תירוצים

תגובות לקטע: לכוון נמוך  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:31 19/9/2016:
מאד נוח לכוון למטה. לא צריך להתאמץ יותר מדי, וגם אין יותר מדי אכזבות. צריך הרבה כח רצון, בטחון עצמי והתמדה כדי ללכת בדרך הקשה, לא לוותר, ולהמשיך לחפש משרה מתאימה. אני מקווה שהעזרה שלך תביא פרי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:24 20/9/2016:
נכון מאוד! העיקר באמת זה להאמין בעצמך.  אני בטוח שעם חיזוק היא תצליח, אולי לא ב"יריה" הראשונה אבל גם ממנה היא תתחזק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:04 20/9/2016:
בעצם עודדת אותה להסכים לפחד - במקום ללכת בדרך ה"בטוחה" שלא מובילה אותה לאף אחד מהיעדים שהיא שואפת אליהם.
להסכים לפחד, ואז אפשר לנסות הכל, ויהיו כשלונות אבל מספיק שתהיה הצלחה אחת. מדהים!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:26 21/9/2016:
תודה. אני תמיד "חופר" שההיפך מפחד זה ידע:

נניח למשל שהיא רוצה להקים דוכן פלאפל ומפחדת. אז קודם כל מוצאים מידע על הכשלון האפשרי: כמה זה יעלה? (מה הנזק הכספי במקרה שנכשל) מה הנזק החברתי? (מה יגידו עליה) מה הנזק התדמיתי בעיני עצמה? (מה היא תחשוב על עצמה במצב כזה) וכד’.

כשכל התשובות ברורות - בוחנים מה יקרה במצב הצלחה (אותה בחינה) ושוקלים האם כדאי. 
אבל אחרי שמכירים את אפשרות הכשלון - היא לא ממש מפחידה ובטח לא משתקת. רק נשארת בראש כאופציה לא נעימה...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:07 25/9/2016:
אני חוזרת ואומרת שכשלונות מלמדים הרבה יותר מהצלחות. העובדה היא שאם להצלחות היתה נוסחה, כולם היו מצליחים, כך שהצלחות לא בהכרח מלמדות על מה נכון לעשות. אבל כשלונות בהחלט מלמדים אותך מה לא לעשות. כשמפנימים את זה אולי קל יותר לכוון גבוה, בלי לפחד מהכשלונות. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:54 25/9/2016:
מסכים לכל מילה.  הבעיה שאנשים מפחדים מכשלון
 אז קודם צריך לתת תחושה שזה בסדר להכשל. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 02:55 27/9/2016:
נגעת פה בדיוק בנקודה שאני נמצאת בה בחיים.
בהחלט חשוב לא לפחד.. אני עדין בשלבים של להפסיק לפחד ותקועה שם..


תענוג לקרוא.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:21 27/9/2016:
תודה על התגובה החמה. הקטע עם פחד מכשלון הוא שמחנכים אותנו מגיל צעיר (מערכת החינוך אבל גם בבית לפעמים) שלא טוב להכשל. מאדירים את ההצלחות והציונים הטובים וכל 60 או כשלון הם "סטירת לחי" ואות קיין. 
אבל המוח שלנו תכלס לומד הכי הרבה דווקא מכשלונות. כל מי שראה תינוק לומד ללכת הבחין שהוא לומד מהנפילות יותר מאשר מההצלחות. כל נפילה הוא קם (לרוב לא בוכה) מתקן ומשתפר. אני למשל למדתי הכי הרבה מחברות ההיטק שהקמתי וכשלו: איך לנהל יותר טוב, איך לבחור שותפים, איך לעשות עסקים.
אם בא לך - את יכולה לעשות אימון עם עצמך לתרגל כשלון: למשל פיסית כפיפות בטן עם מטרה לא ריאלית (פי 2 ממה שתמיד את עושה). ברור שתתאמצי יותר מתמיד, אבל אחרי שתשברי. תעצרי, תעריכי את עצמך ותנסי לראות מה למדת על עצמך,על התהליך, איך אפשר לחלק כוח אחרת או נשימה.
אותו דבר בחיים. המון בהצלחה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:45 4/10/2016:
האמת שהתחלתי לפני שלושה חודשים שכיבות שמיכה. התחלתי עם שש ולא האמנתי שאצליח יותר מזה.. היום אני עושה כל בוקר 25 שזה מדהים בעיני שהצלחתי להגיע למספר הזה כשכל הזמן אמרתי לעצמי שאין לי סיכוי.
הבעיה אצלי שאני אף פעם לא מצליחה להתמיד במשהו. זה תמיד נפסק כשאני רואה שאני מצליחה, או בדרך להצליח אז אני מפסיקה כאילו עושה ליד זה v ועוברת הלאה. זה עוד משהו שאני צריכה לעבוד עליו.


תודה על התגובה המושקעת..

שנה טובה!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:58 4/10/2016:
קודם כל - כל הכבוד על ההצלחה. יעזור אם תטפחי לעצמך על השכם...
אם את מצליחה - תעלי את הרף. תנסי להגיע ל-30, 35, אפילו 50. ואז תשלבי את זה עם עוד תרגיל. 
הבן שלי, שם לי (כן! הוא שם לי!)סמיילי מדבקה על הלוח שנה כל פעם שאני מנגן (משהו שאני לא מתמיד בו). מדהים - אבל זה ממש עוזר, בעיקר שאני לא רוצה לאכזב אותו. אולי אפשר אותו רעיון. שיראה אותך מתמידה... :)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח