תירוצים

תגובות לקטע: לעשות את המכה  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:51 28/6/2016:
הוא בעיקר נשמע בעל הפרעות קשב. גם וגם זה המוטו של הרבה אנשים, והם לא מבינים שזה הופך ל’לא ולא’. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:09 28/6/2016:
האמת שאין לו הפרעות קשב בכלל. קצת נאיביות והרבה התלהבות לכבוש את העולם. ברור שגם הוא רוצה גם וגם אבל בעיקר מסתנוור מהכסף ומוכן, כמו רוב האנשים לוותר על החלום. ברור שהסביבה תגיד לו ש"חלומות לחוד והחיים לחוד" ו"עם חלומות לא משלמים במכולת" ועוד הגיגים כאלו, שאנשים אומרים לאחרים אבל בעיקר לעצמם בכדי לפתור את הדיסוננס שבין הלב והפשרה שבחרו בעצמם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:10 28/6/2016:
כל כך הרבה אנשים רוצים לעגל פינות, לדלג על שלבים - מבזבזים שנים על העניין הזה, בעוד שיכלו במהלך אותן שנים לבנות משהו מדהים - צעד אחר צעד. 
וכן - גם שניים שלושה כשלונות בדרך זה פרק הכרחי לפעמים בפקולטה של החיים. 

אני אוהבת איך בשיקוף פשוט אתה מאפשר לו לשמוע את עצמו ולהבין את המשמעות של מה שהוא אומר....ולהגיע לבד (בעזרתך) למסלול שהוא בעצמו בעצם בוחר

איזה יופי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:11 28/6/2016:
תודה. אני מסכים עם המשפט הראשון בשלמותו! 
את אותם שנים שרדפו (לרוב מגיל 20 עד 40!) אחרי ה"מכה" יכלו לנצל לבנות משהו מושלם, שמתאים להוויה ולערכים שלהם עצמם. הכסף פשוט מעוור. חבל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:41 9/7/2016:
רוצה לעשות את מה שאני אוהבת עם תחושת השליחות שיש לי בזה ובכל זאת לעשות המון כסף. או לפחות יותר מהמעט שמקובל בתחום. הייתי רוצה להתפצל לשלושה ולהגשים הכל. מעט מדי זמן וכסף להספיק הכל..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:46 9/7/2016:
תכלס זו הדילמה האמיתית... לעשות מה שאני אוהב/ת וגם לעשות את המכה...
הרבה יותר כיף לעשות את מה שאני רוצה ולעשות מספיק כסף כדי להמשיך לעשות עוד. לא חשוב כמה "מקובל" לעשות באמת. צריך לשאוף לדעת לייצר כסף שישרת את העשיה ולא ההיפך.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:53 9/7/2016:
זה לא עניין של מקובל כמו העובדה שזה לא מספיק לכלום. ואני דווקא חיה די צנוע. הייתי רוצה להתפתח לעוד תחום ולמצות עד הסוף שני תחומים שנורא קרובים ללבי.. אולי אז סופסוף הייתי מרגישה סיפוק ולא שאני מפספסת כל הזמן תחום אחד. אבל הקשב שלי יתחלק והאנרגיות.. לא בטוחה שיש לי מספיק. בכל מקרה, אני מנסה להתנחם ששום דבר לא הולך לאיבוד. תמיד אפשר בהמשך..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:03 9/7/2016:
נכון. כלום לא הולך לאיבוד ויש זמן למצות עוד ועוד אהבות ותחומי עניין.
בנושא "המקובל" התכוונתי שצריך למצוא אולי דרכים יצירתיות להתפרנס ולא רק בדרכים הרגילות: למכור מוצר או שירות שאנשים צריכים בתחום שאנחנו אוהבים ליצור בו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:09 9/7/2016:
אהה אני יודעת! אחח מרגישה שיש לי מלא כלים שתופסים אבק במחסן. זה לא הזמן, זה לא הזמן... נחכה למשבר גיל ה40 ;) 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

שלי ב (האתר שלי) , 09:19 15/7/2016:
צריך לעשות את הדבר שימלא אותך באושר וסיפוק, כסף לעולם לא ימלא באושר, אבל הוא אמצעי לעשות את הדבר שימלא אותך באושר.
הביצה והתרנגולת.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:26 15/7/2016:
אני מסכים איתך ש"כסף" הוא במקרה הטוב אמצעי. אבל אני לא חושב שזו ביצה ותרנגולת. אפשר להיות מאושר עם מעט כסף. אפילו מאושר מאוד. רק תלוי כמה אנחנו נגררים אחרי תכתיבי הסביבה וה"תכנות" החומרי שיש לנו מגיל קטן.
אפשר "לעשות את הדבר שימלא אותך באושר" כמעט בלי כסף. ביצירתיות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח