בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 44

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << ספטמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
9/2006

העונג הזה שעכשיו

קודם כול, שבתי לי מחופשה (היה מאוד כיף!) וגיליתי שהרגישו בחסרוני, אז תודה רבה לכל הדואגים והמתעניינים, וכיף לחזור!

חוץ מזה, אני מתרגשת כי הספר של חברתי האהובה אריאל להמן, "עד העונג הבא", כבר יצא לחנויות! מחר תהיה עליה גם כתבה בשבעה ימים. ביום שישי הבא תהיה כתבה עליה בשבעה ימים.

בעיקרון אני משוחדת בהמלצה שלי על הספר כי אני חברה שלה, אבל אם עוד יש מישהו שהצליח לא לשמוע איך הכרנו והתחברנו, הנה הסיפור - שיעיד שאני באמת אוהבת את הכתיבה שלה ולא "רק" אותה.

כשיצא הספר הראשון של אריאל, "אובססיה זה שם של בושם", הייתה גם אז כתבה עליה בשבעה ימים, וקראתי אותה, ואמרתי לעצמי - וואו, היא כותבת על משהו שחשבתי שקורה רק לי! הספר ההוא היה 12 סיפורים קצרים על קשרים עם "זולת מפונטז", לפי ההגדרה של אריאל, אנשים שהופכים בבלי דעת להיות איזה קולב לדמות הראשית שתולה בהם את כל המאוויים והעולם הפנימי הסוער שלה. עד אז חשבתי שרק אני עושה את זה, ובניגוד לאהבה רומנטית-מינית לא מצאתי הרבה כתיבה על האהבה הזאת, שלא בהכרח מבקשת לה מימוש זוגי ומיני, ואפילו - בדרך כלל לא.

בקיצור, הסתערתי על הספר, ובאמת הרגשתי כאילו היא מכירה אותי (או כאילו אני מכירה אותה) כשקראתי את הסיפורים. כמו שאמר הולדן קולפילד, סופר טוב זה מישהו שמתחשק לך להרים לו טלפון אחרי שאתה קורא את הספר שלו, ובארצנו הקטנטונת יחסית קל להשיג טלפונים של אנשים. אריאל הייתה אז בלונדון, היא גרה שם כמה שנים, ובשיחת הטלפון הראשונה רק ביקשתי את הכתובת שלה כדי לשלוח לה מכתב.

התכתבנו ומההתחלה היינו מאוד הדדיות ונוכחות אחת עם השנייה לעומת הזולת המפונטז והחמקמק שהרבינו לדבר עליו, והייתה בזה חוויה מתקנת. ובכל זאת הקשר היה קצת וירטואלי, כי היא הייתה בלונדון ואני פה. נפגשנו כמה פעמים כשהיא הייתה בביקורי מולדת, בבתי קפה בתל אביב (היה נורא מפחיד בפעם הראשונה, כמו שקרה לי גם אחר כך במפגשים אחרי קשר וירטואלי), ומאז שהיא חזרה לארץ נהיינו חברות מאוד מאוד קרובות.

וכל זה, בהקשר הזה, כדי לומר שכשהיא נתנה לי לקרוא את כתב היד של "עד העונג הבא" התקשרתי אליה ואמרתי לה שאם לא הייתי רוצה להיות חברה שלה בגלל הספר הקודם, הייתי רוצה בגלל הספר הזה. היא שוב עשתה את זה - אמרה דברים שאף אחד אחר לא אומר, והפלא הוא שאחרי כל כך הרבה שנים, ובנושאים אחרים, עדיין אנחנו כל כך מתואמות.

על "עד העונג הבא" אני יכולה להגיד רק שהוא עוסק במיניות של נשים ויש בו כנות ועומק שחסרים לי בכל השיח הכביכול כל כך נפוץ עכשיו על הנושא.

יותר אני לא מפרטת כי תמיד נורא קשה לי לענות על השאלה "על מה הספר/הסיפור". גם על שלי.

וחוץ מזה עכשיו אני יוצאת להופעה של רילי, ונורא כיף שיש סביבי כל כך הרבה עשייה ויצירה ופירות יצירה, וכיף לפרגן לחברות מוכשרות.

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 28/9/2006 18:59
98 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-15/10/2006 13:43


שנה טובה

קודם כול, אתם מוזמנים להופעה של רילי, הפרטים למטה בתמונה, וגם מי שהיה בהופעה הקודמת - הבנתי שיהיו חידושים והפתעות, ובעיקר הפתעה לבאפיסטים (אני באמת לא יודעת מה). 

חוץ מזה, שנה טובה לכולם, שכל מה שהיה טוב בשנה שעברה ובקודמותיה יימשך ויתרבה ושנהיה בריאים ומלאי אהבה. ויותר דוחק - שהחג, עם כל המשפחתולוגיה הכרוכה בו, יעבור בקלות ובנעימות...

אתם מוזמנים לאחל כאן איחולים לעצמכם ולאחרים ולספר מה אתם עושים בחג ובכלל. ובעיקר אתם מוזמנים לשלוח תגובות בשעות הצהריים (נגיד, מאחת ואילך...) כי אני גמרתי את כל הממתקים שהיו לי בג'ימייל בבתאחת ועכשיו כשאני אהיה עייפה בצהריים לא יהיה לי...

שנה טובה!

-

יש משחק נהדר אצל ג'וליאנה, בואו!!!

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 21/9/2006 09:24
182 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ע ב-3/10/2006 16:49


העולה החדשה

היא באה ארצה עם שתי אחיותיה. היא ילדת הסנדוויץ'. בהתחלה שכרו שלושתן דירה בנחלאות, כזו שהשירותים בה בחוץ ואין בה חימום. בחורף ישנו עטופות בכמה שכבות בגדים וכובע צמר משוך על האוזניים. היו ג'וקים בדירה והייתה להן חלוקת תפקידים ברורה: האחות הצעירה עולה על כיסא וצורחת, הבכורה הורגת את הג'וקים, והיא, העולה החדשה, מעודדת אותה ממקומה הסמוך לכיסא של הצעירה.

שלושתן למדו, אחיותיה באוניברסיטה והיא באקדמיה למוזיקה, ולבסוף הבכורה עברה לתל אביב, והיא הכירה את האח של נועה ועברה לגור אתו, והאחות הצעירה התגוררה בדירת חדר מולם ממש. העולה החדשה תפסה את תפקיד הבכורה, כי הבית שלה היה הביתי ביותר, והדלת תמיד פתוחה. על האחות הבכורה תמיד היה קשה יותר לסמוך, היה אפשר לקבוע אתה פגישות והיא הייתה שוכחת, מאבדת את תחושת הזמן, קובעת עם חברים ונרדמת בסלון. אבל שלוש האחיות לא הרבו לקבוע פגישות מראש, בייחוד מאז שהיו לכולן טלפונים סלולריים, ואז רק הקדימו לדפיקה בדלת צלצול: "אני בסביבה, את בבית?".

האח של נועה לא התקנא במשפחתיות שלהן השונה משלו, גם כי לא נהג לחשוב הרבה על אנשים אחרים ולהשוות בינם לבינו, וגם כי הבין שכשעלו ארצה בלי ההורים נהיו לא רק אחיות אלא גם אמהות זו לזו. גם נועה לא חשבה עליהן הרבה, היא הייתה צעירה אפילו מהאחות הצעירה וכל העיסוק שלהן במוזיקה ובמדעי הרוח היה רחוק ממנה. אמנם למדה פסיכולוגיה, אבל מתוך מחשבה להיות יועצת בבית ספר ובלי להתפלסף הרבה על הנפש שלה עצמה, לא כמו העולה החדשה, שקראה ספרי פסיכולוגיה פופולרית סתם ככה מתוך עניין, וכתבה יומן. אח של נועה אמר שהוא לא מבין מה זה יומן, אם הוא היה כותב כזה הוא היה כותב "קמתי, צחצחתי שיניים, לבשתי שמלה ורודה והלכתי לישון". אבל לעולה החדשה כנראה יש דברים אחרים לכתוב, היא ממלאת שורות רבות בכתב ידה האלגנטי באותיות לטיניות. ושמלות ורודות היא בכלל לא לובשת.

 

* הקטעים הקודמים: 1, 2

 

-

לדיווה יש עכשיו בלוג משלה! בינתיים כנראה רק בהרצה, אבל הידד!

ובנו-של כתב נורא יפה על מהות הבלוגים.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 20/9/2006 08:52
29 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רותם ב-28/9/2006 12:25


מאחורי הקלעים של מישהו לרוץ איתו

ראיתי אתמול ב-vod של הוט "מאחורי הקלעים של 'מישהו לרוץ איתו'." דויד גרוסמן המקסים (כמה טוּב הלב שלו ניכר בו) הופיע שם הרבה ושבר את הלב באומרו שספר זה כמו ילד וסרט זה כמו נכד, וכשדיבר בהקשר של תמר ושי על יחסים בין אחים ועל היחסים בין ילדיו.

וחוץ מזה היו שם קטעים שלא הופיעו בסרט, כי במקור זו מיני סדרה ארוכה יותר שכוללת יותר שירים, יותר קטעי תיאודורה וגם את הדמות של משולם, החבר העיוור של תמר. אני מכורה לזה, אני רוצה לראות את הסדרה הזו ומצדי שתימשך מיליון שעות, וירושלים יפהפייה שם, ונהדר לראות אותה שם ולא במציאות, כשהיא כולה חפורה (בשביל הרכבת) וחסומה ומעצבנת. שלא לדבר על מלוכלכת ומלאה אנשים תוקפניים.

יהונתן בר אור (אסף) אמר שהוא היה צריך להיות "קלמזי וביישן", והעיד: "דברים שכבר עברו לי." איזה מתוק. וגרוסמן אמר שלהרגיש אף רטוב של כלב בתוך היד - זאת הילדות (הוא ניסח את זה יותר יפה, אבל אני לא זוכרת).

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 19/9/2006 13:42
32 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ע ב-23/9/2006 22:43


אח של נועה

אח של נועה לא ביישן, אבל אפשר לטעות בו. כשמדברים אליו הוא משתהה בתשובה, מביט מטה, מדבר לאט. כשנותנים לו מחמאה הוא אומר מיד תודה, לא מתרגש ולא מתנגד, אבל איזו אטימות אופפת אותו ולא ברור אם המחמאה נספגת בגופו המוצק. נועה למדה ממנו את האיטיות ואת המוצקות הזאת והן אופפות אותה כשמיכה המפרידה אותה מרגשותיה.

העולה החדשה שהתחתן אִתה מלוטשת ועדינה הרבה יותר מהם, מהמשפחה שלהם, אבל היא בגודל המתאים. נועה לא יכולה לומר אם היא אוהבת אותה או לא. אם ישאלו אותה, היא תספר שפעם גיסתה עזרה לה לצבוע את השיער בגוונים כתומים.

אח של נועה יודע לפעמים לחבק, היא ראתה אותו מושיט זרועות ואוסף אליו את אשתו וגם ידידוֹת. נועה עצמה יש לה זרועות קצרות ונדמה שהחיבוק שלה קרוב מדי.

בשביל אחיה ואשתו היא האחות הקטנה שגרה בבית. היא עטופה בשמיכתה. אבל גם הם לא מעניינים אותה כל כך. היא עטופה בשמיכתה, והוא בסך הכול אחיה.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 19/9/2006 08:20
87 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ע ב-24/9/2006 13:22



הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  

החודש הקודם (8/2006)  החודש הבא (10/2006)  
111,835
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ