תירוצים

תגובות לקטע: זוּלָתָנוּת  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:22 17/2/2017:
יפה מאוד, נהניתי לקרוא. אכן יש לא מעט אנשים במצב דומה והסיפור שלהם או הקושי שלהם נתפס כזניח ואפילו נוטים לזלזל בו. ככה זה, כשאתה לא נמצא בנעליים שלך אתה יכול להעריך רק את מידת הנוחות שלך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:07 18/2/2017:
בהחלט. יש לא מעט אנשים שהחברה תופסת אותם ככקמצניםולמעשה הם סובלים מחסך בנושא כסף. לרוב תבנית מהבית שכבר לא רלוונטית לחייהם אבל עדיין חוסמת אותם מלהתפתח או להחליט החלטות שקולות לגבי עתידם, מערכות היחסים שלהם, עבודה וכדומה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:56 17/2/2017:
וואו, כל הכבוד שהחלטתם לקבל אותו לאימון פרו בונו למרות שלכאורה מצבו לא מצדיק זאת. בעצם ראיתם את הגדולה שלו וגם סמכתם על תהליך האימון שלכם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:03 18/2/2017:
האמת שהופתעתי לטובה מהתוצאה. לרוב חסך כזה מצריך טיפול פסיכולוגי לפני אימון, אבל במקרה הזה הפתיחות המיוחדת שלו והרצון להשיל את התכונה הזו מעליו נתנה לנו דחיפה לקבל אותו לתהליך במילגה. ההצלחה הכי גדולה של מילגות היא כאשר, לרוב אחרי זמן, המתאמן יכול לממן מילגה חלקית למישהו אחר. בייחוד אלו שבאו מרקע כלכלי קשה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:36 18/2/2017:
כל הכבוד! גם לפרו בונו וגם למתאמן שצלח את הקושי חיוך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:58 18/2/2017:
תודה על הפירגון. לא היה פשוט לאדם כזה להגיע בתהליך אימוני ולא טיפולי לתובנה ויישום. זה נובע לא מעט מהפתיחות שלו והרצון הכן לשנות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:05 18/2/2017:
גרמת לי לחשוב מחדש על אנשים שאני מגדירה (בלא מעט התנשאות) ’קמצנים’. תודה. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:51 18/2/2017:
אני שמח. כולנו, כולל עבדך הנאמן, נוטים לביקורתיות יתר. לפחות בחדר אחד בקליניקה, אני יודע לסנן את החלק הזה החוצה מהחלון...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

שאלונדון , 14:22 18/2/2017:
שאפו !

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:52 18/2/2017:
תודה. על מה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 19:08 18/2/2017:
בדרך כלל אתה מתאר את מהלך הטיפול, ופה רק את הצורך בטיפול ואת הסוף. מעניין איך היה התהליך....

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 19:27 18/2/2017:
נכון. דילגתי על ארבעה חודשים כי האימון היה מורכב במיוחד. לא היתה כאן עבודה ישירה על החסם עצמו, הכסף, אלא על מה מגדיר אותו כאדם. העבודה, הכסף וההערכה הגדירו אותו בתחילת האימון. כשהשתחרר מהגדרות אלו והבין מה באמת חשוב לו, נושא הכסף נחלש לרמה נשלטת. כלומר הוא לא הפך בזבזן אבל ההחלטות הכספיות מושכלות ולא אמוציונליות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

גהה (האתר שלי) , 01:06 19/2/2017:
נהדר. רובנו מכירים (לצערי) את האנשים שבאמת אין להם ולכן לא יכולים לשלם ונוטים לבקר את האלה שנדמה לנו שיש להם ולכן לא צריכה להיות להם בעיה. לפעמים החסך הוא לא בארנק אלא בראש.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:57 19/2/2017:
נכון מאוד. וחסך נפשי קשה יותר להשתחרר ממנו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

JRBמשתמש מאומת (האתר שלי) , 13:39 19/2/2017:
ואו איזה פוסט נהדר!!! קודם כל אני ממש מופתעת לקרוא שאלטרואיזם בארץ מרגיש לאנשים כמו לצאת פראייר. אני דווקא מקבלת מהמדיה את הרושם שמאוד מעודדים אלטרואיזם ועזרה לזולת ולדעתי זה הדבר הכי נהדר שיש. אני יודעת מעצמי שאם אני מצליחה לעזור למישהו הלב שלי מתמלא אהבה והעיניים דמעות וזה שווה את הכל, לשני הצדדים. 
הופתעתי לקרוא שקיבלתם את "האלמן הקמצן" וחייבת להודות שאנשים כאלו מעלים לי את הסעיף! אבל אחרי שקראתי אני יותר מבינה את המקום שממנו הוא בא ויותר קל לי להכיל אותו. בדיוק שמעתי הרצאה נהדרת בנושא וכמה חשוב ליחס התנהגות אנושית לסיטואציה בה הוא נמצא (ילדות בעיתית מבחינה כלכלית) ולא בהכרח לתכונות האופי שלו (כנראה קמצן). 
אני גם מאוד אהבתי את הטרנספורמציה שהוא עבר! הוא הרגיש שמה שנתתם לו שווה את הכסף שלו וזה מעיד גם על איכות האימון שאתם מספקים. ועוד יותר נחמד לשמוע שבכך הוא עזר לעוד אדם ו"העביר את זה הלאה" אולי ההרגשה הטובה שזה יתן לו תגרום לו להיות יותר נדיב ולשחרר כסף יותר בקלות...
שאפו!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:09 19/2/2017:
תודה. כמו שאמרתי, אנחנו ממהרים לשפוט אנשים שונים מאיתנו או מהנורמה. צריך לנסות להבין למה הם הפכו לכאלו, להכנס לראש שלהם.
כשמאיימים למישהו על הבטחון האישי שלו, למשל הוא פוחד שיפרצו לו לדירה בגלל השכונה הגרועה שבה הוא גר, הוא נכנס לחרדה. כסף נכנס אצל מרבית האנשים בקטגוריה של "בטחון קיומי", כמו גג מעל הראש ובטחון אישי - ולכן המצאותו/חוסר מביא לחרדה.
(http://www.simplypsychology.org/maslow-needs.jpg)
אני שמח שהוא עבר שינוי, למרות שלאמץ את השינוי ולהפוך אותו לאופי עוד ייקח זמן... 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח