בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 42

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << דצמבר 2014 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
12/2014

there's nothing else above a human heart



כמה מילים על השיר שמרעיש אותי בזמן האחרון, Secret Room של theAngelcy:

https://www.youtube.com/watch?v=jNb9_YBSqnM

(כאן בביצוע מושלם וחשוף של כותב השיר רותם בר אור לבדו)

If you want my soul, take my body, 
and if you want my body, take my soul, 
take it all. 

I'd love to go inside your secret room, 
break down your mirrors and your statues, 
hear you scream your love, 
there's nothing else above a human heart 
to win or lose, 
there's nothing else out there to choose. 

If you want my future, take my painful memories, 
if you want my beauty, take my disease, 
and if you want my passion, take my violence, 
if you want to be with me, take my loneliness, 
take it all. 

If you want to see me, take a real good look, 
let your eyes shine a light on my dark side. 
Can you take it, 
can you take me, 
can you take all of me, 
take it all.


השיר הזה נובע ממקום עמוק כל כך ונוגע במקום עמוק כל כך שכמעט לא כדאי לדבר עליו ולנתח אותו. ובכל זאת משהו. לא על העיקר, לא על הבקשה לאהבה וקבלה טוטאלית שגואלת את הניגודים המדומים. אלא משהו תרבותי. השיר נכתב באנגלית ויש בו ניחוח בלוזי ישן לא ישראלי בכלל, אבל המילים בכל זאת צומחות מתוך רבדים תרבותיים (קדומים גם כן) שלנו. לי החדר הסודי הזכיר את קודש הקודשים. והדובר רוצה לנתץ את המראות ואת הפסלים – לי זה הזכיר את אברהם בדרך למונותיאיזם, אבל כמו עמיחי שכתב "אין מלאכים אחרים" מדגיש רותם בר אור: There's nothing else above a human heart.

משונה אולי, אבל הרגשתי מין שמחה וגאווה שהדבר היפה הזה צמח מתוך התרבות שגם אני שייכת אליה.





נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 27/12/2014 08:45, בקטגוריות מוזיקה
17 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של 888 ב-11/5/2015 10:33


הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס




אבל הבגד, אמרה, הבגד בוער באש.

מה את אומרת, צעקתי, מה את אומרת?

אין עלי בגד בכלל, הרי זאת אני הבוערת

(דליה רביקוביץ')

 

נזכרתי בשורות האלה כשצפיתי ב"ג'זבל", הסרט המפורסם עם בטי דייוויס – וגם השם ג'זבל – איזבל – אינו אלא בגד, תנכ"י, שיפוטי, לדמות שמגלמת דייוויס, ג'ולי, בת ניו אורלינס של 1852, שמופיעה בסרט לראשונה כשהיא מאחרת למסיבת האירוסין שלה עצמה. היא מגיעה רכובה על סוס פראי משתולל, נכנסת למסיבה בבגדי רכיבה – הפרת מוסכמות ראשונה שכרוכה בבגדים – ואחר כך רבה עם הארוס שלה פּרֶסטוֹן שיושב בישיבה חשובה בבנק, כי לדעתה חשוב יותר שהוא יבוא איתה למדידת השמלה שהיא עתידה ללבוש בנשף. ג'ולי הולכת למדוד את השמלה רק עם דודתה (דמות שמלווה אותה לאורך כל הסרט, וכמעט שכחתי אותה, אבל מה היו הנשים הסוערות עושות בלי ליוויין המסור של דודות שותקות?). בנשף המסורתי הזה, "נשף אולימפוס", נהוג שרווקות לובשות לבן, וג'ולי יפהפייה בשמלה הלבנה, אבל היא מתפתלת בתוכה. "זה כובל," היא אומרת. It's binding. המחוך? המוסכמות? הקשר עם בנקאי מצפוני שלא מוכן להפסיד ישיבה חשובה? לא ברור. ג'ולי מתפתלת בחן רב ובוחרת בשמלה שנראית שחורה, כי הסרט בשחור לבן, אבל כולם כל הזמן אומרים שהיא אדומה, כמו שרואים בתמונה המרהיבה למעלה. מסבירים לה שהיא לא יכולה ללבוש שמלה אדומה לנשף הזה, היא תעורר סקנדל, היא תיראה כמו זונה, אבל ג'ולי כבר נחושה. אם זה עונש לארוס שלה או מרד עמוק נגד כל מה שכובל – לא ברור, אך בסופו של דבר בסצנה יפהפייה, כמו האם החורגת של שלגייה שנידונה לרקוד בנעליה האדומות, הבנקאי שג'ולי אמללה והשפילה אותו חברתית מכריח אותה לרקוד ברחבת הריקודים המתרוקנת לה מכל הזוגות המהוגנים והשמלות הלבנות. ובתום הערב הוא נפרד ממנה.

זאת המערכה הראשונה (החלוקה למערכות מאוד ברורה, ואכן התסריט מבוסס על מחזה). כעבור שנה חוזר פרסטון הארוס המהוגן מן הצפון, וג'ולי מתכוונת לכפר לפניו על חטאה ולהשיבו אליה. היא מארגנת נשף חדש ולובשת את השמלה הלבנה ההיא, שאז לא רצתה – אבל פרסטון כבר נשוי, ל"ינקית" אחת.

לא אכנס לכל דקויות ופיתולי העלילה [אבל כן יהיו ספוילרים – ראו הוזהרתם], אבל בינתיים משתוללת בעיר הקדחת הצהובה – yellow fever – ומוסיפה צבע חדש לצבעים החשובים וקובעי הגורלות שבסרט: הלבן והאדום. כשהבנקאי מתעלף באמצע הבַּר כי לקה בקדחת, כולם מתרחקים ממנו ואינם מושיטים יד לעזרה, בדיוק כפי שהתרחקו מג'ולי אדומת השמלה בנשף. עכשיו יש לה הזדמנות לכפר, כביכול, על חטאה, וללוות את אהובה (אף שהוא נשוי לאחרת) אל אי המצורעים, אל מחוץ לציוויליזציה ממש, ולמות אתו שם. אם אמנם מפרשים את זה כך, חטא והקרבה, זה לא כל כך מעניין (אפילו הדודה המסורה מגנה את ג'ולי באופן עקיף כשהיא נזכרת באיזבל התנ"כית ש"עשתה את הרע בעיני ה'") – אבל ההקבלה בין האדום והצהוב, בין המוות החברתי למוות הפיזי, הייתה מרתקת ומעוררת מחשבה בכמה כיוונים.

האחד, שלאישה סוערת כמו ג'ולי קל יותר למות עם אהובה באי המצורעים מאשר לחיות אתו את חיי היומיום המיושבים, כשהוא עסוק בישיבות חשובות בבנק, והיא צריכה להתנהג לפי כללי החברה.

ושאולי יש אנשים שבנויים למאבקים, שבוערת בהם אש, שאם אין לה אפשרות להיות מופנית החוצה (במלחמות, הרפתקאות, משא ומתן עסקי סוער, פוליטיקה וכו') – היא מופנית פנימה, והורסת אותם ואת סובביהם; ומבחינה זו אפשר לראות בג'זבל סרט פמיניסטי למרות שג'ולי נענשת על שמלתה האדומה; כי אילו יכלה היא עצמה לשבת בדירקטוריון של הבנק – או משהו קצת יותר מעניין – אולי הייתה עושה חיל, ולא פוגעת בעצמה ובסביבתה.

ועוד כיוון, מעניין אפילו יותר, קשור להבחנה בין הטבע לתרבות. הדרום, לואיזיאנה, ניו אורלינס, נוכחים מאוד בסרט. אבל בחלק הראשון מדובר בעיקר על ה"מנהגים" – הנשף, השמלה הלבנה, העיר; ובחלק השני – שבאופן מעניין לא מתרחש בעיר אלא במטע, בבית הכפר של ג'ולי – הדגש הוא יותר על הטבע ועל מה שמאפיין אותו. אהובה של ג'ולי התחתן עם צפונית, כביכול ניסה לפנות עורף לאיזו מהות לואיזיאנית שג'ולי מייצגת והיא מנסה להשיב אותו אליה (כלומר, גם אל ג'ולי וגם אל לואיזיאנה). ולבסוף, הקדחת – שהיא ניצחון מוחץ של הטבע על התרבות.

וזה מוביל לנקודה הכי מעניינת, לשם מה בכלל חברה וחוקים שהם כל כך כובלים (binding)? – מן הסתם כדי לשכך את חרדתנו מפני הטבע הכאוטי וחסר החוקים, מפני מחלה ומוות – אבל אולי עבור אנשים כמו ג'ולי, כל המערך האנושי המדומיין הזה – דמיון משותף של אנשים רבים, שמקבל תוקף כללי, "חוקי החברה" – כובל כל כך, שבמקום להוות מפלט מפני מה שמחריד, הוא עצמו נעשה הדבר שממנו יש לברוח, אל אי המצורעים, אל מחלה ומוות?

וכדי לא לסיים בנימה כל כך פסימית, אני חוזרת רגע אל הדודה המלווה במסירות כמעט דוממת, ואל משפט נהדר שנאמר לה – אני כבר לא זוכרת מי אמר, אולי האפוטרופוס של ג'ולי, הדוד תי (תיאופיל) – בניסיון להסביר איך זה שהיא מבינה כל כך ללב אחייניתה:

She is more like you than you ever were.

 

 

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 5/12/2014 13:05, בקטגוריות סרטים
23 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של רותי קוטלר ב-13/12/2014 08:17




דפים: 1  

החודש הקודם (10/2014)  החודש הבא (2/2016)  
111,360
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ