תירוצים

תגובות לקטע: אני לא יכול להרשות לעצמי  הוספת תגובה חדשה


קומת קרקע , 16:11 11/11/2015:
מגניב :)
מעניין מה אני לא יכולה להרשות לעצמי שלא לעשות את זה... מעורר מחשבה.


מחכה לעוד!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:03 11/11/2015:
שמח שעוררתי מחשבות. זה תכלית הרעיון. 
את מוזמנת לשתף אותנו בחלום שלך, אם מתאים כמובן, תגלי שזה מעורר השראה ליתר הקוראים להרשות לעצמם לחלום בעיקבותיך ואז מתפתח מין דיון חיובי וכיף כזה שבו כולם מתעוררים טיפה מאפרוריות היום יום.

אבי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:22 11/11/2015:

נקווה שחוזה ההעסקה האישי בדרכו לעבור מהעולם, נדמה שכבר מתחילים להתפכח מימנו.


 


לרוע המזל, לפעמים יש דברים שבאמת אי אפשר להרשות לעצמנו לעשות.


גם להפסיד הכנסה טובה כשיש משכנתא ומשפחה זו בעיה.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:25 11/11/2015:
לצערי רוב המעסיקים מנצלים את אי הסימטריה בעת החתימה. העובד צריך את העבודה ונאלץ לחתום על כל מה שיניחו לפניו. הבשורה הטובה היא שבית המשפט העליון כבר קבע כי גם חתימה על סעיפים לא חוקיים עצבני -אינה מחייבת את העובד וזכותו להתפרנס במשרה נוספת, על מנת להתקיים, חזקה מכל סעיף (כל עוד הוא אינו עובד בחברה מתחרה וכד’).

אני לא דוגל בשבירת הכלים או ויתור על מקור פרנסה. נהפוך הוא. באימון שתארתי מצאנו יחד דרך להרחיב את ההכנסה למשפחה בעבודה נוספת מבלי להיות כבול בחוזה לא חוקי שמטרתו היתה להפחיד את העובדת. למנוע ממנה חופש מחשבתי ותעסוקתי.

המתאמנת הצליחה לא רק לשלם את המשכנתא ולסיים את החודש בכבוד, אלא גם לממש את חזונה לתרום לקהילה (נוער) ולהתפרנס מהידע שלה במקביל.

הרעיון המרכזי הוא לחשוב באופן יצירתי ולהשאר בשליטה על חיינו.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:39 11/11/2015:
טוב אני עובד מדינה ומרוצה, אבל הסוגיה מענינת ואתה כותב היטב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:15 11/11/2015:
תודה על הפירגון.
אימון לא מדבר דווקא על שבירת מסגרות. 

"האני מאמין" של האימון התוצאתי הוא שמתאמן הוא המומחה הגדול ביותר לחייו. 

המימוש העצמי והנכונות להסתכל רחוק (כמה שנים קדימה) ולתכנן את חייך - הם העיקר. ולכן אם אתה מרוצה ומסופק מחייך - הרי שאתה בשליטה. אין צורך לשנות.חיובי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 19:54 11/11/2015:
ברוך הבא לקהילה, בחור חדש. באתי בעקבות ההמלצה של חגית, ושמחתי לקרוא.
אני תוהה אם אתה מאמן בשיטה מסוימת (סאטיה?) או שזה משהו שפיתחת לבד. בכל אופן, הכבלים החזקים ביותר, כבר אמרו לפני, הם אלה שאנחנו כובלים את עצמנו. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:10 11/11/2015:
ברוכים הנמצאים חיוך שמח להצטרף ולחלוק.
אני מאמן בשיטת אימון ממוקד תוצאות של איק"א (האיגוד הישראלי וקאוצינג) אבל משלב את נסיוני כמנטור אישי ועסקי בכדי לתת גם כלים טכניים  (פיננסים, ניהול זמן ופרויקטים, תעסוקה וכד’) פרקטיים לחיים.

אני בהחלט מאמין שההגבלה הכי גדולה שלנו היא המוסכמות החברתיות והחינוך שמתעל אותנו להיות מאוד קונפורמיסטים ופחות עצמנו...

אני אגע בנושא ה"כבלים" באחד הפוסטים הקרובים. ושוב תודה על קבלת הפנים החמה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:07 11/11/2015:
ברוך הבא, גם אני באתי בהמלצת חגית.
אני לאני לא מכיר שיטות אימון למעט כמה שמות פה ושם.

אני מאמין בשכל הישר ובראיה קדימה. אבל, הרגלים קשה לשנות למרות שאני מכיר הרבה אנשים שעשו קריירה שניה או שלישית בגילאים מתקדמים והם שמחים ומאושרים. הגיל משחק תפקיד חשוב מהרבה בחינות אבל, פעם שניה לכיוון השני, זו האמונה בעצמנו וביכולות שלנו. אף אחד לא יגיד לי מה אני שווה, מספיק לי להסתכל במראה בבית, אני כבר יודע הכל.

שיהיה בהצלחה כאן שם ובכל מקום.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 23:33 11/11/2015:
אני חושב שמיצית את עקרון האימון ולא נותר לי אלא לסגור את הבלוג...לשון חח
וברצינות - אהבתי מאוד את "האמונה בעצמנו וביכולות שלנו" ו-"אני יודע מה אני שווה". זה החלק החשוב של המשוואה.

חשוב גם לזכור מה החסמים שלנו - מה עוצר אותנו כבר שנים להגשים את היכולת הזו והתנהגויות שכדאי לנסות לשנות. זה החלק השני.

השמות של שיטות האימון לא ממש חשובות. לרובן משותפת המשוואה שרשמתי - הרבה יצירתיות ואמונה שאנחנו מוכשרים במשהו, בצד ריאליות ותכנון.

תודה על קבלת הפנים. כיף.

אבי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 07:21 12/11/2015:
חסמים הם בעייתיים בכל מצב אבל לפעמים הם הכרחיים. 
אני מסתכל על זה כמו על איזונים ובלמים.
כמו כל מחסום החוכמה לדעת מתי להעלות אותו ומתי להחזירו למקומו.

לשחרר חסמים לא תמיד עושה טוב, שכל ישר הוא מצרך שלא תמיד מוצאים אצל כל אחד...



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:02 12/11/2015:
מסכים. 
חשוב לדעת מה החסמים שלנו אבל לא חייבים לשחרר אותם תמיד. חלקם מגנים עלינו חלקם סתם הרגלים רעים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

עדה (האתר שלי) , 10:18 12/11/2015:
בהצלחה בבלוג החדש!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 10:24 12/11/2015:
תודה! חיוך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

כמה נכון... , 11:11 12/11/2015:

כמה נכון... כול כך הרבה פעמים גם אני שמעתי את המשפט הזה "אני לא יכול להרשות לעצמי" בהקשר לשינוים בחיים מחברים שלי, ממשפחה. אתה יודע מה?...גם אני בדיוק לפני 4 שנים (בדצמבר 2012) השתמשתי בו כדגל לתירוצים שלי, יותר נכון כשם יפה לסיפור שבנוי מתרוצים. ומה יש בעצם מאחורי הקלעים?? פחד! פחד משינוים, פחד לצאת מקופורט-זון, יכול להיות גם פחד מויתור על נוחיות לתקופה מסוימת. לפעמים אנחנו מרגישים שצריכים שינוי אבל לא בדיוק יודעים מה לשנות ולאיזה כיוון להתקדם. כל יום שעובר אתה מרגיש שאתה בוגד בחלום שלך... 


אהבתי מאד את הסוף של הסיפור. "אין פה מה נכון או לא נכון. מה שטוב לך ובקצב שלך".


מה שחשוב לדעתי זה להגיע לשלב בחיים כאשר אתה יכול להגיד "אני לא יכול להרשות לעצמי שלא לעשות את זה".


 


תודה רבה על הפוסט!


אנה


 



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 11:25 12/11/2015:
מסכים בהחלט.
למעשה לא חייבים מיד לעשות שינוי. מספיק קודם להבין את ה"קומפורט זון" ולבדוק אם הוא מפריע לי או שהוא טוב לי.

ועם או בלי קשר לנסות להזכר (אחרי שדאגנו להחביא את זה הרבה שנים) מה באמת החלום שלנו. גם אם בהתחלה לא עושים כלום עם ההבנה הזו...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:12 12/11/2015:
מעניין ומעורר מחשבה, צירפתי אותך למאגר הבלוגים שכדאי לי לעקוב אחריהם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 13:26 12/11/2015:
תודה. כיף לשמוע 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אוגניהמשתמש מאומת (האתר שלי) , 10:21 13/11/2015:
בהצלחה רבה
נרשמתי


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:41 13/11/2015:
תודה על קבלת הפנים ועל הפירגון

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:36 13/11/2015:
מקווה שלאיטך תחשוף כאן עוד עקרונות לאימון.
בינתיים ראיתי בדמיוני טקסט הרבה יותר נכון לכתובה...
בהצלחה חיוך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 17:40 13/11/2015:
אני אנסה לשתף במקרי אימון מעניינים שאני עובר ובעיקר עם דגש על האימון החיובי והתומך שהוא חלק ממי שאני.
תודה על הפירגון


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ללא שם , 11:38 14/11/2015:
כל ההלהות עליך
על לא כלום

אחח.. ישראבלוג.. כמה לא השתנה כאן כלום

מביך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:27 14/11/2015:
מאוד קל לבוא מהצד, לזרוק רפש ולברוח.
אבל אם כבר להעביר ביקורת - הייתי שמח לביקורת בונה:
כתוב חרה, משעמם? לא מעניין? מה אתה מציע? מה אפשר לשפר?
בכיף, בוא ננהל דיון. לא תוכל להעליב אותי כל עוד הדיון בכבוד הדדי. נסה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:48 19/11/2015:
לגרום למישהו להכיר בחלומות שלו ולא לתת לו לפספס אותם זה די מדהים..
אבל אין לך שום מורא להחזיק חיים של בנאדם בידיים? לדחוף אותו קדימה למה שעלול להיות כשלון? אחריות מטורפת. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 15:59 19/11/2015:
אני ממש לא מחזיק את החיים של המתאמן בידיים. אני מנסה לכוון אותו אל מה שהוא (!) מגדיר הצלחה. לפעמים הוא מתקדם לשם מהר, לפעמים לאט ולפעמים ממש לא זז... :(
אבל כל משך האימון אנחנו (יחד) מדגישים שהוא (!) אחראי לחייו. לנווט אותם לכוון החזון/החלום שלו.

והכי חשוב: הרבה יותר כואב לי לראות אדם מבזבז את חייו ולא מממש את שאיפותיו מתוך פחד לשנות (רוב האנשים לצערי...) - מאשר הדאגה שמא יקרה לו משהו בעת השינוי. תתפלאי - אבל כמעט תמיד קורים דברים טובים (גם כאלו שלא תוכננו) ברדיפה אחרי החלום


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:14 19/11/2015:
מעניין חיוך
פשוט, למרות שזה לא ככ פופולרי (ורומנטי) להגיד את זה, אני לא חושבת שכל שינוי/חלום/הגדרה של הצלחה הוא תמיד רעיון טוב שיטיב עם בעליו. 


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 16:49 19/11/2015:
אם מגיע אלי מתאמן ודעתו כמו הדעה שאת מייצגת, אני מכבד אותה ומניח שהוא במקום טוב ובאמת אינו זקוק לשינוי.

אבל אני רק בודק, ליתר ביטחון, אם הוא לא מתנגד לשינוי מתוך איזשהו חסם פנימי כמו פחד לשנות, comfort zone, חשש מה יגידו החברים/המשפחה/מה-שמקובל ועוד...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:18 20/11/2015:
ברוך הבא לישרא, נהניתי מאד לקרוא ומצפה להמשיך.
גם אני מאמנת (כותבת כאן לפעמים על האימונים שלי אבל לא על האימונים של המתאמנים שלי) - ואוהבת מאד לשמוע על חוויותיהם של אחרים (ובדרך כלל לומדת מזה המון)

אז עושה מנוי לבלוג הזה ושיהיה בהצלחה ובהנאה רבה פרח


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 12:37 20/11/2015:
תודה על הקבלת פנים החמה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח