בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 41

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << אוגוסט 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
8/2006

סוף סוף ראינו

את הסרט "מישהו לרוץ אתו"!

חשבתי שיהיה נורא עצוב לראות אותו עכשיו, אבל הסרט, כמו הספר, הוא משמח ומחזק, מסע של התבגרות והתחברות ושל יציאה מחושך לאור. (או מעבדות לחירות, כפי שעולה מהשם של בעל "המעון לאמנים" - פסח.)

השחקנים היו מקסימים, בעיקר אסף - יונתן בר אור. אסף הוא (לפחות כרגע) הדמות הכי אהובה עליי בכל יצירה ספרותית שהיא, ולכן היה לי חשוב השחקן. הפסקול היה נהדר, והיו שם אפילו המצאות מוצלחות שלא היו בספר - תמר גם מנגנת בגיטרה, לדמותו של פסח מקושר השיר "חד גדיא", ונדמה לי שהיו עוד כמה דברים.

בכל מקרה היה לי חשוב להסתכל על הסרט בפני עצמו ולא להעביר אותו בהשוואות לספר - לראות את הסרט ולהשוות כל הזמן לספר זה כמו להשוות את החיים כל הזמן לציפיות - מתכון בטוח לאכזבה ושברון לב, בגלל מה? בגלל שבחרנו באופן שרירותי לגמרי להלביש קונסטרוקט מסוים מוכן מראש על סיטואציה חיה ונושמת.

לפנֵי שאתייחס לנקודה הכי חשובה בעיניי - כמה מילים על ירושלים:

ירושלים נראתה נפלא בסרט. שמחתי בשבילה - אולי הסרט הזה הוא שירת הברבור של ירושלים הזו, שלנו, שבינתיים היא הולכת ומשתנה והופכת לעיר אחרת לגמרי, שמרכזה שומם והאוכלוסייה שלה מתחרדת. אבל בסרט היא עודנה ירושלים שלנו (פחות או יותר. אה, בסרט הוסיפו חפץ חשוד - כמה ריאליסטי...).

הפיצריה שבה אסף קונה את הפיצה של יום ראשון הייתה פיצה מיי של רחוב הפלמ"ח! ממש ליד הבית שלנו!!!

חוץ מזה היו קטעים מצחיקים שבהם אסף רץ, ופתאום הייתה לו "קפיצת הדרך" והגיע לחלק אחר למדי של העיר. לא נורא.

והכי מוזר - המסעדה של לאה אינה אלא "בסוגריים" שברחוב אוסישקין! לא כך תיארתי לי.

ועכשיו לנקודה הכי חשובה: הסרט הבהיר לי והזכיר לי למה אסף הוא הדמות האהובה עליי בספרות בכלל כרגע, ולמה אני חושבת מה שאמרתי מאז הקריאה הראשונה של "מישהו לרוץ אתו" - ש"מישהו לרוץ אתו" הוא הצד המואר של "ספר הדקדוק הפנימי". (זהירות, מכאן ספוילרים לשניהם.)

בספר "מישהו לרוץ אתו" אסף עובר תהליך התבגרות שמתבטא בהתנתקות שלו מרועי, חבר שהוא לא חבר באמת, שכופה על אסף לרַצות אותו באיומי נטישה. בסרט לא היה ממש זמן לתהליכי ההתבגרות האלה, אבל המהות של אסף שבגללה אהבתי אותו כל כך נשארה: אסף הפתוח, שמוכן לרוץ אחרי דינקה הכלבה, להיפתח לתמר ולהכיר אותה, אסף שלא עסוק בהתגוננות, שמעיז לחפש ולִרצות. בסרט זה היה נורא ברור בקטע שבו דינקה קפצה לה למי האגם בליפתא, ואסף שראה כי טוב מיד הסיר את בגדיו וזינק אחריה בחיוך מאושר של ילד. אני מקווה ומאחלת לעצמי שבמיטבי אני כמו אסף, פתוחה כמוהו. (ומדרש שֵם קטן - הוא יכול לעשות את זה כי הוא אסוף, כי הוא חזק, כי הוא הוא.) (אגב, הפתיחות של אסף מתבטאת גם בזה שבחיפושו אחרי תמר הוא אוכל המון - כל פעם הוא פוגש מישהו ושומע את סיפורו, ובאותה הזדמנות גם אוכל ארוחה. והוא גם מעניק אוכל - כמו לנער הרוסי בליפתא. בקיצור, הוא לא מפחד לא לקבל מהאחר ולא לתת לאחר.)

אהרון מ"ספר הדקדוק", כמו הרבה אנשים רגישים, מתחבא בתוך עצמו. הוא מנסה לשלוח כל מיני מסרים ל"אהרון הפנימי" אבל באיזשהו שלב מתנתקת התקשורת והוא מאבד את עצמו אי שם בתוכו. הילד שהתמחה בתכסיסי "הודיני" (שוב, דימוי שמדבר אל אנשים רגישים - אני יכולה להגיד שאליי הוא בהחלט מדבר: לא להיות פה, לברוח פנימה, להיות במקום אחר, אני אתחבא עד שאמצא את האנשים שיבינו אותי באמת...) מסבך את עצמו בכלא נפשי (וגם פיזי, לא נפרט כרגע שלא להרוס לגמרי את סוף הספר) שהוא כבר לא יכול לברוח ממנו. כמו כן, עד סוף הספר הוא נשאר ביחסי ידידות-יריבות עם גדעון, הבן ה"בריא", ה"נורמלי", ה"אחר" שאהרון סובל כי הוא לא יכול להיות הוא, להיות כמוהו. לעומתו אסף, כאמור, נפרד מרועי (זה שהתיימר להיות הרועה שלו!). ובקשר להתחבאות - ב"מישהו לרוץ אתו" יש שלוש דמויות ראשיות: אסף, תמר ואחיה שי. תמר היא נערה במצוקה שאסף מציל אותה, אבל תמר גם היא מצילה את אחיה, השרוי במצוקה הגדולה ביותר, המאבד את עצמו. שי הוא הילד הרגיש שמתחבא - מתחבא במעון של פסח ובסמים, במקום של העבדות המתחזה לחירות. אבל תמר באה להצילו בגיבויו של אסף, ואפשר לקרוא את זה כמסע יונגיאני של אישיות אחת והמפגש בין חלקיה השונים - שי הוא החלק הפגיע ביותר ולכן הוא גם המוכשר ביותר למוזיקה, תמר היא אולי האנימה, הנפש הנשית, שמחוברת גם לספירות האלה של האמנות אבל גם למציאות, והיא אמיצה: מתכננת ומבצעת, ואסף שהוא מי שאוסף הכול יחד, הוא הכוח להיות פתוח אל העולם ולתקשר אתו בגובה העיניים, הוא מכניס את האור אל תוך הנפש המסתתרת (כמו שהוא מתקן לתיאודורה את כל המנורות במנזר). ב"ספר הדקדוק" הבדידות הייתה מצמיתה: ב"מישהו לרוץ איתו" הבדידות מקבלת תרופה טובה. כולם היו בודדים וריפאו זה את זה: תיאודורה הייתה לבדה במנזר, אסף עם רועי המנוכר, תמר עם עידן ועדי המנוכרים, שי בתוך עולמו הפנימי, עם הסמים ועם הבעיות הלא פתורות - אבל הם לא ויתרו זה על זה ועל עצמם. פלא שזה הספר האהוב עליי בעולם?

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 19/8/2006 08:28
43 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של לי ב-18/10/2006 08:51



111,319
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ