סוכן זוטר עבר

תגובות לקטע: פראנאיא-מה? (רק לנשום עמוק ולהירגע)  הוספת תגובה חדשה


אחת לאיזה זמן מוגבל , 13:28 9/4/2008:
יום אחד גם אני אלמד יוגה. יום אחד, ככה הבטחתי לעצמי. כייף לך

 
(שמתי את הטרק ברקע. אני חולה בימי אלה והאפקט הפסיכדלי זהה לכל סוטול אחר. תודה)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:57 9/4/2008:
אני התבחבשתי עם הצד הפילוסופי של יוגה כמה שנים טובות (?) עד שהואלתי בטובי להרכין את הראש בפני מורה. ואין, אין על זה. אפילו שיעור בשבוע כמו שאני עושה בעוונותי, עם כמה מתיחות מזדמנות בשאר הימים, מחולל פלאים. החל מהברכיים והגב שהפסיקו לחרוק, וכלה בראש שמשתחרר, נרגע ונפתח.

ובעניין אחר...
S.U.N Project. גיליתי אותם באיחור אבל יש להם טרקים משובחים. באותו דיסק יש לי גם את hallucinogen, juno reactor וכמה מוקדמים של אינפקטד.

זה כבר לא הפסקול הקבוע שלי כמו פעם, אבל מדי פעם כיף לאוורר את הצלילים האלה.

ובתיאום מושלם, עכשיו מסתיימת "חפירות" בקול הקמפוס. רביעי 13-14. פצצות לראומטיס (-:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:15 9/4/2008:
(תרגישי טוב  
תשתי הרבה ותנוחי.)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אחת לאיזה זמן מוגבל , 14:20 9/4/2008:
תודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:38 9/4/2008:
קבלי עוד תראפיית טראנס משובחת (לוקח לו קצת זמן להתחמם, אבל שווה לחכות).
 
רציתי לשבץ את הטרק בפוסט, אבל השם שלו נראה אירוני להחריד בהתחשב בזה שאני קם לפני 7:00 לאחרונה
 

-"The children of the night are calling..."

-"tell them to keep the noise down, i’ve got a busy day tommorrow."



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אחת לאיזה זמן מוגבל , 18:09 9/4/2008:
אני בטוחה שלגוף שלי יש איזו התנייה ישנה. איך שהתחיל הטרק התחשק לי לעשן
 
יופי של טרק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:38 9/4/2008:
סוג של קלאסיקה האמת. גם אני נזכרתי רק תוך כדי האזנה. הרקיד אותי בזריחות בחופי גואה, ביערות גרמניה ובהרי ירושלים, ותמיד העיף אותי גבוה.
מת על המלודיה הרגשנית שרצה בלופ מלמעלה
 
טי-דו-דו-די-דו טי-דו-דו-די-דו...
 
ואם כבר מסע לעבר, עכשיו אני שומע את זה.
(מתוך תקליט המופת הזה, פס-הקול האולטימטיבי שלי בקיץ 1996.)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אחת לאיזה זמן מוגבל , 18:58 9/4/2008:
שווה לאללה
tnx

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:09 9/4/2008:
את לא מכירה את Leftism? את חייבת אותו לעצמך.
כל קטע יצירת מופת בסגנון שונה. אלבום מכונן.
הנה עוד דוגמה טובה (שירה: ג’וני ליידון).

Burn Hollywood Burn!



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 13:54 9/4/2008:
 
ניסיתי ’יוגה-צחוק’ ויצאתי היי בנטורל.
לפני כן עשיתי חצי שנה יוגה ללא תוספות וזה לא עשה לי מאום.
את שאר הדברים אני פחות מכיר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:07 9/4/2008:
יוגה-צחוק לא ניסיתי אף פעם. איך זה הולך? ספר פרטים.

ואיזה יוגה בלי תוספות עשית? לא הרגשת גם שיפור בהרגשה הגופנית?
אני יכול להזדהות, כי גם אני התחלתי להרגיש שאני עובד באמת רק אצל המורה השני שניסיתי. יש כל מיני שיטות עם דגשים אחרים, וכל אחד מוצא את הגישה שמתאימה לו (או שלא (-:).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 14:52 9/4/2008:
 
הו הו זה נפלא, זה ממש להוציא משהו פנימי מהתוך שלי
הרגשת שחרור, פריקה של רעלים ומעצורים
והצחוק גם כמובן מייצר אנדורפימים משלו והמחיצות שמוסרות בין המשתתפים.
עשיתי בעבר יוגה מסורתית והיה נחמד להרדם על המזרן בסוטול אבל לא יותר מזה..הייתי מחכה כל הזמן לקטע של ההרפייה..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:00 9/4/2008:
יש הרבה אסכולות של יוגה "מסורתית". אם כי גם בתוך כל אסכולה ההבדלים בין מורים ניכרים. את ההרגשה של לחכות כל השיעור להרפייה אני זוכר מאיינגר, בעיקר מהמורה הקודמת שלי שהיתה קלגסית לא קטנה. בזמן האחרון, עם המורה הנוכחי, מתברר לי שאני מגיע לשיעורים בלי החשש שאני עומד לסבול.
 
איינגר נתן לי יסודות חשובים של יציבה, אבל בויג’נאנה אני מרגיש שהעבודה יותר עמוקה, קשובה. אני שמח שהתנסיתי בשיטות שונות ואספתי כל מיני דגשים.
היה גם מקום שבו הרגשתי שאני עושה את התנועות ב"כאילו", בלי לעבוד ממש, ובטח לא עבודה נכונה.
בקיצור, מה שאני מנסה להגיד הוא שאולי כדאי לך לנסות שיטה אחרת או מורה אחר, ולמצוא את מה שהכי מתאים לך.
 
או אולי תרצה לנסות צ’י-גונג. כמו הרפייה אחת ארוכה... 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 15:18 9/4/2008:
 
נשמע כאילו ה’צ’י-גונג’ מאוד מתאים לעצלן כמוני..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:54 9/4/2008:
ועוד לא ציינתי שצ’י-קונג (לפחות מה שאני מכיר) נעשה כולו בעמידה יציבה על שתי הרגליים - בלי לשכב, לעמוד על הראש, לעמוד על רגל אחת וכו’.
 
עצלנות וכו’ - אפשר לדעתי להפיק אחלה תוצאות בעבודה רכה. לא חייבים לאתגר ולמתוח את גבולות הגמישות וכו’. הרי כל המטרה היא בסופו של דבר להרפות, לשחרר לחצים ומתחים.
 

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 16:12 9/4/2008:
 
המממף, רגל אחת אמרת?
חסידה כאילו?
נחשוב (צלמית עם מצח מקומט)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:28 9/4/2008:
הפוך, גוטה, הפוך.
 
בלי לשכב, בלי לעמוד על הראש, בלי לעמוד על רגל אחת (בניגוד ליוגה).
 
Just do it

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 16:57 9/4/2008:
 
אהה, בלי לשכב!!
איפה נרשמים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:01 9/4/2008:
אתה גר בתל-אביב?
 
אותו אני מכיר מסדנה שהשתתפתי בה. השיעורים היו בשישי בצהריים, אבל עכשיו אני רואה שהוא העביר אותם ליום חמישי ב8

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 21:06 9/4/2008:
 
לא, בעיר איני גר
אני עכבר הכפר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

כבר מאוחר , 03:31 11/4/2008:
תלוי באיזה כפר אתה עכבר,
אבל הנה כמה כפרים
http://www.qigong.co.il/ohadkedem.html

ובכל מקרה אוהד מכיר מורים נוספים וסביר כי ישמח לעזור
מומלץ
מניסיון

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 10:50 11/4/2008:
 
תודה לך ’כבר מאוחר’
כפר חיים נשמע נהדר
מלא חיים הוד והדר
אך רחוק משלי הכפר
בנתיים רבו עיסוקי
ויוגה צחוק ממלא עיתותי.
אשמור המלצותיך
לימים של פנאי..
 
שבת שלום

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

בַּיִםמשתמש מאומת (האתר שלי) , 15:00 9/4/2008:
 
והנה קישור עם מידע על יוגה צחוק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 16:02 9/4/2008:
ביוגה קוראים לפראנאיאמה - "לרכב על הנמר" - הנמר הזה מאד מסוכן. הוא גם יודע לנשוך. חזק. מנסיון. :)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:10 9/4/2008:
אינדיד (אם כי לא הכרתי את הכינוי הזה).
 
ומכאן המלצתי ללמוד ממורה ולא להסתמך רק על ספרים.
הרבה זמן התקוממתי נגד ה"ציווי" הזה של היוגה, ללמוד ממורה. התעקשתי להמציא את הגלגל מחדש ונכנסתי קצת עם הראש בקיר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:44 9/4/2008:
ארבעה נכנסו לפרדס בן עזיי ובן זומא אחר ור’ עקיבא אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום...
גם אם אתה יוצא בשלום, יצאת בן זומא.
למעשה, פרניאמא - בדרגות הגבוהות, היא כה מסוכנת, שגם עם מורה טוב - יהיו לה השלכות קשות מאד.
אבל מה שאתה עושה נשמע לי בטוח לגמרי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:36 10/4/2008:
ברמות הגבוהות גם המורה וגם התלמיד אמורים להיות ערוכים למה שהם עושים, לא?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:48 11/4/2008:

שלום. אשמח לקבל את קובץ ה-pdf במייל אם אפשר:
mianimaani@gmail.com
המון תודה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

גיא , 00:10 20/4/2008:
באיחור אופנתי

אני עשיתי שיבננדה עם מורה העולה שאמרה "הגוף יודע מה טוב לו. תעשו הכול בלי מאמץ ובלי כאב" ומשיעור בשבוע שעבר ברוגע הגוף שלי פרח.
עכשיו כמובן חזרתי לסיגריות ולבטלה, אבל יום אחד שזה יבער בי אני אחזור לשם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:31 21/4/2008:
אני יכול להעיד על עצמי שיש ימים שאני צריך לגרור את עצמי בכוח לשיעור, אבל אני תמיד שמח שהלכתי.
 
ואני הולך יותר ויותר בשמחה מאז שאני מתרגל עם המורה הנוכחי, שמאמין בpain-free practice, כמו שתיארת (בניגוד לאיינגר-נאצית הקודמת, שמבחינתה כאב היה סימן מעודד, הסדיסטית).
 
בעצם העלית נקודה שחשבתי עליה הרבה, בעקבות ההבדלים בין שני המורים האלה. האיינגרית "הוציאה מאתנו יותר" כביכול בשיעורים, אבל לא הרגשתי שום התעלות רוח, אפילו לא רגיעה. להפך, זה היה די סיוט מבחינת הגוף והנפש כאחד. ומרוב מתח ומאמץ גם הנשימה התפרעה. 
שיבננדה לא ניסיתי, אבל אני מסכים  לגמרי עם מה שהמורה שלך אמרה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

וורצל , 22:59 31/10/2008:
אגב, סתם, אם אתם רוצים סטלה טבעית: לכו לרוץ. אם נתעסק בכימיקלים מסתבר שהראנרז היי הידוע, מה שמשתחרר בריצה הוא אשכרה קנבינואיד (כמו THC שנמצא בחשיש ושות’) שנקרא אנאנדמיד (אנאנד בהינדית זה תענוג או משהו כזה). אחרי כמה קילומטרים טובים של ריצה יש קומיבנציה של טמטום עז שנופל עליך בשילוב רצון מטורף להמשיך ולהמשיך ולהשיג את המטרה וכיף והרגשה מוזרה והגוף כבר לא כואב וזה פשוט נחמד לאללה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח