בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 41

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << אוגוסט 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
8/2006

התעוררות (סיפור) - קטע 4

 

4.

סוף השבוע המיוחל הגיע, וכששבה מיכל בית הספר ביום שישי בצהריים טלפנה מיד לאילאיל. אמה ענתה, וכרגיל שמחה לשמוע את קולה של מיכל.

"החיילת חזרה מאובקת," הכריזה. "הנה, אני קוראת לה."

כעבור רגע נשמע ה"הלו" הצלול של אילאיל, וגל של התרגשות הציף את מיכל.

"היי!"

"מי זאת?" שאלה אילאיל בקול רדוף. זה חזר על עצמו בכל שיחות הטלפון שלהן. מיכל, שנמאס לה כבר להיפגע, חשבה שזה דווקא משעשע.

"מיכל."

"מיכל! מה שלומך! כל כך התגעגעתי אלייך!"

"גם אני, חלמתי עלייך ועל יעיר ואחרי זה חשבתי עלייך כל הזמן ואני לא מאמינה שאת כאן, אוי אני אוהבת אותך!"

היא יכלה לשמוע את אילאיל מחייכת.

"גם אני," אמרה. "אז מתי אני רואה אותך?"

"את יודעת מה? אני אכנס עכשיו למקלחת לרבע שעה ואז אני בדרך אלייך."

"תישני אצלי?"

"בטח."

"יופי. אז ביי."

מיכל הניחה את השפופרת ומיהרה אל המקלחת. אמרה לעצמה שההתרגשות שלה לשמע קולה של אילאיל הייתה מוגזמת, אבל למי אכפת. ממילא לא היה לה זמן לחשוב על זה. היא מיהרה.

אילאיל קידמה את פניה בחיבוק אמיץ.

"אוי, כל כך טוב, כל כך טוב," נאנחה מיכל כשנחיריה הוצפו בריח השמפו של אילאיל.

"את כמו יעיר," אמרה זו בחיבה, והן התיישבו במטבח לדבר. מיכל סיפרה לאילאיל את החלום, אבל כמו שהחליטה בשנתה השמיטה את בגידתו של יעיר.

"אוי, זה כל כך מעניין," אמרה אילאיל בעיניים פקוחות לרווחה. "התיאור גם באמת דומה לבית שלו, חוץ מהמרפסת, שאין שם, וגם יעיר בעצמו. והווילונות וכיסוי המיטה באמת אדומים..."

"הוא היה קצת דומה לחגַי."

חגי למד עם אילאיל בכיתה אחת. הוא היה הדון ז'ואן של בית הספר. אף מיכל, שיצאה באותה תקופה עם חברו הטוב גדי, פזלה לעברו. חגי היה בדיוק כל מה ששנאה אילאיל בגברים – בוגדני, שקרן ולהוט אחרי מין. אבל כפי שקנטרה אותה מיכל, היא שנאה אותו כמו בקומדיות הרומנטיות: "שנאה המכסה על משיכה יוקדת..." ואילאיל הייתה צובטת אותה וקוראת לה "שטן", אבל מעולם לא הכחישה.

"אוי," אמרה אילאיל. "הזכרת לי את חגי ועכשיו אני נוסטלגית. בואי נלך לטייל."

"כמובן," חייכה מיכל והן יצאו מהבית, מוכנות לשיחה ארוכה.

"... אני לא יודעת למה הייתה לחגי השפעה כל כך חזקה עליי. אפילו לא היינו חברים. היינו סתם פלירט; אבל בכל זאת הוא מאוד נגע בי, ואני חושבת שגם אני בו, מפני שהוא היה רגיל למערכות יחסים שיש בהן רק מין ובינינו היה הכול חוץ ממין. כמה שלא האמנתי בו, בכל זאת יכולתי לדבר אתו. אני לא יכולה להסביר את זה, אבל אמרתי לו דברים... וגם הוא אמר לי. דברים שהוא לא אמר לאף אחד אחר. את מאוד חכמה שאמרת שהוא מזכיר לך את יעיר. את יודעת מיכל, את בכלל מאוד חכמה."

"אני זוכרת איך שכל הבית ספר עקב אחרי הקשר הזה, הייתם כל כך מנוגדים."

"כן, גם את וגדי. הפרופסורית והליצן. למען האמת אני קצת הסתייגתי ממך אז. הייתם כל כך מופגנים; מחובקים בחצר וכל זה. הפגנתם מיניות."

"מיניות! אני וגדי! זה ממש עצוב..."

"כן, עכשיו אני יודעת את זה, אבל אז זה נראה אחרת."

"מה, אז הסתייגת ממני?" מיכל נגעה בעורפה של אילאיל. היא הכירה את חולשות חברתה, ואחת מהן הייתה רגישות יתר לדגדוגים. מגע קל בעורף או במותן, ואילאיל מתפתלת.

"איי! שטן," זעקה אילאיל בהפתעה והתקיפה את מיכל בחזרה. מלחמת הדגדוגים הסתיימה בהתשה כללית, והשתיים התחבקו.

"איל, אני אוהבת אותך יותר מדי," אמרה מיכל ברצינות.

"אוי, אני כל כך מקנאה בך שקל לך להגיד דברים כאלה."

כשלוש שעות וחצי בילו בשוטטות, ובשובן המתינה להן ארוחת הצהריים שהכינה אמה של אילאיל.

"איל, חזרת?" קראה זו מן הקומה העליונה.

"כן!"

"איפה הייתן? דאגנו!"

"טיילנו," אמרו מיכל ואילאיל פה אחד, על סף הצחוק. השיחה הזו התנהלה בכל פעם שבאה מיכל לבקר, והן חשבו שאמה של אילאיל כבר הייתה צריכה להתרגל לטיולים הארוכים שלהן.

אילאיל צרה צורות באורז עם המזלג, ולבסוף רוקנה את תכולת צלחתה לתוך הפח.

"איל, את לא אוכלת כלום?"

"לא."

"אבל בכל זאת צריך קצת..."

"שטויות, עשו לנו בדיקות בצבא, ומכל הבנות שזוללות כל היום, אני הכי בריאה."

"בינתיים."

"מה זה הטון הזה? די, מיכל, נהיית לי אמהית ודואגת? אני אהיה בסדר. הלוא מחומר זה קורצו הגברים!" אילאיל הפגינה את שרירי הזרועות שלה. "עושים כושר בצבא, מה את חושבת? אני קרבית!"

"שמתי לב."

"אוף," נאנחה אילאיל. "אני יותר מדי קרבית. תרגיעי אותי..."

היא התיישבה לצדה של מיכל והניחה ראש על כתפה. מיכל ליטפה את השיער הבהיר ובהתה בחלון.

בערב היו שרועות על מיטתה של אילאיל, מנומנמות ומאזינות לדייוויד בואי. צלצול טלפון הקפיץ אותן. מיכל שמעה את אילאיל, עם נימת החרדה שהתגנבה לקולה תמיד כשדיברה בטלפון:

"הלו!

מי זה?

בסדר, מה שלומך?

... לא, לא, אני לא חושבת.

ככה, כי חברה שלי פה ואני רוצה להיות אִתה.

גם מחר אני לא חושבת.

די, מיכה, עזוב, נתראה בבסיס."

היא הניחה את השפופרת בטריקה. "אוף! הוא הרס לי את כל השלווה."

"בואי, אני ארגיע אותך." מיכל קמה מהמיטה. היא פקדה על אילאיל להסיר את חולצתה ולשכב על הבטן, ובעדינות העבירה את קצות אצבעותיה לאורך ולרוחב גבה של אילאיל, ועל עורפה, עד למקום שממנו כבר צומחות שערות, ואילאיל התפתלה וצחקה, וכשהצהירה שהשלווה שבה אליה דרשה מיכל את אותו טיפול. היא התענגה על הצמרמורות שעברו בגבה ובכל גופה. יש איזה קסם בקצות אצבעותיה של אילאיל, איזה חשמל, משהו מיוחד.

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 20/8/2006 21:37
25 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של לי ע ב-22/8/2006 10:40



111,319
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ