בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה
החיים שמתחת לחיים

נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי)
 
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 41

ICQ:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS  (הסבר)

 << אפריל 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30    

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגרוטיקה » ±
« הקומונה של לי » ±
« מועדון קריאה » ±





יסמין (סיפור)
יסמין (אגדה בהמשכים) (1)
יסמין (אגדה בהמשכים) (2)
יסמין (אגדה) (3)
יסמין (אגדה בהמשכים) (4)
יסמין (אגדה בהמשכים) (5)
יסמין (אגדה בהמשכים) (6)
יסמין (7)
יסמין (8)
יסמין (9) - אחד לפני האחרון.
יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו)


פינת שיר
חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי)
פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה
פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו
פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה
פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן
פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים
פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון
פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי
פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי
פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד
תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג'
פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן
פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי
פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ'
פינת שיר: שניים של רביקוביץ'
סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת +
פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה"
פינת שיר: רחש/ אליעז סגל
פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול
פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט
למשל
האוקיינוס הלא שקט
ענק הרגע הזה / חיה שנהב


שירים
[את רוצה עוד לשיר]
[בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור
[לקחת את ילדתי]
X מסמן את המקום (בסוף הפוסט)
אות האהבה
אחי
בבודפשט קנית בלונים ופרחים
בגן המשחקים
בית, חתול ואהבה
בסיבוב הנחש
בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו
דרכים
העדרך (בסוף הפוסט)
התרגשות מצמיתה
ואולי פתאום אפגוש אותך
חתולוביץ'
יופיו
לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים
לפעמים הירח
מילים
מכתב בבקבוק
מרווח חדש להפתעה
סוחרי הנשים
עפר וכוכבים
פלסטר
פני בת הארבע
פעם אהבה גדולה + הדג האחרון
פריז או אהובי
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק
קינת הגינה; בבוקר
קשה לדבר את האהבה הטובה
ריקוד
שכבות
שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה
שתיים בצהריים
דרכים
צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים)
כמה שירים
בריז'יט (שיר)
רומפלשטילצכן (שיר חדש)
צחת-העור ואדמונית
שוקולד מריר
פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :)
באתי אליך ילדה
דודתי שמתה
שני שירי עין כרם
שרדינגר
שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15
הרדיפה אחרי האושר
ואלד אותךָ איש (דרקולה 2)
אושר לפי מידה
אותו נהר
כמו עובר
I Dreamt Lord Voldemort
עולם
שלושה פוסטים באחד
גב תפוס
יום האישה
לקראת שיחה
רק ההבטחה
העדשה
חתולים
יום שלישי, ערב שבועות
מיצפטל
שירים שהקראתי באזכרה
לָמה געגועים
השעה המכריעה
דבר בלתי נראה
קופסה, ולא לסגור את ישרא!


פוסטים נבחרים
A man who needs your love
crush
Lou and Andy
sometimes I hear my voice
אהבה שאינה תלויה בדבר
אומרים לנו שיש אוריינות אחרת
אוצרות
אושרים
איזה כיף שכן, איזה כיף שלא
אמפתיה
אני מעדיפה
ב"נ ומ"מ רוקדות
בזכות האהבה העצמית
גוונים של אהבה
דיוק הכאב וטשטוש האושר
האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה
האיש העצוב ביותר בעולם
הארה קטנה
הדהוד
ההגדה לבית פולטי
הכלב השחור - סיפור
הכפתור של חזי
המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם"
העין (סיפור) - חלק ב'
העין (סיפור) חלק א'
הפנר יודע לדבר אהבה
הצד האפל של לטרון
התאווה לדעת ולהבין
ולא היה באייקון אלא זוהר
ז'ק ברל
חברות הדדית
חיבוקים
טרטיף
יום הולדת 35
יומולדת שנה לבלוג
כמו רדיו
לבבי התרגל אל עצמו
להפשיר את הקרח
למה אני לא אוהבת אירוניה
מדעי הדחייה
מחסן ישן של כלים
מיכאל, המציאות
מילות חיבה
מילים
מישהו לבכות אתו
מישהו לרוץ אתו
מסיבת כיתה שנות השמונים
מקרונים, סקטים וביצה
סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!)
עוברות האורח
קורפו
קפקא מון אמור
קצת הוא
שאלון
שינה (סיפור)
שלושה סרטים שהטביעו חותם
שליחים
שפות
שש מילים מחפשות משורר
תנינה מתארחת בבלוג
הפנר יודע לדבר אהבה
תנינה והטטושון
חול
גלגוליו של שיר אהבה
I'm in love again
rare and precious jethro tull 9/8/2010
הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל
העיר שמתחת לעיר
האלילות 1: ארתה קיט
גשר
הגשם מדבר כדרך אוהבים
A Paris
על סוסים וסדינה סאטן
דוּדֵי שמחה
לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר
האלון והבלוט
הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג
קצר וחטוף ושובר את הלב

"לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים"
לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה
נס שדבר אינו מוחק את העיקר
תפוחים
בוקר שבת
שיחת לב אל לב
שיר מתנגן לי בראש
גן חיים
p או לא p
משולחנה של המתרגמת
להסכין עם גבולות קיומנו
משני הצדדים. עכשיו.
אהבה שמרחיבה את העולם
ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו
נשף
יותר מדי עיניים ופחות מדי חול
סלון כריות
טעם של מחמאה שנשארת
חומר סותר בדידות
Danish (חרדה+זמן)
מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר)
איש האופניים
קרוב רחוק קרוב
הנה אני ממשיכה
מוצלחת
האיש שהילד בו חי
אנשי הפח
כמו עִם
הנה הגשם שוב
על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון)
דג האותיות
איה
אקורד ברור של אהבה
חיי עץ
וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר
And I'm a music lover
הפסקת קפה רגע לפני
Undressed to kill
Of Woman Born

מכתב ליהודה עמיחי
הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית"
מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג

היער והפארק
הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס
there's nothing else above a heart
במקום הסד של הסטנדרטים


אני ברשת
Murakami in Jerusalem
על "הספר הקטן" בנרג'
הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מדף הספרים שלי בNRG
מתברר שהספרים שלי עוד קיימים
"מילת אהבה" ב"שיר חדש"
אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא"
מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב
ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס
אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005
הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי
התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי"
הדף שלי ב"במה חדשה"


הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן
אמה/ ג'יין אוסטן
ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה
הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר
הנה אני מתחילה/ יהודית קציר
מי יציל את תנינה/ נורית זרחי
מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן
עין החתול/ מרגרט אטווד
פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד
קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי
שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן
תקוות גדולות/ צרלס דיקנס


קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11


התעוררות (סיפור)
1
2
3
4
5
6 - סוף
4/2009

שפות

אנגלית

כשהייתי בת שנתיים וחצי נסענו ללונדון לשלוש שנים. כנראה לא ידעתי שאני מחקה את המבטא של כל מי שאני מדברת אתו עד שאמא שלי אמרה לי לא לחקות את טוני החלבן הקוקני, שהוא לא יחשוב שאני לועגת לו. אני זוכרת שילד אחד שלקחתי בטעות את מעילו (הדומה לשלי, ואני מעופפת) איים להרביץ לי ולא הבנתי את המילה beat והאיום היה עוד יותר מטריד בגלל זה. ועם השנים, אחרי שחזרנו, אבד לי המבטא הבריטי ואני חייבת להודות שבסלנג הלונדוני המיוחד (שאבא שלי ממש ידע והבין) אני לא שולטת.

 

יידיש

ההורים שלי דיברו יידיש בבית בעיקר בצחוק. הם ידעו פחות מהוריהם ואני עוד פחות מהם. כשהייתי קטנה ורציתי שיפסיקו לדבר יידיש הייתי אומרת להם: "שוורצנישט!" (זה די חסר משמעות. שוורץ – שחור; נישט – לא. כנראה חשבתי ששוורץ זה פועַל). ועל השאלה ווס הערצעך (מה נשמע) עד היום אני לפעמים עונה "הערצעך."

 

צרפתית

כשהייתי בחטיבה (כנראה) היה בטלוויזיה סרט על ז'ק ברל, ואת המילים לשיריו תרגמה יפה מאוד רות דבל (השכנה שלנו!), והקלטתי את הסרט בווידיאו וראיתי אותו עשרות פעמים, וככה לאט לאט התחלתי ללמוד את המילים. יש לציין שטוב ללמוד מז'ק ברל כי הוא בלגי ויש לו דיקציה מעולה. אחר כך כשהתחלתי לשמוע את פרנסיס קאברל למשל, לא הבנתי כלום.

חוץ מזה היה שיעור צרפתית בבי"ס ובספר הופיעו פיליפ לדו, סילבי וז'אן, וקורותיהם המשעממות להחריד, וחברתי שלומית ואני המצאנו להם אופרת סבון ובכל שיעור הטרמנו "ובפרק הבא...".

בתיכון הפסקתי עם הצרפתית אבל באוניברסיטה נכנסתי למתקדמים, קראתי שירים כמו זה של ז'ק פרוור שעדה אוהבת, ולא למדתי לדבר בכלל.

אחרי התואר הראשון נסעתי לקורס קיץ בצרפתית בסורבון. הכניסו אותי לרמה הגבוהה והיה לי קשה שם, אבל חוץ מחמש שעות ביום לימודים בצרפתית, פשוט היה צריך לדבר צרפתית כל הזמן. מצד שני, ביום הראשון הלכתי לבית מרקחת וביקשתי file dentale במקום file dentaire, ובכל זאת נתנו לי חוט דנטלי.

עכשיו אני מדברת צרפתית במבטא טיפה מהוסס (בפריז חשבו שאני איטלקייה, ובבנק דיסקונט בירושלים חשבו שאני בלגית - לא רע) ויש לי שגיאות, אבל אני מדברת, וזה אפילו שימושי. והתקבלתי לתואר שני בשפה וספרות צרפת אבל לא עשיתי אותו. לפעמים אני אוהבת לראות שאני יכולה להתקבל למשהו, וכך – אם כי זה אולי נושא בפני עצמו - התקבלתי גם לבי"ס למוזיקה רימון, בתור זמרת ג'אז. (באודישן שרתי את זה ואת זה)

בכל מקרה, כדי לשמור על הצרפתית גם הלכתי אחר כך לעוד קורס מתקדמים באליאנס והתמכרתי לדניאל פנק ולז'ק דוטרון. היה כיף.

 

הונגרית

בשלב די מוקדם של החיזור שלי אחרי פ' הוא סיפר שהוא כותב שירים ומיד הצהרתי שאלמד הונגרית כדי לקרוא אותם. (לא אשאיר אתכם במתח ואגיד כבר עכשיו שאת שיריו לא קראתי עד היום.) הלכנו לספרייה של האוניברסיטה ושאלנו את ספר הלימוד היחיד שהיה שם, ספר עבה מהתקופה הקומוניסטית שעסק בנאג' לאיוש וקיש לאיוש (שמות שפירושם לאיוש הגדול ולאיוש הקטן. בהונגרית מקדימים את שם המשפחה.) ששניהם חקלאים, ובעוד כל מיני ענייני עבודה וחריצוּת. מתישהו מישהי הזמינה את הספר והיינו מוכרחים להחזיר אותו והזמנו אותו גם ואז היא הייתה מוכרחה להחזיר אותו, וכן הלאה, עד שהתברר מי זאת, איזו ויקטוריה או ורוניקה מהחוג לבלשנות, ועשינו אתה הסכמי משמורת על הספר.

אבל תרגמנו גם שירים נפלאים ביחד, ולכן עד היום אני לא יודעת לשאול בהונגרית מה השעה, אבל אני יודעת להגיד "על כנפיה נשאה אותי התשוקה" ו"הייתי שבוית רצונך" (מהשיר הזה). ויש לי מבטא די טוב, אבל אני קצת מתביישת להשתמש בו.

 

ערבית

הלכתי לאולפן העברי-ערבי במרכז מרטין בובר באוניברסיטה. ללמוד ערבית מדוברת היה נורא כיף וקל, ובהפסקה היינו משוחחים עם התלמידים הערבים שלמדו עברית, וכל הזמן הם שאלו אותי אם אני מג'וואזה (נשואה. אז עוד לא הייתי). גם לימדתי באולפן עברי-ערבי אחר בבית שמואל ושם היו כל מיני שיחות מעניינות, וגם שם שאלו אם אני מג'וואזה (ואז כבר הייתי). חבל שכבר אין אולפנים כאלה ועוד יותר חבל על הסיבות.

מה שהכי מצחיק ולא שייך, שבראש שלי הערבית מתערבבת לפעמים דווקא עם היידיש.

ואת השירים שאני רוקדת לצליליהם אני לא מבינה - עאמר דיאב מצרי (אבל הנה שיר עם תרגום, עכשיו סוף סוף אבין) וננסי עג'ראם לבנונית, וזה התירוץ שלי.

 

רוסית

למדתי בתוכנית העמיתים במכללת עלמא ומחצית מאתנו היו עולים מרוסיה, ובטרמפ שלי לירושלים הייתי הלא-דוברת רוסית היחידה. התחלתי לשאול ולבקש שילמדו אותי כל מיני דברים, ובהמשך אחת התלמידות בתוכנית עשתה מעשה ופתחה קורס רוסית. זה היה השיעור הכי כיפי של כל הזמנים, וכל מה שלמדתי מיד אמרתי לאמא שלי, שיודעת רוסית מהבית (מבינה, לא מדברת כל כך), ושרנו יחד שירים שלמדתי. אורית שלמדה אתי (כן! המשוררת) הייתה ממציאה סיפורים שלמים על כל מילה ברוסית כי זה היה עוזר לה לשנן, ואני נדהמתי שהיא מסוגלת לזכור את כל הסיפור שהמציאה, נראה לי קשה יותר מלזכור את המילה.  

הרוסים אומרים שאני מדברת "בלי מבטא" (מבחינתי זה דווקא עם המון מבטא. רוסי) וזה משכנע אותם לפצוח אתי במונולוגים שאני לא מבינה, שאז אני נאלצת להודות במבטא – או באין-מבטא – ני פּנימאיוּ.

לא מבינה. זה משהו שחשוב לדעת להגיד אותו בכל השפות.

 

יום אחד עוד יהיה לי זמן (וַקְט, temps, élet וכו') ואני אמשיך ללמוד. אני מקווה.

 

נ"ב - אני מתעלמת מהנושא החם של ישרא שדווקא יש לי מה להגיד עליו, אבל זה חלק מהתשובה: שפות.

נ"ב2 - אם בא לכם - ויהי פרויקט.

 

 

נכתב על ידי לי עברון-ועקנין, 4/4/2009 22:08
59 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     3 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של רוזמרי ב-17/4/2009 09:05



111,319
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללי עברון-ועקנין אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לי עברון-ועקנין ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © Nana 10 בע"מ