תירוצים

תגובות לקטע: לחברתי הטובה בעולם  הוספת תגובה חדשה


נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 19:39 29/9/2016:
לבקש סליחה לפעמים קשה

לבקש סליחה מעצמך ( אני חושבת) מאוד קשה !


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:59 29/9/2016:
מאוד קשה. אבל חיוני. אנחנו עצמנו האויב הכי גדול שלנו. המגביל ביותר את תפקודנו והפוטנציאל שלנו. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:33 30/9/2016:
מדהים איך היא הייתה מסוגלת לדבר בצורה הכי נהדרת לחברה, אבל כשאמרת לה שהיא יכולה להגיד אותן מילים גם לעצמה היה לה קשה לקבל את זה....
טוב שבן אדם לא מוותר לעצמו, מצד שני צריך לדעת גם להקל על עצמך במידה. הכל במידה....

שנה טובה!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 04:29 1/10/2016:
בדיוק.  קשה לנו לפרגן ובעיקר לסלוח לעצמנו.  זו התנהגות שמומלץ לתרגל ולהעצים שמחזקת אותנו. שנת צמיחה לכולנו. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

שלי ב (האתר שלי) , 12:25 3/10/2016:
ככל שנהיה סלחניים יותר כלפי עצמנו, נלמד להכיל יותר את האחר.
למרות שזה שונה מהמקרה שכתבת כאן, זה כמו הביצה והתרנגולת.

שנה טובה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:30 3/10/2016:
אהבתי מאוד את התובנה שלך וזה ממש נכון לטעמי - אם אנחנו אוהבים יותר את עצמנו , יש לנו יותר מה לתת ויכולת להכיל את האחר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:36 16/10/2016:
וואו, כל כך מוכר! אני זוכרת באימון הראשון הראשון שלי (אימון לגמרי אונטולוגי, לא שיטת סאטיה עדיין) עלה משהו כזה, והמאמנת שלי אמרה לי בחיוך רחב ובמבטא רוסי כבד: אה, הבנתי - אז יש סטנדרט אחד לאמפי וסטנדרט אחר לכל שאר האנשים! עכשיו הכל ברור קריצה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח