בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 41

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << מאי 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
5/2006

העין (סיפור) - חלק ב' (ואחרון)

ובלילה כבר הייתי כשירה לאהבים, אישה לכל דבר, בעלת זוג עיניים יפות. החמלה הזהירה שנהג בי בעלי עד לביקורנו אצל השען התפוגגה, ויחסו אלי חזר להיות אותה מזיגה נושנה של אהבה וכעס. כשהיינו עירומים הוא אחז בשתי ידיי מעל ראשי כך שלא יכולתי להזיזן וכך שכבנו, וכעסתי עליו שכבל את ידיי, אך מורגלת מדי בשתיקה לא הצלחתי לומר לו שירפה, וזעמי התמזג בתשוקתי עד שגופי הפך נרפה וחם ומתמוסס, והייתי כולי שלו והתפללתי שלא יפסיק; וכשהפסיק הנחתי את ראשי על כתפו והשתדלתי לא לבכות, כדי שלא יתרגז.

 

אם אני ארצה תצמח לי עין חדשה… חזרתי ושיננתי לעצמי בלילה, שוב ושוב. אם באמת ארצה. העין שהרכיב לי השען היא קרה ורעה ואינה שלי. אם רק ארצה אוכל לחממה, למלאה ברוח חיים. אבל לא ידעתי איך רוצים; ובקושי ידעתי איך מסרבים. כה הרבה היה עליי ללמוד, וכה גדולה הייתה השתיקה שעטפה אותי.

 

 מפה ומשם הגיעו אליי השמועות: אנשים מרכלים עליי. ומספרים על אחרות, אחרות שעקרו לעצמן עיניים והלכו אל השען המפורסם, על אחרות שפרצו בבכי מר לאחר שהבינו שאת הנעשה אין להשיב. (ואולי כן?) ממני נזהרו, שלא אשמע דבר; כמישהי שעשתה זאת הייתי מסוכנת, זה ברור. אמי, אמיצה בדרך כלל, אף היא נזהרה; לילה אחד שמעתי אותה אומרת לבעלי בשקט, שהיא הייתה הגורם ושהיא חוששת להרגיזני שוב, ובעלי אמר שאין לנו כסף לעין חדשה, ואכן מוטב להיזהר.

 "איך אתה בכלל יכול לחשוב על כסף, " שמעתי את קולה של אמי נכמר בדמעות ולבי יצא אליה, וגרוני נחנק וחוסר אונים גדול תקף אותי, לו רק יכולתי לקום ולחבקה. לו רק יכולתי לרצות לעשות זאת… אבל נשארתי ממוסמרת למיטתי, כולי בוערת מיגון, עד שהוא בא ונישק אותי. מצצתי את שפתו התחתונה, העבה, כמו שתינוק יונק ממוצץ וכך נרגעתי לבסוף ונרדמתי. שנים רבות ישנתי בזרועות אמי ועכשיו כבר שנתיים אני ישנה לצדו. לפעמים יש לי חשק לדחוף אותו עד שייפול מהמיטה, נוכחותו מפריעה לי, האוויר בחדר לא מספיק לשנינו ואני נחנקת. לפעמים אני מתרפקת עליו וחושבת שאמות אם ילך. ולפעמים (בדרך כלל) זו מזיגה של השניים. וכעת אמי ישנה לבדה מעבר לקיר, בתוך שנתי העמוקה אני חשה אותה לפתע לבדה מעבר לקיר ושנתה נודדת - בילדותי הייתה אוחזת בידי להרדימני כשנדדה שנתי אני - ותחושת חטאי כסם שינה כבדה היא אף יותר משפתיו של בעלי, כעת אני שוקעת עמוק עמוק, כבר אבדתי, ושוב שכחתי לרצות את העין…

 

 בבוקר על שפת האגם, כשטיילנו שלושתנו ונשמנו את אוויר הפסגות הקרחי, רץ אלינו ילד קטן,  כולו דמעות. "מה קרה?" אמי כבר עטפה אותו בחום והוא נרגע והשתנק מעט וסיפר:  " הלכתי לדוג, כמו כל יום, יש דגים טובים באגם הזה ו…" הוא נעצר, לא מוצא את המלים. לבסוף משך בכתפיו כאומר שאין ברירה, הפנה מאתנו את מבטו והושיט לעברי את כף ידו, שהייתה עד כה קמוצה סביב משהו; זו הייתה העין שלי בידו, היא הושחתה במים, אך ללא ספק, זו הייתה העין שלי; שלושתנו צרחנו מבועתים, והילד זרק את העין שלי אל שביל העפר וברח. ענני אבק היתמרו סביבה; היא התלכלכה. לא אזרתי עוז להרימה; אף אמי ובעלי לא העזו. אך גם ללכת משם לא יכולנו; כאילו כוח טמיר משכנו לעמוד שם ולהתבונן בה.

 השען הזקן הפתיע אותנו; הוא התקרב בצעדים כה שקטים, שלא הבחנו בו קודם. ללא כל גינוני

 טקס, הוא התכופף ונטל את העין.

 השתנקתי.

 "די לך, עלמתי, " שלווה אינסופית הייתה בקולו. " היא לא שלך," הוסיף והרגיע, "היא חדשה. מקסימום ארבע שעות. אני מצפה לראות את בעליה בקרוב."

 "ואתה תחזיר לבעליה אותה עין?"

 "ודאי, אחרי שיפוץ קל. את חושבת שאני יוצר אותן יש מאין?"

 "וגם לי…" היססתי.

 "בוודאי, גם לך רק השבתי את עינך שלך."

 "אבל היא קרה ורעה ואינה שלי!"

 "לא יותר קרה," גיחך השען, "ולא יותר רעה, משהייתה קודם."

 "אבל אני לא מרגישה כמו קודם!"

 "אדוני," התערב בעלי, "אתה רוצה לומר ששילמנו לך סכום כסף כה גדול עבור השבת אבדה ותו

 לא?"

 "ושיפוץ קל," הנהן השען בלבביות. "כן כן. הרבה עבודה!"

 הוא נופף לנו לשלום וכבר התרחק.

 

 סוף סוף לבדי מול הראי אני מתבוננת בה ושואלת את עצמי איך, איך, איך, ארצה אותה. היא קרה ורעה והיא אני עצמי.

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 15/5/2006 15:26, בקטגוריות סיפורים קצרים
39 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של לי ב-16/5/2006 13:33



111,319
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ