בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 42

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << יוני 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30  

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
6/2006

עוד כפתור

קיבלתי עוד סיפור כפתור מאישי האהוב. אז הנה, הבמה לאבו חתולוביץ':

 

כפתור

 

אני לא אוהב להסתכל על אנשים כשאני נוסע באוטובוס, ואני לא אוהב שאנשים מסתכלים עלי. מעדיף להתמקד בעצמי, במחשבות שלי, בדברים שאני צריך לעשות, מעדיף לספור את הנשימות שלי, אפילו לפעמים להסתכל החוצה. אנשים באוטובוס הם כל כך כל כך קטנים. קשה לי עם אנשים קטנים. קשה לי עם אנשים. אני יושב באוטובוס, קו 18, ואנחנו מתקרבים לתחנה של מחנה יהודה. הידיים מזיעות לי, ואני מרגיש שהרגליים מתחילות לרעוד לי. כבר עכשיו האוטובוס דחוס למדי, וכל כך הרבה אנשים יעלו עוד מעט על האוטובוס, ונהיה יותר ויותר קשה לא להסתכל עליהם, והם מתחילים להידחס סביבי, דוחקים את עצמם אלי, נשענים עלי, נושמים עלי, ואני מתפלל – רק שלא ישבו לידי, רק שלא ישבו לידי, רק שלא ישבו לידי. אוטובוס כל כך מלא, ואף אחד לא יושב לידי – טוב. טוב מאוד. אבל אני ממשיך למלמל לעצמי, ליתר ביטחון, שככה יימשך, שככה יימשך, רק שיתרחקו קצת. האוטובוס עוצר בתחנה.

מישהו למעלה בטח אוהב אותי, או שאני יכול להתחיל להאמין במזל. אני לא יכול להחליט, למרות שכל הנתונים לפני. אבל זה לא חשוב עכשיו, אני לא רוצה להתעסק בזה בכלל – רק אדם אחד עלה בתחנה. מחנה יהודה – שעת צהריים – ורק אדם אחד עולה בתחנה – מישהו למעלה בטח אוהב אותי, או שאני יכול להתחיל להאמין במזל. אני לא יכול להחליט, למרות שכל הנתונים לפני.

האיש עולה בתחנה, ואני יכול להמשיך להתבונן החוצה ולהתעלם מקיומם של כל שאר האנשים. עכשיו כשברור לי שהמצב לא הולך להשתנות, שלא יעלו עוד עשרות חלאות לאוטובוס אני יכול להירגע באופן יחסי, ולהתנתק מהגופים שנלחצים אלי, אני יכול אפילו לנשום, לנשום לרווחה. אני פוקח את העיניים שלי, כאילו משהו נפתח בתוך האוטובוס, כאילו המסה הזאת של האנשים התרחבה, התרחקה, אפשרה מקום בתוכה. כמעט אפשר להיאנח אנחת רווחה.

"זוז, תן לשבת".

אני מסתכל עליו – כל האשליות שמישהו אוהב אותי מתנפצות. חולצה שחורה מכופתרת עד הצוואר – אני שונא אנשים עם חולצות מכופתרות. אני שונא אנשים שמכפתרים אפילו את הכפתור האחרון. הוא מסתכל עלי שוב – "קדימה, תן לשבת". בשעה 15:34 נתתי לו לשבת.

הוא מסתכל עלי. הוא מסתכל עלי. "אתה, אתה", הוא צוחק, "אפילו להסתכל כמו שצריך אתה לא יכול. אני מכיר אותך. אני מכיר אותך". אני מסתכל שוב. הכפתור של הצוואר חסר. בטח, יכולתי לנחש. אני ממשש את הצוואר שלו, את הבליטה שמשלימה את הכפתור החסר, את הצלקת שמסתירה את הכפתור שבתוך העור שלו. "שייקח אותי השד," הוא צוחק ומכניס לי מרפק בצלעות, "שייקח אותי ואת הנשמה שלי. אני מכיר אותך, אני מכיר אותך".

אני כל כך עייף ואין לי כוח לדבר. הוא ממשיך: "איש אחד נסע בקו 18 בדרך למחנה יהודה ועלה לאוטובוס איש אחר, ולאיש היה חסר כפתור. אחר כך האיש הראשון ראה איש שלישי ניגש לאיש השני ואומר לו, חסר לך כפתור. אני מכיר אותך. אני מכיר אותך".

הוא בודק את הכפתור החסר שלי, "אכלת הרבה כפתורים, נכון שטן? נכון שטן?"

כן, אני רוצה לצעוק לו, איך אני אמלא את החסר? איך אני אמלא את החסר?

והם אף פעם לא נותנים באמת. תמיד מחביאים. בצוואר, בידיים, מחליפים את העיניים בכפתורים. אבל חם לי וצפוף ודחוק. אני שותק.

"פעם היית משהו, אה שטן? והיום? גונב כפתורים עלוב שכמוך. אני מכיר אותך".

הוא יורד מהאוטובוס, ואני מכיר אותו. איש אחד נסע באוטובוס וראה שחסר לו כפתור, עלה איש אחר וראה שלאיש הראשון חסר כפתור, אבל היה לו לא נעים להגיד לו, כי יש דברים שלא אומרים. האיש הראשון ירד מהאוטובוס, וכל האנשים שאהבו אותו אמרו לו שחסר לו כפתור, כי יש דברים שכן אומרים. והאיש השני פגש את האיש הראשון ואת אחד האנשים שאמרו לו חסר לך כפתור. לאיש הראשון לא היה אכפת בכלל שום דבר, כי הוא היה כלום, שום כלום. אבל אם היה יכול היה ממלא את הכפתור שחסר, אבל הוא לא היה יכול, והוא היה חכם וידע את זה, וכשאי אפשר צריך להכניס את הראש לתוך האדמה ולחכות, לא כמו שטן לבלוע ולבלוע ולבלוע – מה זה ייתן בכלל? כלום. פשוט כלום.

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 9/6/2006 15:46
40 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של Nilly ב-14/6/2006 09:51



111,360
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ