החודש הקודם (12/2006)  החודש הבא (2/2007)  
111,802
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ