תירוצים

תגובות לקטע: מתחשבנים  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:59 12/11/2016:
’לתת לא על חשבון עצמם ורק כשיש להם אנרגיה לתת’ זה סוג של חשבון גם כן, לא? כלומר, החשבון אולי לא מתקטנן, לא בוחן עניינים של שורה תחתונה מול אחרים, אבל כן חשבון, כן לתת ’רק אם’, וזה כבר סוג אחר של נתינה. וגם האמירה ש’אולי כדאי להיות קצת יותר נותנים וקצת פחות לנהל חשבונות’ היא אוקסימורון בעיני. הרי הכדאיות מעידה כאלף עדים על חשבונאות. ובסופו של דבר נדמה לי שכל בני האדם מונעים מחשבונאות ברמה כזו או אחרת, כלומר, אף אחד לא עושה דברים בגלל אלטרואיזם טהור. באיזשהו מקום הוא מצפה להיות מתוגמל גם אם זה יהיה ברמה קארמתית בלבד. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 19:00 12/11/2016:
אני מניח שאת מחפשת נחמה במילים. אבל חלק מהמשפטים משתמשים בהפשטה לצורך הבהרה: אנשים שנותנים, אבל בלי לגמור לעצמם את האנרגיות, לא ממש מתחשבנים. הם פשוט חיים בנתינה כל עוד הם אנרגטים מספיק לתת. כשהם נחלשים הם לא נותנים כי פשוט אין מה, לא מפני שהם עושים חשבון. 
גם במשפט המסכם הצעתי לשנות תבניות וללמוד לתת. בהתחלה אולי מתוך התחשבנות, כמו שרובנו רגילים, אבל בהדרגה זה הופך להתנהגות שונה.
ולא, לא מתוך רצון להיות מתוגמל (אפילו לא ברמה קארמתית) - זו שוב התחשבנות. נתינה לשם נתינה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:34 12/11/2016:
בטוח הרצאה לא משעממת ובטוח נותנת הרבה חומר למחשבה.   אני משערת שאני רוב הזמן מהמתחשבנים....אולי רוב האנשים. לפעמים אני מסוגלת לתת. אבל מה שבטוח אני לא מהמקבלים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:39 12/11/2016:
רובנו מהמתחשבנים, כמו שאמרתי. ואולי צריך ללמוד מהעובדה שאלו הנותנים בתבונה ובפרופורציה - הם המצליחנים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 09:36 13/11/2016:
אתה מתכוון לאנשים שמטעינים את עצמם דרך נתינה? 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:02 13/11/2016:
האמת שכולנו "נטענים" כשאנחנו נותנים. יש סיפוק עצום מלתת. אתה מרגיש טוב עם עצמך, הבטחון העצמי שלך גדל, ואתה מרגיש ראוי ומסופק יותר.
אבל מסתבר שברמה הפיזיולוגית, אם תרצה אבולוציונית, אנחנו מתוכנתים לתת (כן, ללא תמורה) כך שנתינה מפעילה מערכת עצבית (Vagus Nerve) ומופרשים במוח הורמונים (למשל אוקסיטוסין) לעודד אותך לחמלה ועזרה. כלומר למעשה זה טבוע בנו לעזור באופן אלטרואיסטי, אבל למדנו לדכא את זה כדי "לא לצאת פראיירים", וחבל...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

tooxyמשתמש מאומת (האתר שלי) , 11:16 13/11/2016:
מעניין מה שאתה אומר אבל משהו פה בהגדרות בלבל אותי קצת. בסופו של דבר נשמע שהמצליחים הם שילוב של הנותנים והמתחשבנים. גם עם נתינה צריך להזהר וזה יכול להוביל למקומות של הפסדים גדולים, אבל עם טיפה התחשבנות או יותר נכון, חשיבה נכונה על גבולות הנתינה אפשר להצליח. אז אולי אי אפשר לקרוא לזה הנותנים. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:39 13/11/2016:
כמו שאמרתי - אלו שנותנים בלבד הם בתחתית ההצלחה. אז נכון - צריך להזהר עם נתינה מוגזמת.
אבל המתחשבנים עושים חשבונאות מול צד שני: הוא עזר לי פעמיים אז אני אעזור לו פעמיים וכד’. מה שאת כותבת זה לשים לב לעצמך, להתחשב בעצמך. אם יש לך מספיק אנרגיות. וזה ברור.
לכן להיות נותנים - זה כלפי צד שני. וכלפי אחרים זו נתינה נטו! בלי חשבון אם תקבלי משהו בתמורה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:31 13/11/2016:
אני קוראת את התגובות ומזהה את הבלבול לגבי המושגים. ונזכרת שלכל אחד שפה מקודדת משלו ולא בטוח שכדאתה אומר "נותנים, מקבלים, מתחשבנים" כולנו מבינים מה זה אומר עבורך. אז נכון שאתה שואף לפוסט קצר ומתומצת אבל במקרה הזה נדרש קצת הסבר מה זה נותן, מקבל וכו. רק למתחשבנים סיפקת תיאור מפורט יותר ודי ברור. אני מניחה שנותן הכוונה למי שכה עסוק בעזרה ונתינה וגומר את משאבי האנרגיה שלו ומזניח את האינטרסים שלו. ואז נדרש הסבר לנותן מהסוג השני.... 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:01 13/11/2016:
אני רואה את הצורך לפרט, אבל זו הרצאה של מעל שעה, אז אנסה להדגיש כמה נקודות: 
באנגלית מכנים את הקבוצות: Givers, Takers, Matchers
בעברית, ועל מנת לא להשתמש בפועל אלא בתואר לקבוצה אפשר היה להמציא משהו כמו: לקחנים, פנקסנים, ומעניקנים. אולי יותר ברור?
בעולם הלקחנים = העולם הוא בעל אושר סופי, אז אם למישהו טוב אז להם רע ולהיפך. לכן עדיף להיות בצד המקבל/לוקח. בעולם המעניקנים = האושר הוא אינסופי וניתן לתת ולתת. אבל הם נחלקים לשתי קבוצות: המעניקנים הטוטליים והמעניקנים הסופיים. הטוטליים נותנים הכל ושוכחים את עצמם: לילדים, להורים, לחברים, לבעל. הם במקום שני לפני האחר! 
המעניקנים הסופיים נותנים כשהם רואים מישהו צריך עזרה להתקדם או כתף. גם הם - בלי לצפות לתמורה (לא מתחשבנים!) אבל כשאין להם אנרגיה או כשהם שקועים בעשיה, הם לא יתנו, פשוט כי אין להם (זמן או אנרגיה).
והפנקסנים - זה רובנו. כך הורגלנו. לעשות חשבון לאחרים - נתינה ותמורתה חייבים קבלה. אם לא - מפסיקים לתת! 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 19:54 13/11/2016:
לתת זה גם לשתף

יש כאלה ששומרים הכל לעצמם ואפילו בדוגמא הפשטנית ביותר

עוגה שהצליחה-לתת את המתכון

ספר/סרט/הצגה מוצלחים לשתף ולספר

והזכרתָּ לי הצגת ילדים שראיתי לפני הרבה שנים  על פו הדב וחבריו והמוטו היה : לתת- העיקר לדעת איך לתת...( כשפּוּ מביא לאִיָה החמור בלון ...בלון שהתפוצץ...)

אולי תגובתי לא בדיוק לנושא הפוסט אבל העלה בי זכרונות...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:01 13/11/2016:
דווקא בול לנושא הפוסט חיוך
ה"נותנים" מהסוג המצליח יותר הם בעיקר חולקים בידע, מלמדים ועוזרים לאחרים. לטעמי לשתף זה בדיוק שם: המתכון של העוגה, הספר והסרט. 
מהמתכון של העוגה אני יכול לעשות מעדנים... יעזור לי להסביר בדרך קלה -
המקבלים (לקחנים): אני אשאיר לי את המתכון שרק לי תהיה העוגה הכי טובה.
המתחשבנים (פנקסנים): היא לא נתנה לי את המתכון של הפשטידה אז לא אתן לה.
הנותנים (המעניקנים): זו עוגה כל כך טובה שכדאי שלכולם תהיה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 20:06 13/11/2016:
ובזכות תגובתך

אני מחייכת חיוך

תודה


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

*אנהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 21:23 13/11/2016:
זו הרצאה שקיימת בTED TALKS
חשוב להעביר אותה הלאה כמה שיותר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:34 13/11/2016:
ההרצאה שלי מבוססת על מחקר של Prof. Raj Raghunathan מאוניברסיטתISB שנקרא גם "Dr. Happy-smarts" ... יש המון הרצאות באינטרנט באנגלית בנושא. מאוד מומלץ. ההרצאה שאת מדברת לדעתי היא של אדמס גראנט ומבוססת על הספר שלו: https://www.brainpickings.org/2013/04/10/adam-grant-give-and-take/


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:21 22/11/2016:

לגמרי מסכימה וזה מתחבר לי מאוד אינטואיטיבית.
ההבדל בין נותנים במידה לבין מתחשבנים מאוד פשוט - הנותנים במידה מחשבים כלפי פנים - כמה אני מסוגל לתת היום, ולפי זה פועלים. המתחשבנים מחשבים כלפי חוץ - כמה קיבלתי מזה, וכמה מגיע לו בתמורה.


אני שמחה להיות נותנת במידה. פעם הייתי מקבלת, אחר כך מתחשבנת, ובמעבדה בקלטק, בזכות הנותנים שהיו שם, ועם ההתקדמות בתפקיד, הפכתי לנותנת במידה. שמחה להיות פה!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:52 22/11/2016:
וואי. זה ממש מרגש לשמוע (ואני בטוח שעבור קוראים אחרים מעורר השראה) שאפשר להשתנות ולהתפתח ככה -> ממקבלת לנותנת. כל הכבוד!
יש לי הרבה מתאמנים שרוב העבודה שלי היא לשכנע אותם שאפשר להשתנות, ובכל גיל. שמח שאת פה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח