תירוצים

תגובות לקטע: ערכים חיצוניים  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:51 16/7/2016:
האם לא כולנו ככה? יש לנו פאסון איך שאנחנו רוצים שיראו אותנו? אנשים לא אוהבים לגלות את החולשות שלהם וזה בסדר, לא? 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:30 16/7/2016:
כעיקרון רובנו שמים מסיכה כזו או אחרת וכמו המתאמנת בפוסט, כל עוד זה טוב לנו - אז אחלה!

מתי זה נהייה ממש לא טוב: כשיש דיסוננס חזק מדי בין המצג לבין האדם. לדוגמא: האישה/גבר החזקים שאנחנו מציגים לבין אדם רגיש-מאוד שמסתתר בפנים. זה מייצר עודף סטרס ומהר מאוד מתבטא, לדוגמא, בבעיות בריאות קשות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:02 16/7/2016:
רק אחרי התגובה שלך לקורדליה הבנתי שחסר לנו כאן מידע: כי על פניו גם אני חשבתי תוך כדי קריאה ’מה רע?’ בכך שהיא חזקה, שהיא ה’אמא’ של כולם? אבל כנראה שיש רע, והרבה, שלא סיפרת עליו. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:20 16/7/2016:
לא טעית. במקרה הזה לא היה ממש רע. רק תובנה שהיא חזקה החוצה בתור מנגנון הגנה טבעי, בגלל העבר. כתבתי בתגובה הקודמת שאני נפגש במתאמנים אחרים שהדיסוננס בין מי שהם "מוכרים" שהם לבין האני האמיתי הוא קיצוני עד כדי בעיות בריאות קשות, התמוטטות וכדומה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:04 16/7/2016:
אהבתי את הפוסט הזה במיוחד. המקרה מוכר לי, מסתדר לי עם כמה אנשים שאני מכירה.
אם חושבים שאתה חזק לא מתעסקים איתך. אני תמיד תוהה אם אני נראית אולי חזקה לאחרים. מקווה שכן ומרגישה שלא :) 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:32 16/7/2016:
מגניב! לפי מה שכתבת אני מנחש שכולם חושבים שאת ממש חזקה. רק חוסר הבטחון הקטן שלך גורם לך להרגיש אחרת...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:36 16/7/2016:
הלוואי. אבל לא נראה לי. לא רק בגלל חוסר בטחון. אלא כי כבר נאמר לי שאני לא אסרטיבית לאחרונה. זה אישש לי את התחושה שלא

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:48 16/7/2016:
יש שיטה מקסימה שעושים באימון אישי. המתאמן מתבקש לשאול חברים, משפחה, בן/בת זוג, קולגות שתי שאלות: מה מאפיין אותו בעיניך, מה התרומה שלו לקשר. ודרך אגב, אסור לפתוח דיון או ויכוח על התשובה. רק לרשום ולאמר תודה.
יש לי רעיון לתרגיל בשבילך: תגידי שהמאמן שלך ביקש ממך לשאול את הנ"ל. ואז תוכלי לוודא מה באמת חושבים... משהו שככה לא נעים לשאול...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 00:16 17/7/2016:
בתוך  תוכנו ( אני חושבת) של כולנו מסתתרת רגישות

לא?

או שאני טועה

גם אלה שנראים מאוד בטוחים בעצמם ומשדרים חוזק כלפי חוץ .

האדם צריך ללמוד לא לפחד גם לדבר על חולשותיו , כך אני חושבת



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:20 17/7/2016:
ברור שרובנו רגישים יותר ממה שאנחנו מראים. אני חושש שזה חלק מהתרבות שלנו - פאסון מוגזם.
ואלו שממש, אבל ממש, משדרים עודף בטחון ונחרצות - הם לרוב אנשים עם בעית בטחון עצמי קשה.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 12:33 29/7/2016:
 וזה מזכיר לי ( משהו שכתבתי אצלי)



שמתי לב ( האם גם אתם ?)  שגם גלים סוערים !


שבאים מגבוה עם בטחון עצמי שכזה


מגיעים לחוף


ומתנפצים


וחוזרים 


שבים כלעומת שבאו


בלחש שכזה...




הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:35 29/7/2016:
מקסים! פשוט מקסים!
(שלחי לי לינק לפוסט)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 12:48 29/7/2016:
תודה !

שולחת, זה הפוסט האחרון העוסק במספר נושאים

 

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=615890&blogcode=14821273


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:36 17/7/2016:
הפוסט הזה כמובן השאיר אותי עם חשק לשמוע עוד
עוד יותר ממקרים קודמים

כי זה ברור שלא מספיק שבן אדם יבין את העניין הזה של הדיסוננס בין מי שאני מרגיש בפנים לבין מי אני מוכר לסובבי במעגלים השונים בחיי. 

ואני סקרנית לראות את החקירה פנימה: מי זאת שהיא אמא? 

אני סקרנית ללמד את המתאמנת שלך את ההבדל בין ערכים חיצוניים לבין הוויות. זה בסדר לבחור מי אתה רוצה להיות בסיטואציות שונות, מול אנשים שונים: אבל לא על ידי בחירה של "פאסון"ים שונים, שזה באמת חיצוני, אלא על ידי מודעות ובחירה של הוויות:למשל נדיבה, קשובה, מקצוענית, עוזרת...הן כולן הוויות נהדרות. והן לא מכריחות אותה לוותר על מי שהיא.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:48 17/7/2016:
אני תמיד מתנצל שאני מביא סצנה בלבד מאימון ולא יכול להכיל את כלל המפגשים שקדמו לתובנה. זה נותן תחושה שהתובנה הגיעה תוך חצי שעה ולא כך הדבר.
כשאני יודע מי אני בפנים ו"מוכר" לסביבה מסיכה שונה, זה רגיל. אבל במקרים כגון אלו התובנה של "אני מעמיד פנים" גם כלפי עצמי היא החלק המהותי.

ואהבתי את אימון ה"הוויות" שלך. מקסים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

שלי ב (האתר שלי) , 19:33 18/7/2016:
העמדת הפנים כלפי עצמנו, לזה באמת אין הצדקה. כמובן שעד לתובנה הזו יש כאלה הזקוקים לעזרת איש מקצוע.
עצם העובדה שהם מכירים בצורך להיעזר באיש מקצוע כבר מוכיחה שהם רק צריכים שמישהו ישקף להם את מה שהם יודעים ממילא.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:00 18/7/2016:
אהבתי את התובנה הזו: עצם זה שהם פנו לסיוע מוכיח שהם צריכים שמישהו רק ישקף להם משהו שהם יודעים...

יש בזה המון. רוב האנשים שפונים לאימון מחזיקים המון תובנות על עצמם ועל מה היו צריכים לעשות, ורק מסיבות של בטחון עצמי, מוסכמות ולחץ כזה הוא אחר - לא הצליחו ליישם


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח