תירוצים

תגובות לקטע: לסלוח למניאק  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:17 8/10/2016:
מכיר את ההרצאה בטד של אסתר פרל ’לחשוב מחדש על ניאוף’? היא אומרת את זה בצורה כל כך ברורה: בגידה יכולה להיות משבר שעשוי להרים את הזוגיות לגבהים חדשים, אם מצליחים למנף את זה כדי להגיע להבנה עמוקה יותר של המצב. נדמה לי שזה גם מה שניסית לעשות עם אשתו של המניאק. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:04 8/10/2016:
לא הכרתי את ההרצאה. את צודקת שהנושא רחב הרבה יותר מאשר בגידה בין בני זוג. את אותו אימון אפשר לבצע בין כל שני אנשים (או קבוצת אנשים) שפגעו זה בזה והיו רוצים להשלים. מנסים (נורא קשה!) להתבונן דרך העיניים של הצד הפוגע, בחמלה, בחברות רבה - ולנסות להבין מה הרגיש ואולי מה הוביל אותו. משם (ברור שלא תמיד) אפשר לנסות להתקרב חזרה, לסלוח או לא לסלוח לגמרי, אבל להתקדם בחיים. 
לסלוח למישהו זה בעיקר לסלוח לעצמך ולהמשיך הלאה, בריא ושלם יותר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:37 8/10/2016:
סליחה זה תמיד נכון. כך לדעתי. אבל יש נושאים שהם כל כך רגישים וקשים וכל כך עמוקים אצלינו שזה ממש לא פשוט......

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:12 9/10/2016:
צודקת. בכלל לא פשוט. יש אנשים שנושאים שונים אצלם רגישים וקשה להם לסלוח. זו אולי דוגמא קיצונית יותר שמדגימה שלא תמיד ברור מי בגד ב-מי ואין דבר שהוא פשוט שחור או לבן. בגידה בחברות מול בגידה מינית. למרות שברור מה יותר מזעזע אותנו חברתית/חינוכית. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:45 16/10/2016:
וואו זה נושא טעון נורא ולא פשוט ומדהים איך הצלחת להחזיר אותה לתקופה ההיא ולהבין את הרקע ואת המצב הנפשי וגם קצת את החלק שלה באחריות (לא באשמה) למה שקרה.....
זה מעלה לי הרהורים לגבי נתק שקיים בין בעלי לאח שלו....בעלי לא סולח לאחיו על דברים שעשה לאביהם בשנים לפני שנפטר וכרגע הקשר ביניהם הוא ממש מינימלי והקשר בין המשפחות שלנו כמעט שלא קיים, מוגבל לשמחות משפחתיות ואזכרות.  כמה שנים אחרי מה שקרה, נראה היה שבעלי מתחיל לסלוח לאחיו, ואז אחיו עשה משהו דומה שוב לדוד הקשיש שלהם - ומאז בעלי לא מוכן בכלל לשמוע על התקרבות או סליחה. האמת - שאני מבינה אותו. אבל חבל לי על הנתק בין האחים....


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:40 16/10/2016:
הבעיה היא שאנחנו לרוב מענישים את עצמנו כשאנחנו לא מוכנים לסלוח, מעין "כלא" קטן שאנחנו גוזרים על עצמנו בנושא כזה או אחר. אנחנו מרגישים כאילו אנחנו מענישים את הצד הפוגע, אבל מסתבר שאנחנו בעיקר מענישים שוב את עצמנו...
ולא שאני אומר "תסלח ותשכח" - ממש לא! לא תמיד ראוי לשכוח - אבל תמיד כדאי לעבור הלאה.
ובכדי להצליח מומלץ לנסות לראות את הארוע מתוך עיניו של הפוגע. כלומר לנסות ולהבין (ככל שאפשר בדמיון שלנו) מה הנסיבות המקלות שאולי הביאו אותו לפגוע בנו. אולי איזו חולשה שלו. ואז ממקום של חמלה (!) לנסות להשאיר את הארוע ולהמשיך הלאה. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:02 17/10/2016:
זה באמת קצת יותר מורכב, כי בעלי לא היה הנפגע אלא האבא ואחרי כמה שנים הדוד, וזה לא היה חד פעמי אלא מגמה ולאורך זמן....וזה היה מתוך סוג של עיוורון, התמכרות וחוסר התחשבות גם באדם שנפגע וגם בהשלכות...בעלי לא מסוגל להבין או לחוש חמלה לאחיו על ההתנהגות הזאת שנעשתה לאורך שנים, והוא גילה אותה רק כשאביו ז"ל כינס את שניהם והתחיל להתלונן על זה. לא פשוט. האב גם נהרג בתאונת דרכים כתוצאה מחוסר שיקול דעת, ובעלי משוכנע שדעתו היתה מוסחת מהצער שאחיו גרם לו, וממש מאשים את האח במותו....בקיצור מסובך. ואחרי כל זה האח גם עשה את אותם הדברים לדוד הערירי (ההוא שבסוף נאלצנו לקנות את דירתו כי נשאר בלי כסף לממן את בית האבות של אשתו).....

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:43 16/10/2016:
נשמע שבעלך כועס יותר על הפגיעה שנעשתה לצד שלישי (במקרה הזה אביהם או הדוד) - משהו שאינו מוסרי בעיניו. השאלה שלי היא רק: האם הוא פוגע בעצמו ב"אי הסליחה" או לא. אם כן - אז כדאי לנסות את הטכניקה שכתבתי, אבל אם לא - אז אולי לא נורא שיש נתק בין אנשים עם ערכי מוסר שונים... קריצה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:03 17/10/2016:
אני בטוחה שמצד אחד הנתק מאחיו הלא מוסרי מקל על בעלי, וחוסר הנוכחות שלו בחיינו עוזר להרגיע ולהסיר את המחשבות האלה מהראש
מצד שני אנחנו בקושי רואים את האחיינים ואת ילדיהם....

מצד שלישי היתה לי מערכת יחסים מאד בעייתית וזוללת אנרגיה עם אשתו של האח - שמאד שמחתי להשתחרר ממנה באותה הזדמנות של הנתק. בקיצור - מסובך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:48 17/10/2016:
אז כנראה שהחוסר קשר טוב לכם...חיבוק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח