תירוצים

תגובות לקטע: הווה עתידי  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:33 27/3/2016:
שיטה נפלאה לדמיין את העתיד כאילו הוא כבר כאן, לכל פרטיו. ואם יש לה כשרון ציור על אחת כמה וכמה. אני לפעמים עושה את זה תוך בימוי סצינות שלמות שאחר כך מתגשמות לפרטיהן. כבר הפסיק להפתיע אותי, אבל עדיין מרגש כשמישהו אומר לי שורה ש’תכננתי’ מראש. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:18 27/3/2016:
איזה יופי! 
אני משתדל שכל מתאמן ישתמש בכישורים והיצירתיות שטבעיים לו אישית: יש כאלו שמציירים - כמו הגברת הזו,  או עושים מצגת מגזרי נייר ותמונות, אחרים מצגת POWER POINT, יש שכותבים סיפור (כמה עמודים!) או מכתב מהעתיד וכו’.

איך את מביימת את הסצנות? בראש או בכתב?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:50 27/3/2016:
בראש. דמיון מודרך. אני מתארת לי את הסצינה, לפרטיה, וקובעת מה תגיד כל דמות. לפעמים אני בכוונה בוחרת בשורות עם מילים נדירות, ככה, כדי לאתגר. זה די מדהים איך זה פועל. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:18 28/3/2016:
ואוו. פשוט מקסים!
איזה כיף לך שאת מסוגלת לדמיין סצנה מדוייקת ובעיקר, כמו שכתבת, כשהדמות אומרת במציאות את מה שתיכננת. חח. יש לך כמעט דזה-וו...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:16 27/3/2016:
נשמע יופי. אני מאחלת לה שתצליח!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:20 27/3/2016:
אני באמת מאמין שהיא תצליח. היא מאמינה שהדברים האלו שעצרו אותה בבית הספר, חלקם בגלל מורים או חברים שפגעו בבטחון העצמי שלה - הם ברי שינוי וכמעט "קטנים עליה" כיום. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 08:16 28/3/2016:
וואו, זו דרך מעניינת ומקורית לכתוב את החזון לעוד 20 שנה. גם באימון שלי אני עושה זאת, והמתאמנים כותבים את החזון שלהם כאילו זה כבר עכשיו ו-20 השנים הבאות כבר קרו. מה שאתה עשית עם המצגת הזאת, זה גם לאפשר לה להביא בחופשיות את הרצונות שלה ואת המאוואיים שלה בצורה של תכנית פעולה ממש, גם לחוש כיצד זה מתממש, וגם יש לה ביד כלי שהיא בעצמה בנתה ותוכל לעיין בו בכל פעם שהיא חווה קושי או תסכול. ועוד משהו מאד חשוב הוא שאתה מזכיר לה לא להיות עם זה לבד. לחפש את אותם אנשים שמפרגנים לה ואוהבים אותה שיהיו לצידה ברגעים האלה. זה מקסים. כל הכבוד.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:55 28/3/2016:
גיליתי שאם אני שואל מתאמן: למתי הוא רוצה לכתוב את החזון, מתאמנים בעלי אופי דחייני יעדיפו עתיד רחוק מאוד (10+ שנים) כך שלא ממש יצטרכו להתמודד איתו בקרוב...

אני משתדל להגביל את התוכנית החזונית ל-2 עד 5 שנים (תלוי באופי המתאמן) ואז התוצאות הן ריאליות. זה לא סותר את המחשבה הכללית הרחוקה יותר מה הוא רוצה לעשות בטווח הארוך יותר ומהו החזון באולטימטיבי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

נ*גהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 20:44 28/3/2016:
התרגשתי

כאילו הייתי שם איתה

ואיתך...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:24 28/3/2016:
תודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח