בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 42

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << מאי 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
          1 2
3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16
17 18 19 20 21 22 23
24 25 26 27 28 29 30
31            

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
5/2009

טרטיף! או: איך יום העצמאות הוביל אותי דווקא אל מולייר

ביום העצמאות נפלתי במקרה על תוכנית בערוץ 1, על תל אביב לרגל יום הולדתה המאה של העיר, בהנחיית השחקן משה בקר. התוכנית הייתה מקסימה. משה בקר - שהוא עצמו בנם של אנשים מעניינים – השחקנים ישראל בקר ופנינה פרח (האם על שמה קראה נורית זרחי לאישה הנחמדה שתנינה נפלה לה על הראש?), שבתוכנית הראו גם קטע מסרט תיעודי עליהם שנראה מקסים ואני מאוד רוצה לצפות בו, "המרפסת" - ראיין שם כל מיני בנים של ונכדים של, ובהם נתן סלור המקסים, נכדו של אלתרמן ובנה של תרצה אתר, וכולם דיברו שם בהנאה אמיתית ובחום על תל אביב של ילדותם עד שממש הצטערתי שאני לא תל אביבית. אבל חוץ מזה, למרות שיצא לי לראות ולשמוע את משה בקר פה ושם במהלך השנים, הפעם (אולי מפני שיש לו תלתלים ארוכים עכשיו) ברגע שראיתי את פניו חזרתי כ-18 שנים אחורה, להצגה של הבימה שבה הוא שיחק את טרטיף ב"טרטיף" של מולייר.

 

הקומדיות של מולייר, כפי ששמן מעיד, בדרך כלל מדגישות איזשהו פן בעייתי (היום היינו אומרים, את סוג ה-OCD) של הדמות הראשית – כמו הקמצן, החולה המדומה וכו'. "טרטיף" יוצא דופן משום שהאובססיה של ראש המשפחה – איך קראו לו בכלל, ארגון? – היא לא תכונה מופשטת אלא אדם: טרטיף, נוכל שמתחזה לדתי אדוק. מוכר, לא? מולייר כנראה היה נטוע במציאות כשכתב מחזה על אדוק-מתחזה כריזמטי שבעודו סוחף אחריו מאמינים חדשים הוא מנסה ליהנות מכמה שיותר כסף, אוכל וסקס. הסקס הוא גם מה שמפיל את טרטיף בסופו של דבר, כאשר משכנעים את ראש המשפחה להסתתר מתחת לשולחן ולראות במו עיניו איך טרטיף מתחיל עם אשתו, אלמיר. אגב, זו סצנה מאוד מעניינת שאילו הייתי מורה לתיאטרון הייתי משתמשת בה המון לתרגילים במשחק. הבעל נשאר מתחת לשולחן יותר מדי זמן וזה משאיר מרווח לתהות על מניעיו.

 

אפשר להציג את הדמות של טרטיף בכל מיני צורות. על כריכת המחזה שלי בצרפתית נראה איש שמן סמוק לחיים שנראה כאילו זה עתה חיסל ארוחה טרטיפית אופיינית על חשבון איזו משפחה של פתאים. אבל בהפקת הבימה שראיתי בשנת 90 או 91, שאם אני לא טועה ביים אותה במאי אורח מגרוזיה – אה, גיאורגיה J - ששמו רוברט סטורואה, משה בקר היה טרטיף כריזמטי, סקסי, מדהים, שממש לא רצינו שהמשפחה האומללה תשתחרר מאחיזתו השטנית. להפך. רק שיישאר.

במחזה נדרש דאוס אקס מכינה רציני, אם אני זוכרת נכון – התערבות של המלך עצמו, כדי להציל את משפחתו של ארגון מההסתבכות המרה עם טרטיף לאחר שהוא כבר חתם לו על העברת רכוש. בשלב הזה, כשטרטיף יוצא מן התמונה, כולם אמורים להיאנח אנחת רווחה גדולה. אבל בהפקה ההיא של סטורואה, בסוף בסוף אחרי הכול, נשמע מוטיב מוזיקלי שהוא המוטיב שתמיד בישר על הגעתו של טרטיף. ואלמיר (יונה אליאן) לבדה על הבמה, מטה את ראשה לאחור במחווה אורגזמטית וקוראת: "טרטיף!!!"

 

אז למה היא מתגעגעת לטרטיף (אחרי ששקלתי בדעתי פסלתי את התשובה המידית "אם תראו את משה בקר תבינו")? נראה לי שכאן כבר נשאלת שאלה פילוסופית על מהות האושר. האם האושר הוא התנהלות שלווה בלי בעיות? או שהאושר הוא איזון בין הצורך בשלווה לבין צרכים אחרים, כולל הצורך להתמודד מול גורמים שפורעים את הסדר והשלווה של חיינו?

 

ואולי פריעת הסדר היא גם מה שגורם לנו להתבטא וליצור. בסרט המרתק של דניס פוטר (התסריטאי הבריטי הגאון שעשה גם את הבלש המזמר) Brimstone and Treacle, זר מסתורי שאולי הוא השטן פולש לחייה של משפחה ואונס את הבת המפגרת באכזריות. בעקבות זאת הבת מתחילה לדבר. זה סרט קשה ומטלטל אבל אני הרגשתי שמצאתי מפתח אליו בביוגרפיה של פוטר, שהוא עצמו נאנס בגיל 11 ואולי זה אחד הגורמים העיקריים שגרמו לו "לדבר" – ליצור.

 

הזָר הזה השטני שמתפרץ מבחוץ, הוא אותו אבטיפוס של טרטיף. הגורם שפורע את חיינו, שאי אפשר בלעדיו אבל גם מפחיד שמא יפרע אותם יותר מדי, ואז המלך בכבודו ובעצמו יצטרך לבוא ולהציל אותנו.  

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 2/5/2009 10:18
43 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב-5/5/2009 14:04



111,360
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ