תירוצים

תגובות לקטע: אם אין אני לי  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 20:26 1/7/2017:
הכתבה שצרפת מרתקת.
קראתי אותה פעם וחצי וכואב לי הראש מהמחשבותחיוך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:06 1/7/2017:
חחח... נכון.... קריצה 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:38 2/7/2017:
כל התיאוריה הזו חדשה בשבילי, וגם לי קשה לעכל אותה. אבל באופן אינטואיטיבי אני מרגישה (מח ימין) שנכון יותר לדבר על ריבוי "אני" מאשר על אחד ששולט על הכל. אנחנו יצורים מורכבים ויש לנו ריבוי רצונות ודעות. יש אנשים שבטוחים לגמרי בכל מעשיהם אבל נראה לי שהם חונכו להשקיט כל דעה אחרת בשם איזו אידיולוגיה או תורת מוסר זו או אחרת. גם השאלה מה מוסרי אם כך היא שאלה לא פשוטה כלל. ניסיתי לקרוא קצת את החומר הנוסף שצרפת אבל לא הצלחתי לצלוח אותו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:17 2/7/2017:
ריבוי הרצונות והדעות שלנו הן בדיוק מה שמאפיין ריבוי מודולים (רשתות נוירונים) שפועלות במקביל. אהבתי מאוד את הגישה שלך בנושא אנשים ש"בטוחים" בכל מעשיהם כי הם משקיטים כל חשיבה אחרת, של עצמם. 
לרוב אלו אנשים מבולבלים ודווקא חסרי בטחון (למרות שמצטיירים החוצה כבעלי בטחון רב) שזו דרך ההתמודדות שלהם עם הקונפליקט הפנימי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:27 2/7/2017:
אם אני מבינה נכון, הרי שדווקא מודעות עצמית באה לדעתך מהמוח ה’מסביר’, לעומת התחושה האינטואיטיבית. אבל האם לא כל מטרת האימון היא להפעיל מודעות עצמית, להשליט אותה על ההחלטות השבויות פעמים רבות בדפוסים קדומים שאנחנו בטעות (או מתוך נוחות) קוראים להם אינטואיציה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:38 2/7/2017:
נעשה סדר: הדפוסים הישנים אינם אינטואיציה כלל. הם תבניות תגובה למצב: רשת נוירונים שמגיבה למצב נתון בצורה קבועה ולצערנו גם מתקבעת.
דווקא באינטואיציה ברור לנו שאנחנו מגיבים בצורה שגויה אבל לא מצליחים להתגבר על המודולים שמגיבים אוטומטית. יתרה מכך, אנחנו ממציאים סיפור (הכאילו "אני") עם הרבה תירוצים למה זה נכון, כדאי וראוי - בעוד שאנו למעשה בקונפליקט פנימי עם האינטואיציה שיודעת שזה שגוי. אבל היות ותורגלנו לא להתייחס ל"תושות הבטן", אלא להקשיב לקול ה"הגיון" - אנחנו ממשיכים בשלנו. הנסיון האימוני כאן הוא לתת משקל יתר לצד שבאמת יודע...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:00 2/7/2017:
מאד מעניין. בקבוצת המנטורינג שהייתי בה דיברנו הרבה על "כובעים" שונים שאנחנו "חובשים" בתחומים שונים. אני כמאמנת, אני כבעלת עסק, אני כאם, אני כרעיה, אני כאישה וכו. מעניין לראות את "אני החומל" במקביל ל"אני השורד" ואז "אני היחצ"ן" שמספר סיפור. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:26 2/7/2017:
בתיזה שמוצגת כאן - כל ה"אני" האלו הם אותו יחצ"ן... כלומר סיפורים שונים שאנחנו מספרים, כל פעם בכובע השונה כמו שאת מזכירה. הכוונה העיקרית באימון כאן היתה להחליש את חשיבות ה"סיפור המסופר" לטובת ההכרה באינסטינקט הטבעי, תחושות ה"בטן" ובהקשר לשיטת האימון שלך להקטין את ה-PROGRAMMING של מודולי המוח השונים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:58 3/7/2017:
דעתי:
זה כל כך נפוץ אצל בני אדם לתאר את מה שקורה בתוכם או סביבם דרך ציור, מנגינה, ריקוד, שירה וכתיבה (דרך תיאור מטאפורי או דימוי). אנשים עושים בדיוק את זה כי לא את הכל אפשר להצליח להעביר במילים. לפעמים ה"קול" הפנימי מתפרץ לנו דרך תמונות, או דרך צלילים, או דרך תנועות, טונים ספציפיים גם מאוד נפוצים.
עם זאת קיימים גם לא מעט בני אדם שלא מתחברים לדברים האלה, וסומכים רק על דברים שאפשר להסביר בהגיון של שפה. אני בכוונה אומרת שפה ולא דיבור, כי זה יכול להיות גם מתמטיקה, או שפות תכנות. אבל אם תנסה להסביר להם משהו איורי או מוזיקלי, גם אם הנ"ל נתפסות כשפות של ממש לאנשים רבים, הם לא יבינו (אולי רק תווים או איור ריאליסטי במיוחד). אנשים אלו גם יתקשו להבין מה היא אותה אינטואציה שאחרים מדברים עליה, שהם לא יכולים להסביר בשפה הגיונית. לעומת אחרים כמובן, שמצליחים להבין את האינטואציה שלהם הרבה יותר טוב מהגיון מגביל.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:58 3/7/2017:
כשאני לוקחת בחשבון את הדברים האלה, אני מסיקה שלכל אדם יש את הכלים שלו לתקשר עם העולם ועם עצמו, וגם אם יש כאלה שחייבים הגיון מוחשי מספיק כדי להבין, ופחות מסתדרים בלסמוך על אינטואיציה, זה בסדר. השוני של אנשים הוא זה שמוביל להתפתחות ואבולוציה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:40 3/7/2017:
אהבתי את החידוד - "שפה ולא דיבור". זה נכון. הנסיון ליחצ"ן הוא סיריאלי - כלומר קלאסי מוח שמאל שזה מרכז השפה. הרבה אנשים שחוסמים את הצד הימני סובלים מקונפליקטים בלתי פתירים. לפעמים החסימה מובנית אבל לרוב זה הדחקה תרבותית. איזה סוג את?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

JRBמשתמש מאומת (האתר שלי) , 14:29 3/7/2017:
אני מתנצלת להתערב לפני שקראתי את החומר הנוסף אבל אני מרגישה קצת ב’ בסיפור. אוקיי, נאמר שיש משהו שהוא ה"אני" הזה, האינטואיציה הזאת שבשבילי לפחות היא סוג של תשובה "ככה" לשאלה "למה" וצריך לקבל אותה כמו שהיא כי זו מעין עובדה. נורא קשה לקבל את זה כי אין לזה הסבר רציונלי לכן אנחנו מציירים סיפור כדי לאשש את זה או להיפך תלוי מה המטרה שלנו. ואני רוצה להבין מאיפה לדעתך מגיעה האינטואיציה הזו, מה המקור שלה ומאיפה היא שואבת את הידע "נכון" הזה? 
אתה חושב שבלי שבאמת נהיה מודעים לזה המוח שלנו אוסף מידע שהוא לא מתרגם להגיון ומוציא את זה בתור עובדה או אינטואיציה ואם אנחנו לא מצליחים להסביר אותה לעצמינו אז אנחנו טועים ולא מתיחסים למשהו נכון? אתה גם טוען שאנחנו צריכים לסמוך יותר על אינטואיציה מאשר על הגיון או הסיפור שאנחנו ממציאים לעצמינו כי זה תרגום לקוי של אותה האינטואיציה? 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

JRBמשתמש מאומת (האתר שלי) , 14:30 3/7/2017:
אני יכולה להתחבר לזה באופן כלשהו אחרי שעשיתי קורס לא מזמן שמדבר על זה שכשנותנים למוח שלנו חידה וזמן אולי לא באותו היום אבל בימים הקרובים התשובה תקפוץ לנו לעיניים ואפשר לקרוא לזה גם אינטואיציה אבל זו בעצם העבודה שהמוח עשה על החידה במהלך הימים בלי שנחשוב על זה או נהיה מודעים לזה..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:05 3/7/2017:
את מתייחסת בטעות ל"מוח שלנו" כיחידה אחת. הוא לא. דמייני אוסף של מודולים נפרדים (כמו מוחות נפרדים, מקביליים). רק אחד מהם יודע לדבר, לתקשר. זה "את" כביכול - החלק המודע.
לשם ההפשטה (המוגזמת) נגיד שיש רק מוח ימני ושמאלי. השמאלי מכיל את מרכז השפה והדיבור. הוא מכיל גם את השליטה המוטורית, הפעולות הלוגיות ושאר הפעולות שנעשות בזו אחר זו. 
המוח הימני מכיל את מרכזים מקביליים כגון אסטטיקה, רגשות, תובנות ושאר הפעולות שבונות "תמונת מצב". 
ואז לשם עוד יותר הפשטה - קראתי למודולים בחלק הימני "אינטואיציה" ולמודולים בשמאלי "איש יחסי הציבור". 
מקווה שיותר ברור.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:10 3/7/2017:
ועוד הבהרה לשאלתך: נכון לפעמים התשובה היא "ככה". משהו שאי אפשר ומגוחך לפעמים להסביר במילים כמו "אהבה", "שקיעה", "חברות" או בהכללה: תחושות, רגשות, תמונות מורכבות ודומיהן.
ה"הגיון" שלנו הוא פעמים רבות כמו ילד קטן שתפסו אותו עם המכנסים למטה וככל שאת אדם יותר יצירתי תצליחי להמציא סיפור למה הוא היה חייב להוריד אותן. הקשר בין הסיפור למציאות במקרים האלו לא תמיד קיים - אבל יישמע מניח את הדעת...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

JRBמשתמש מאומת (האתר שלי) , 14:19 7/7/2017:
קראתי עכשיו את החומר הנוסף (מרתק!) אני חושבת אבל שהפוסט שלך מיקד יותר את ההבנה שלי של החומר כי לולא הפוסט אני לא הייתי מצליחה להבין את כוונת הכותב, זה מופשט מדי, אז תודה. זה רעיון מאוד מעניין שאנחנו ממציאים לעצמינו הסברים ו"אני" ומציאות שאנחנו רואים כעובדה ולעיתים קרובות מתעלמים ממידע שצץ במוח כאשר הוא הרבה יותר מדויק אבל אין לנו הסבר עבורו. גורם לי לחשוב שאני צריכה להיות יותר בשקט ולהקשיב ולא רק לספר :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:18 7/7/2017:
נפלא. בדיוק לשם כיוונתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

שלי ב (האתר שלי) , 14:50 8/7/2017:
בעקבות המאמר המאלף של פרופ’ מטצינגר, הגעתי למסקנה שמשה רבנו היה בעצם סיכוופרן ובזכות הקולות ששמע זכה עם ישראל למנהיג בה’ הידיעה   יתכן שבכדי להגיע להישגים מרשימים אנו זקוקים לאדם מופרע קריצה

האם הדבר דומה לאומן חושים "קורא מחשבות"? 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:07 8/7/2017:
אני יודע שצחקת לגבי משה, אבל לתפיסתי דווקא חיבור ל"מוח ימין" ללא פילטריזציה של מרכז השפה מחבר אותנו ליקום/אלוהים/לטבע (כל אחד לתפיסתו) בצורה פשוטה ומאפשר לנו להבין את הקיים. אולי משה תקשר כך גם והביא 10 תובנות קיומיות בסיסיות...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח