תירוצים

תגובות לקטע: לא תמיד חייבים להגיב  הוספת תגובה חדשה


קומת קרקע , 18:06 17/11/2015:
מוכר לי הסיטואציות האלו,
מפה אפשר רק לעלות...

לפעמים חשוב להרגיש נמוך בשביל לדעת שיש לאן לשאוף, לא?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:29 17/11/2015:
קורה שמרגישים נמוך. זה טבעי. גם לי יש ימים חרה עצוב
אם יודעים לזהות את זה ולנסות להתרומם - אז אנחנו בשליטה על חיינו. ואם לא - אז שוב אנחנו נגררים לאן שהחיים לוקחים אותנו.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:24 17/11/2015:

מעניין עד כמה ההרצאות הללו עוזרות ברגע האמת, כי לכולנו אינסטינקטים מובנים ודי קשה לשלוט עליהם.


אולי אם עושים "אימון" פרטני, אחד מול אחד ולא בקבוצה.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:08 17/11/2015:
אימון אישי עושים בהחלט אחד-על-אחד. כמו מאמן אישי בספורט בניגוד למאמן בחדר כושר.
זה נותן אפשרות להתאמן אחד על אחד, כמו בפוסט, ולעשות סימולציה לחיים למצבים שונים (בעבודה, בזוגיות, במשפחה). הרעיון הוא "לשבור" תבניות והרגלים שאנחנו עושים כבר שנים, וחלקם בלי סיבה טובה...אוף

לוקח לא מעט זמן להתרגל לתבנית הזו - אבל כשזה מצליח, לא מבינים למה לא עשינו את זה קודם...חיוך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 20:18 17/11/2015:
אני באמת תוהה איך תיראה הפעם הבאה שלו, האם משהו ישתנה. כמו רוזמרי אני קצת סקפטית ביכולת לשנות הרגלים שבאים מהמוח הקטן על ידי הבנה שבאה מהמוח הגדול. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:26 17/11/2015:
אימון מוצלח מתחיל בחיוביות ומחיקת הסקפטיות...חח
ולמה? מתברר שהכל נוירולוגי. המוח הגדול מפריש הורמונים (oxytocin, vasopressin) כשאנחנו חיוביים ומפעילים את ה- para-sympethetics network. ומכאן הכל בלופ חיובי:

ההורמונים הללו מורידים לחץ דם ומרגיעים -> גורמים לתחושת שקט, יצירתיות ואופטימיות -> חיוביות... 


בתכלס, מתאמנים רבים חוזרים להרגלים ישנים כמו שציינת (כי זה קל יותר...עצוב) אבל מתאמנים חיוביים ועקשנים מצליחים בזמן ממש לא רב לאמץ תבניות חדשות ופשוט נהנים...



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:40 18/11/2015:
אני חלוק עליך מעט.
אני סבור שתגובה היא מותר בנהאדם.
לא אינסטינקט מובנה אלא תגובה...
כאן מתערב גם האגו והעניין מסתבך כמו שתיארת.
אימון אישי יכול לתעל את התגובה למקום הרצוי והמועיל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:07 18/11/2015:
גם כשמגיבים לנו ולא מסכימים יש לנו תבנית תגובה מתגוננת. נכון? אבל כשאני קורא את התגובה שלך אני מסכים בהחלט.
זה בטח לא אינסטינקט. זו תגובה שיוצאת מתוך תבנית pattern שסיגלנו לעצמנו במשך שנים והיה כנראה טוב לנו. לא תמיד הוא עדיין טוב ורלוונטי כיום. ומכאן הרצון לשינוי.

דרך אגב, לפעמים התגובה טובה וראויה עדיין... הכל לגופו של עניין ובעיקר מתוך שליטה במצב ולא מתוך היסחפות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

קומת קרקע , 15:09 18/11/2015:
יפה אמרת. 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:08 20/11/2015:
מאד מעניין להסתכל על זה ככה. ומסקרן אותי עד כמה זה מצליח, לשנות את התגובה למצבים האלה בזמן אמיתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:12 20/11/2015:
כמו כל דבר שמתרגלים שוב ושוב - בסוף מתרגלים לתבנית חדשה. לא לכל מצב ולא לכל אחד... למשל יותר קשה לא להגיב לבן משפחה קרוב (הורים, בן זוג, ילדים) ויותר קל לשנות התנהגות במקום העבודה. אבל שוב - אפשר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח