בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 44

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << אוקטובר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
10/2006


1. חשבתי למה אני לא כותבת קטע "דלתות מסתובבות". יש עכשיו פרויקט כזה שמופיע אצל רבים. והבנתי שזה כנראה בסיסי מדי אצלי - כל הזמן אני חושבת מציאויות אלטרנטיביות, תמיד אני מגיעה למסקנה שטוב שבחרתי מה שבחרתי, ומהאלטרנטיביות אני כותבת סיפורים ושירים.

 

2. כתבתי סיפור תנינה נורא מוצלח, ונראה לי שקצת עצוב לו שם בבלוגתנינה ולא כולם רואים אותו, אז הוא גם פה. לתשומת לבם של קוראים חרוצים כמו תום, אין הבדלים שצריך למצוא.

ספרי הדרכה

אמנם בפעם האחרונה שניסתה תנינה לקרוא את הספרים שהוריש לה אביה המכשף הגדול תא מרבותא היא התרגזה מאוד והגיעה למסקנה שהספרים עוסקים רק בדברים שתנינה מפסידה, אבל יום אחד החליטה ללכת לסייר עם קורקבן בחנויות ספרים, כדי להחליף קצת אוויר ואווירה ולראות אילו ספרים הרגילים קונים.

תנינה וקורקבן נעצרו ליד מדף "ספרי הדרכה ועזרה עצמית".

"עזרה עצמית," אמרה תנינה. "זה מוצא חן בעיניי. כבר גיליתי שרק תנינה עוזרת לתנינה, כי על אף אחד אחר אי אפשר לסמוך."

קורקבן רשף והפנה אליה את גבו, אבל מכיוון שלא השגיחה בו עשה את עצמו שהסתובב רק כדי לבחון את מדף ספרי הבריאות, ההיריון והלידה.

"'שבע דרכים להיות מאושרים'," קראה תנינה. "שמעת, קורק יקירי? שבע. אם בוב דילן היה יודע הוא לא היה שואל כל הזמן כמה דרכים. 'הצלחה עסקית בעשרה צעדים'. 'איך להתגבר על עייפות ודאגות בשמונה צעדים פשוטים'." תנינה פתחה את הספר. "'כדי להתגבר על העייפות צריך לעסוק בפעילות גופנית'," קראה. "שמעת, קורק יקירי? איזה רעיון מטופש. הרי מי שעייף, אין לו כוח לפעילות." ואחר כך פתחה ספר אחר ובו קראה שכדי למנוע את העייפות יש לנוח במשך היום בכל פעם שמרגישים עייפים. "או, זה מוצא חן בעיניי יותר," אמרה תנינה. "למעשה אני חושבת ליישם את העצה הזאת מיד." היא הרימה את קורקבן ובעודם עפים הביתה, הסבירה לו: "תנינה לא צריכה עצות/ על מה שהיא ממילא רוצה לעשות./ שבעה, שמונה, עשרה צעדים/ כשעייפים, הביתה עפים."  

 

3. יום הולדת שמח לקיטי!!! תמשיכי להראות את הלב, זה מאוד מאהיב

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 30/10/2006 14:07
109 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורלי ב-5/11/2006 21:19


הבטחתי, והנה

כפי שסיפרתי לכם כאן, בנעוריי הייתי מעריצה של מתי כספי (ובעצם זה לא ממש עבר לי). כשהייתי בת 14 הלכתי לא יודעת כמה פעמים להופעה "מה זאת אהבה" בתיאטרון ירושלים, ובאחת הפעמים חברתי ואני הצלחנו להיכנס אל מאחורי הקלעים ולהצטלם אתו. כשעמדתי לידו להצטלם, לתדהמתי ולאושרי הוא משך אותי אליו וכרך את זרועו סביבי... והרי התמונה.

 



נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 28/10/2006 21:03
136 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-7/11/2006 17:38


אהבה וצחוק

צחוק ואהבה אצלי הולכים ביחד. כשאני רואה פרצוף מתוק של אדם או חתול אהוב אני יכולה פשוט לפרוץ בצחוק. ("למה את צוחקת?" - "כי אתה חמוד." דיאלוג נפוץ אצלנו בבית.)

וחשבתי על זה עכשיו בשני הקשרים. אחד הוא שיר האהבה היפה והחכם של רודג'רס והארט, my funny valentine:

 

My funny valentine

Sweet comic valentine

You make me smile with my heart

Your looks are laughable Unphotographable

Yet youre my favourite work of art

 Is your figure less than greek

Is your mouth a little weak

When you open it to speak Are you smart?

 But dont change a hair for me

 Not if you care for me

Stay little valentine stay

Each day is valentines day

Is your figure less than greek

Is your mouth a little weak

When you open it to speak Are you smart?

But dont you change one hair for me

Not if you care for me

Stay little valentine stay

Each day is valentines day

 

וההקשר האחר הוא שנועה כתבה פוסט יפה ומרגש על תחנות מוזיקליות בחיי האהבה שלה, וחשבתי על זה שגם אצלי כל הקשרים התאפיינו במוזיקה משלהם, וחזי ואני שומעים ושמענו יחד המון מוזיקה, אבל הוא הראשון שהכיר לי מוזיקה מצחיקה, כמו שירים של פרנק זאפה למשל, או יצירות מודרניות ששומעים בהן כל מיני קולות מוזרים (הממ. היה לי חבר פעם שהשמיע לי מוזיקה מודרנית, וזה בכלל לא היה מצחיק. מה שחוזר לנקודה של הצחוק כסממן בריא של אהבה בריאה...).

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 26/10/2006 13:55
28 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ע ב-1/11/2006 15:33


אמש בטלוויזיה

היה אתמול "סטודיו למשחק" עם דסטין הופמן, שחקן שאני מאוד מאוד אוהבת וראיתי כמה סרטים שלו שוב ושוב - "הבוגר", "טוטסי", "קאובוי של חצות", "קרמר נגד קרמר". (את הסרטים המאוחרים שלו פחות - יש משהו בשפה הקולנועית האמריקאית שהשתנה איפשהו בשנות השמונים והרבה יותר קל לי עם סרטים שנעשו קודם, אבל זה כבר עניין אחר. ועוד יותר בסוגריים - דווקא The Squid and the Whale  עשוי "כמו פעם".)

דסטין הופמן איש מקסים שצוחק ובוכה בקלות, והיה ברור מהריאיון שהחיים לא היו לו קלים בצעירותו. הדברים המרגשים ביותר היו דברים שאמר כביכול בדרך אגב - שבילדותו הוא היה יכול לאכול רק מול הטלוויזיה כי הוא "גדל בבית קשה" (בשלב הזה הוא התחיל לבכות קצת אז זה כבר נהיה פחות אגבי) וש"הרבה שנים הוא הרגיש מכוער", והרגיש ככה כמובן באודישן ל"בוגר" כשהמאפרת שאלה: "מה נעשה עם האף שלו?"

אבל בהקשר של הבוגר הוא סיפר משהו שנורא הצחיק אותי וגרם לי לחשוב איך הצופה מפרש דברים ומוצא בהם קוהרנטיות. יש קטע בבוגר שבו דסטין הופמן עומד מאחורי אן בנקרופט ושם את היד על השד שלה, והיא מתעלמת מזה ומתחילה לנקות כתם מהחולצה, ואז דסטין הופמן מסתובב והולך לקיר ומתחיל לדפוק את הראש בקיר.

לי הקטע הזה תמיד היה נורא ברור: בנג'מין בראדוק הצעיר וחסר הניסיון לא יודע בדיוק איך ומה לעשות עם מיסיז רובינסון המנוסה והמבוגרת, הוא רואה שלא הולך לו ומרוב תסכול דופק את הראש בקיר...

ומתברר שכך היה: מייק ניקולס שאל את דסטין הופמן אם הוא זוכר את המזמוז הראשון שלו, ודסטין הופמן סיפר לו שבכיתה ז' הוא ישב ליד מישהי ופשוט מצא את עצמו פתאום עם היד על השד שלה. ניקולס אמר לו: "תעשה את זה לאן." היא לא ידעה על זה מראש. הוא עשה את זה, וכשהיא התחילה להסיר את הכתם מהחולצה דסטין הופמן חטף התקפת צחוק, והוא כל כך חשש שמייק ניקולס יכעס ויפטר אותו שהוא מיד הפנה את הגב אל ניקולס ואל המצלמה, הלך לעבר הקיר וגם דפק את הראש בקיר בתקווה שזה יעזור לו להפסיק לצחוק.

העובדה שהקטע נכנס לסרט אומרת הרבה דברים טובים על מייק ניקולס (אבל מה נהיה עם הסרטים של עכשיו? ב-Closer לחלוטין לא הבנתי מה הוא רוצה ממני!).

הסטודיו למשחק תמיד מביא אותי למסקנה ששחקנים גדולים הם אנשים שמאוד מחוברים לעצמם - וזה לא מפתיע כי חומרי העבודה שלהם הם חומרי הנפש. מאוד אהבתי את הזמינות של הצחוק והבכי והצעקה אצל דסטין הופמן. כשכותבים ולא משחקים לפעמים הנגישות לחומרי הנפש לא מתבטאת בגוף, בקול, ועכשיו זה קצת חסר לי פתאום.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 25/10/2006 09:08
106 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-26/10/2006 17:15


הבועה (קטע פרוזה)

מה שהיה בתוך הבועה היה שלה. בתוך הבועה אף אחד לא יכול היה לגעת.

לא הידיים הפולשות שיכלו לחדור לכל חלק בגוף שלה, וגם לא הגרועות מהן – העיניים הבוחנות כליות ולב.

כל מחשבה, רגש ורעיון שהיו חשובים לה, הִכניסה לתוך הבועה. עצמה עיניים כשהייתה באמת לבדה – למשל מאחורי הדלת הנעולה של השירותים – התרכזה מאוד ודמיינה את המחשבה נכנסת כולה לשקיפות הקרירה והעגולה. הכניסה לשם קטע שיר ששמעה, את חיוכו של נער מהכיתה המקבילה, את ההרגשה כשיצאה מהבית יום אחד באפריל ופתאום שמש חמה ממש ליטפה את פניה.

הייתה לה בועה מגיל צעיר מאוד, והיא ידעה (ובלבה אמרה גם לנער החייכן מהכיתה המקבילה) ששום דבר לא מתבזבז ולא הולך לאיבוד, הכול נשמר בתוך הבועה, והיא בעצם חיה הרבה יותר מכל בנאדם שנראה חי כלפי חוץ, מכל הבנות שצוחקות ושרות בקול רם ומפוצצות את המסטיקים שלהן, כי היא אוצרת את כל החיות שלה בתוכה, בתוך הבועה, ובבוא היום, כשיהיה נכון ובטוח, כשיהיה מקום, היא תצא החוצה.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 24/10/2006 21:37
72 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של לי ב-26/10/2006 15:25



הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  

החודש הקודם (9/2006)  החודש הבא (11/2006)  
111,834
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ