תירוצים

תגובות לקטע: ממש לא מחמאה  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:14 3/5/2016:
מודה שאותי היא היתה מוציאה מהכלים. כשמישהו מנסה כל הזמן להתבונן רק בטוב, זה הופך את ההתבוננות שלו לעקרה. אני מניחה שאני הייתי מגיבה בצורה דומה לניסיונות שלך לאזן את כל החיובי הזה באמירות כמו ’זה לא תמיד עובד. שואפים’. כי בלב ומתוך חוויות החיים אנחנו יודעים שלא תמיד הכל נפלא, ולכן מחמאות מתקבלות בחשדנות, ורק מחמאות על אחת כמה וכמה. אולי זו השריטה האנושית שלנו, שאנחנו מאמינים הרבה יותר לביקורת מאשר למחמאות, או שיקוף של מה שהיא רואה כפי שהיא הגדירה את זה. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:06 4/5/2016:
החשד שלי התחיל להתפוגג כששמתי לב שהמחמאות שלה אינן שטחיות. לרוב מחמאות רבות מדי מתאפיינות בשטחיות: איזה יופי, כל הכבוד וכאלו.

אצלה כל מחמאה היתה עמוקה ומתעניינת. היא מצאה בכל אחד תכונות והתנהגויות יפות ופשוט "דילגה" על הביקורתיות כלפי אחרות. 
ממש כמו הדודה/אבא הביקורתיים על כל דבר - אבל במינוס...חח


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:24 4/5/2016:
הזכיר לי את הדמות של אלק בולדווין ב"חברים" האלמותית. הוא מצא המון טוב בהכל כל הזמן. בסדרה זה כמובן מוקצן ומגוחך. אני מאד בעד פרגון ומחמאות, אבל אני חושבת שזה צריך להיות במידה אחרת זה מאוס ונראה לא אמיתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:59 4/5/2016:
אני חושב שקל לראות מתי זה אמיתי ומתי זה צבוע. פשוט נדיר לפגוש אדם כזה שמחפש כל הזמן חצי כוס מלאה בכל הסובבים אותו. אני חייב לציין שזה נותן המון כוחות. יצאנו אחרי כמה ימים כאלו חזקים יותר ומלאי אנרגיה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

tooxyמשתמש מאומת (האתר שלי) , 01:01 4/5/2016:
קשה לי מאוד עם אנשים שמחמיאים בלי גבול ולכל דבר, אבל רואה שכתבת למניפה שזה היה משהו אמיתי. בהחלט עצוב עניין ההתפרנסות מאומנות, עצוב שאנשים עם כל כך הרבה כשרון נאלצים לגרור את עצמם כדי לחיות וכיף לשמוע שהצלחת לעזור לה ולקדם אותה. מדהים איך לפעמים כל הכלים נמצאים סביבנו ופשוט צריך ’קצת סדר כדי שיהיה בסדר’. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:04 4/5/2016:
אני מקווה שעזרתי. זה היה אימון ספונטני, קצר וממוקד. רק לעשות סדר במה שהיא יודעת, אבל בעיקר להתמקד בעשיה ולא בתלאות היום יום שהיא הקדישה להן עודף משקל וחשיבות.
אמנות נחשבת בארץ המוקצנת שלנו לפרזיטיות. לא מקצוע.. עצוב. היות ולטעמי רוב המקצועות אינם עשיה (עריכת דין, מסחר בבורסה, ביטוח, בנקאות ועוד) ודווקא אומנות משאירה אחריה עושר ויצירה לדורות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:50 4/5/2016:
קשה לנו לקבל מחמאות גם כשהן אמיתיות ומדוייקות. אינני יודעת מדוע.
ובקשר לאמנות אני מאד מקווה שתצליח אבל זה באמת מאד קשה. אני מכירה אמנים מוכשרים ומצויינים ברמה מאד גבוהה שאינם יכולים להתפרנס מאמנותם. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:57 4/5/2016:
נדמה לי שאנחנו מחונכים על ידי החברה וההורים להיות ביקורתיים, כלפי עצמנו והסביבה ולכן קשה לנו להתמודד עם מחמאות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:50 6/5/2016:
אתה יודע, כתבתי פעם על הקושי שלי בלקבל מחמאות ומישהי פקחה את עיניי על זה ונתנה חתיכת חומר למחשבה. 

אני חושבת שקשה לנו לקבל מחמאות כי אנחנו יודעים שאנחנו בבנייה מתמדת. מבחינתנו, אנחנו בבנייה ולא מוכנים או אפילו רחוקים מלהיות מוכנים אבל מהנקודת מבט של המתבוננים מהצד, גם כשברור שאנחנו בבנייה, הם רואים משהו יפה ומתפעלים. אני חושבת שלעולם לא נהיה מוכנים או גמורים אבל אם מישהו רוצה רואה בנו משהו יפה, אני חושבת שצריך לתת להם להתפעל כי זאת זכותם וגם אם אנחנו לא מבינים ממה לעזאזל יש להתפעל, לכל הפחות אפשר להגיד "תודה" מנומסת ולהשתדל לשים את הספקות בפינה, לפחות לאותו הרגע. זה לא נעים כשאתה מתפעל ממשהו, מנסה לפרגן מכל הלב ומתווכחים איתך. ומי שאומר סתם ולא מתכוון לזה - זאת בעיה שלו ושהוא יתמודד עם זה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:50 6/5/2016:
אני מסכים. לאנשים שהם בתהליך חיפוש ושאיפה להתפתחות מתמדת מפתיע להם לקבל משוב-חיובי על הדרך שהם עושים. הם לא שמים לב לדרך שהם עוברים ועד כמה היא יפה בעצמה, כי הם עסוקים במטרה ובצמיחה.
מאידך יש אנשים שהם ביקורתיים מאוד, בעיקר כלפי עצמם והם "יבעטו" כל נסיון לפירגון - פשוט מפחד. זה מערער את עולמם באופן זה או אחר.

בכל מקרה צריך ללמוד, כמו שאמרת, פשוט להגיד תודה וגם להשתמש באדם השני כמראה ולא לשכוח גם לפרגן לעצמך...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:17 11/5/2016:
שלום :-)
מעניין כאן, מעניין בנעימות.
נראה שהאומנות שלך היא עם בני אדם, החומר האנושי הזה, המפוחד, התקוע, הסגור.
להרגיע באבהיות, להניע, לפתוח.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:48 11/5/2016:
גרמת לי לחשוב. אבהיות היא מילה מעניינת: זה שילוב של חיבוק חם, משרה בטחון, הדרכה ורצון לעזור למצות את הפוטנציאל של בן טיפוחך.
קניתי - אני מאמן אבהי. תודה!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:16 18/5/2016:
איזו חווייה מעניינת היתה לך בליל הסדר הזה! קראתי גם את כל התגובות ואני באמת מבינה שבעיקר קשה לנו לקבל מחמאות והערות חיוביות כי אנחנו מותנים לקבל ביקורת ולראות מה לא בסדר. ואני שמחה שהגיעה מישהי כזאת שבאמת רואה את הדברים מזווית שונה ויוצאת דופן ומצליחה לראות את הטוב בכל מיני דברים וגם יודעת להביע זאת בכנות ובעומק. ועוד יותר אני שמחה שהתמסרת לזה למרות הקושי ולמרות ההתנגדות האוטומטית, ובעיקר שהצלחת גם לתרום לה זווית ראייה קצת שונה על חייה עצמה - זו מתנה ענקית. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 11:52 18/5/2016:
ניתוח ממש מדויק. תודה.
היה כיף לזרום עם משהו כל כך שונה וטהור. ניסיתי להשכיל ולהכיל את הגישה. ועם הרצון להחזיר משהו טוב הצלחתי לתת משהו קטן ולעזור. כיף



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח