תירוצים

תגובות לקטע: לא בן אדם של 10  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 16:40 28/1/2017:
מרתק. בכל פעם אני נוכחת מחדש עד כמה אנשים מגבילים את עצמם ומרצים עונשים - בהתנדבות. כמובן שגם אני לא יוצאת דופן. אולי פשוט נח יותר להאמין שהעולם מוגבל ושהחיים לא צריכים להמריא לגבהים. 
באיזה מסגרת אתה עושה את השיחות האלה - אם מותר לשאול...?



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:34 28/1/2017:
הכל נעשה במסגרת אימון-אישי שאני מעביר אחד-על-אחד בקליניקה שלי.
כמו שרשמתי בראש הבלוג: "לכל אדם יש את הגאונות הטבעית שלו. אני משתדל לחפש ולשחרר אותה. לעזור לממש את הפוטנציאל".
אני מרגיש כמעט מחוייבות אישית לעזור לאנשים לצאת מה"בינוניות" של "אני לא 10" ולממש את הפוטנציאל שחבוי בהם. להעז!



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:49 28/1/2017:
איזה אומץ להגיד תשע וחצי אחרי שהיה תמיד שבע! זו ממש מהפכה בשבילו.


רוב החיים שלי הייתי גם אני אדם של שבע. רק לאחרונה אני מעזה להיות יותר. זה לא קל. זה מחייב...



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:35 28/1/2017:
ואוו. כל הכבוד שאת מעזה! מוריד את הכובע. 
זה גם המסר שלי, כמו שכתבתי: "לשחרר ולממש את הפוטנציאל שתמון בנו".

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:16 28/1/2017:
פעם המרצים שלי היו אומרים ש-9 זה לפרופסור, ו 10 רק לאלוהים. אולי הוא גדל בתפיסה דומה. יש בזה משהו מן הצניעות שהיום נדירה מאוד, אבל כל זה בתנאי כמובן שאיננה משתקת או חוסמת. נשמע שכן הצלחת לפתוח לו צוהר לאפשרות שהוא יכול לגעת בשמיים בלי להשרף מהשמש.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:38 28/1/2017:
אני מכיר את הביטוי האומלל הזה: 9 למרצה ו-10 לאלוהים. משפט שנועד לפאר עצמי ולסרס כאחד, ובסופו של יום מפספס הזדמנות להעצים שהיא הבסיס היחיד לטעמי להתפתחות וצמיחה. מזעזע.
אנשים נוטים להעניש את עצמם יותר מכל מקטרג חיצוני, לכן, כך אני מאמין כמאמן, אם אתן למתאמן ציון 10 (או אפילו יותר, כמו: "מדהים", "מקסים", "מושלם") הוא יידע להמעיט בערך עצמו באופן טבעי... עצוב
אהבתי מאוד את ה"צוהר לגעת בשמיים בלי להשרף מהשמש". קניתי.חיוך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 10:13 30/1/2017:
אתה לא חושב שלהגיד לאדם שהוא ראוי ל-10, גם אם זה לא בהכרח נכון, שם אותו בעמדה עם פוטנציאל רציני להיפגע?
לא כל אחד הוא טיפוס של 10. לא כל אחד יכול, וזו עובדה. צריך להיות מודעים לזה ולא לנסות לכפות 10. עדיף להסתפק ב-7 ריאלי אם אתה יודע בוודאות שזה כל מה שיהיה לך.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 11:19 30/1/2017:
בגלגל החיים (מקווה שראית) המתאמן שם לעצמו מעין "ציון" כמה הוא מרוצה מהתחום הזה בחייו. למשל, תחום הבריאות או החברים. לכן מה המשמעות של "ראוי ל-10"... תלוי איך אתה מרגיש בתחום הזה? היית משנה משהו או שהכל נפלא. אם הכל נפלא ולא היית משנה כלום אז זה 9-10 תלוי סובייקטיבית בתחושה שלך. זה לא מדע. אם יש לא מעט לשפר - אז 7 זה סביר. אם התחום ממש גרוע אז אפילו 1-2. שוב בסובייקטיבית.
אבל הדיון שלך הוא אחר - "לא כל אחד יכול וזו עובדה". מה עובדה?? שלא כל אחד יכול להיות מאושר בזוגיות ולהגיש בה 10 (לפחות ברגע מסויים של חייו)? לא כל אחד יכול להרגיש מסופק בעבודה עד כדי ירגיש 9? 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 11:19 30/1/2017:
להגיד ש"כל מה שיש לך זה 7" - זו עשויה להיות בריחה מהנסיון לאתגר את עצמך. הרצון להתפשר ולחיות בבינוניות, העיקר לא לנסות ולא להכשל.
אבל שוב, אם מישהו מגיע אלי לאימון ובסוף הדיון הוא מתעקש כמוך שהוא רק 7 בכל תחומי חייו - אני בסוף מרפה ושמח אם הוא שמח. תפקידי לאתגר ולדחוף - אבל לא לכפות את דעתי. דעתי לא רלוונטית. רק מיצוי הפוטנציאל של המתאמן והאושר שלו חשובים!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:20 1/2/2017:
חשוב להבין שבגלגל החיים שלך המספר לא מייצג ציון או הישג אלא עד כמה הוא מרוצה מהתחום. אנשים כל כך מכורים לציונים וביקורת שהם עלולים לפספס את הניואנס הזה. 
המתאמן שלך דווקא ידע בדיוק על מה הוא מדבר - והפחד הזה, שאם הוא יגיד 9 הוא ייענש על זה, אפילו אם הוא יחלום על 9 או 10 הוא יחטוף "כאפה" מהיקום - הוא זה שמגביל אותו. אנחנו אלה שמגבילים את עצמנו, ללא ספק. ולכן רק אנחנו יכולים לשחרר את המגבלות האלה ולצאת לחופשי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:55 1/2/2017:
מסכים לכל מילה.
באתר שלנו כתוב בגלגל "הזז כל מקטע כך שישקף את שביעות רצונך מתחום החיים" - לא ציון ובטח לא הישגיות. אבל אנשים לוקחים מספרים תמיד לציונים, כמו שכתבת ושם יש חרדה שמקורה בחינוך שלנו.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח