תירוצים

תגובות לקטע: זכוכית מקטנת  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:25 12/3/2017:
לאורך כל הדרך תהיתי מתי תגיע התובנה שלה. האיש שלה חולה, והיא לא יכולה לעשות דבר כדי להוציא אותו מזה. זו המטלה שלו, ההחלטה שלו. בינתיים היא צריכה בעיקר לדאוג לעצמה, שלא תפגע גם היא יותר מדי מן המחלה שלו. בני זוג אמורים לתמוך זה בזו, אבל לא במחיר כזה. הדבר היחיד האופטימי הוא שאולי כשהיא תתחיל את התהליך הוא יקבל בעיטה כזו שתכריח אותו למשוך את עצמו בשערות ראשו מהמצב הזה. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:39 12/3/2017:
למרות שברמה האישית אני מסכים איתך, אני מוציא את דעותי וערכי מחדר האימונים. מנסה להציג למתאמן את התמונה כפי שהיא נראית מהצד, מקשה, שואל אבל לא קובע. דרך אגב, בן הזוג כמובן לא הסכים לבוא לאימון או ללכת לטיפול, כשהעלתי את הנושא.
גם אני חושב שתהיה לו הזדמנות בלתי חוזרת ליפול עוד ולצאת מהתחתית לכשישאר לבד. אבל האם ייקח את ההזדמנות?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:30 13/3/2017:
קשה לי עם הפרדה. אולי בכל זאת היא יכולה להגשים את עצמה לצידו ולקוות שימצא דרך להתרומם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:40 13/3/2017:
אני הופך כל אבן לפני שאני מתקדם עם מתאמן לכוון של פרידה: מנסה למצוא מה היה טוב, איך היה כשהיו קרובים, מדגיש את המשותף וכד’.
כמעט תמיד מגיע לאימון בן הזוג ה"שלם" יותר. הצד ה"פצוע" שזקוק באמת לעזרה (ולרוב טיפולית ולא אימונית) - מסרב כמעט תמיד לעזרה. וכל הנסיונות שלה ללכת לטיפול זוגי, למצוא לו עבודה או התנדבות, לתת לו משובים חיוביים ולהעצים אותו - נתקלים בקיר של התנגדות.
ולפעמים, אחרי שנים של התעללות כמו במקרה הזה, ועם כל האמפטיה בעולם - לא ברור מה נשאר לחפש ביחד... ואני חייב להוסיף לצערי.
ובכל מקרה - זו החלטה של המתאמן, ושל המתאמן בלבד.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

JRBמשתמש מאומת (האתר שלי) , 12:57 13/3/2017:
ואו אני ממש בהתחבטות עם עצמי, מצד אחד משהו בי נורא רוצה "להציל" אותו להעיר אותו ונראה שגיבורת הסיפור מאוד מנסה אבל הוא פשוט לא מתעורר ונשאר בתוך ארון הזכוכית שבנה לעצמו לכן אני נוטה להסכים איתה ולחשוב שהגיע הזמן להתקדם, 5 שנים של ניסיונות כושלים הם זמן מספיק לדעתי כדי לא להרגיש חרטה ועוד יותר כדי לעשות משהו טוב בשביל עצמה, להתקדם לעולם שבו מעריכים אותה ושממנו היא באמת יכולה להנות ולפרוח. מקווה שהכל יסתדר עבורה על הצד הטוב ביותר ועבורו, נראה לי אחרי שיקלוט שמאוחר מדי יתחיל תהליך כלשהו או שהוא ינבול סופית.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:18 13/3/2017:
אני כולי תקווה שזו תהיה הזדמנות חד פעמית עבורו לצמוח אחרי שיפרדו. אולי אפילו בדקה ה-90 יתעורר... 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:42 13/3/2017:
טוב אתה עושה שאינך מביע דעה ברורה ואינך מכוון אותה למעשה כלשהו.. זה צריך כמובן לבוא ממנה. 
גם אני חושדת (מקווה יותר נכון) שהוא יתעורר ברגע שהיא תראה סימנים של ויתור, של עזיבה, של לקיחת אחריות על איכות חייה. כרגע היא שק האגרוף המוכר והנוח שלא הולך לשום מקום. עצוב חי עליו אבל כלצעוד הוא לא מוכן לעשות שום צעד...טוב היא תעשה אם תדאג לעצמה




הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:51 13/3/2017:
אני חושב שאת צודקת. ואם הוא יתעורר למשמע האיום או אריזת המזוודות... תלוי בו. זה יכול להיות שעון מעורר לחייו או המשך ההדרדרות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:13 13/3/2017:
עצוב עצוב

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:20 13/3/2017:
למרות שעצוב שזוגיות נגמרת ככה, למרות נסיונות רבים לשקם אותה מצד הגברת, עדיף לצאת לדרך חדשה מאשר להשאר במקום חשוך ומקטין.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 18:06 14/3/2017:
הוא !!

זקוק לעזרה מקצועית !

אני כן רואה בזה מעין דכאון

(השאלה אם יאות לקבל את העזרה)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:07 14/3/2017:
היות ולא פגשתי אותו מעולם, אני נסמך על התאורים של המתאמנת. דבר אחד שלמדתי הוא שלמרות שעל פניו נראה שבאמת נדרשת עזרה מקצועית - כששומעים צד אחד לא ברור מה המציאות המדוייקת עד שפוגשים את הצד השני עצמו...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח