לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נדב שהיה בארה"ב


הייתי שנתיים בארה"ב וחזרתי. עכשיו אני שוב בישראל.

Avatarכינוי: 

בן: 27

ICQ: 159119696 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

טמטום עולה ביוקר


ערב טוב לכולם!


אתמול התרחש אחד המקרים המצחיקים ביותר בתחום רישום הדומיינים בארץ. יואב אליאסי, הידוע בכינויו "הצל" (או "אידיוט"), שכח לחדש את רישום הדומיין של האתר שלו, vmk.co.il (מי שלא יודע מוזמן לנסות לנחש את מקור השם. רמז: לחשוב מטומטם. עוד רמז: להיזכר מה הידע של אליאסי והתומכים שלו באנגלית. עוד רמז: להסתכל על המקלדת. רמז אחרון: להסתכל על העברית במקלדת. כן, זו הסיבה). אמנם כל רשם דומיינים שולח בערך מיליון התראות לפני שפג תוקפו של דומיין ובאיגוד האינטרנט הישראלי אפילו מאפשרים לחדש ללא קנס גם מספר ימים לאחר שפג תוקפו של הדומיין, אבל לאליאסי כנראה לא היתה היכולת להבין מה לעזאזל קורה והוא איבד את הדומיין.


על מנת להפוך את כל העניין למצחיק יותר, מיד עם שחרור הדומיין לחופשי קנה אותו מישהו אחר ושם בו עמוד הקורא לאנשים לחתום על כרטיס אדי ולתרום איברים. הסיבה, למי שלא מכיר את פועלו המבורך של אליאסי בתחום הפצת השקרים, היא השמועה שהוא הפיץ על תרומת איברים למחבלים בעקבות אשפוזו של סאיב עריקאת בישראל להשתלת ריאות (הוא נכנס אוטומטית לתחתית הראשימה מכיוון שהוא לא תושב ישראלי, אבל זה לא הפריע לאליאסי). אני לא יודע אם זה היעוד הסופי של האתר או סתם שעשוע זמני כדי לתקוע אצבע בעין לאדם שלא יכול לזכור שצריך לשלם פעם בשנה, אבל התוצאה הסופית נהדרת.


גם התגובות בעמוד של אותו גאון לא מאכזבות. מצד אחד, היו האינטליגנטים שהמליצו לו לגשת לבית משפט (הא לא יכול לשלם 60 שקלים לדומיין ורוצים שהוא יוציא עוד אלפים על משפט שהוא יפסיד בו בוודאות?) ומצד שני היו העילויים שכתבו משפטים כמו "בדקתי בהסכם השימוש של האינטרנט ואתה צודק". ככל הנראה המקרה יעבור לסמכות העליונה של האחראי על האינטרנט לפתרון סופי.


שיחת פייסבוק קצרה בעקבות המקרה המשעשע הזה העלתה אצלי זכרונות מדומיין שרציתי במשך שנים, nadavs.com. עד לא מזמן הוא היה רשום לנדב זלצמן כלשהו (להגנתו, הוא כתב נכון את השם), אבל כשבדקתי אתמול התברר שהדומיין חופשי וזמין. תוך שלושים שניות סגרתי אותו לשלוש השנים הבאות, ועכשיו רק נותר להחליט מה לעשות איתו. הרעיון של העברת הבלוג לאתר משלי עלה שוב ואפילו הצלחתי ליצור גיבוי טוב לוורדפרס, אבל עדיין קיים קשר נוסטלגי לאתר הזה ויש בעיה בהעברת הקטגוריות. בינתיים הגיבוי קיים, אולי בעתיד אכן יעבור האתר.


בנושא אחר, אני מקווה מאוד שהטמטום של הנכים לא יחלחל לירושלים, כי יש גבול לחוצפה. מסתבר שהם לא מסכנים כמו שהם מציגים את עצמם, אלא חסרי בושה שמוכנים לפגוע באנשים שמהם הם דורשים כסף בכוח. ביזיון כזה כבר לא נראה הרבה זמן. הדרישות המופרכות שלהם להעלאה של כמה אחוזים בהוצאות הביטוח הלאומי פושט הרגל (וכל זה בלי להגיד מאיפה יבוא הכסף, פשוט לדרוש אותו) היא שבירת שיא נוסף של חוצפה. עד שהם יביאו תוכנית ריאלית להעלאת קצבאות הנכות (הם רוצים עוד חמישה מיליארד שקלים? שיגידו מאיפה), שיעופו מהכביש או יעופו לכלא.


ולסיום, היום לפני תשע שנים נלקחתי בכוח לשירות בגוף שסוחר בבני אדם לצרכי עבודות גינון. אה, סליחה, התגייסתי לצה"ל. לפעמים ממש קשה להבדיל בין השניים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

נכתב על ידי , 14/8/2017 19:00   בקטגוריות ארץ הקודש  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרפורי היסטריה


לילה טוב לכולם!


בימים האחרונים מתרחש אירוע נדיר, מאוד נדיר אחרי בחירות 2015. ביבי בלחץ. לא הלחץ הרגיל שיגרום לו להגיד שהערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, אלא לחץ של חיה פצועה שיכולה לפתוח במלחמה ללא התראה. הסכמי עד המדינה עם ארי הרו ומיקי גנור לא עושים לו יותר מדי טוב וניתן לראות את זה לפי הדוברים שלו שמפיצים שטויות לכל עבר. דרגת הטמטום של מה שיוצא לדוד ביטן מהפה עולה ככל שהקשר לנתניהו מתהדק, ובזמן האחרון השטויות רק מתרבות. נותר רק לקוות שאכן יתממשו כל התקוות ומנדלבליט יציע לנתניהו מצנח זהב: לפרוש בשקט מסיבה כזאת או אחרת ולקבל מסמוס מלא של החקירות. המשמעות של זה היא כאוס בליכוד, חגיגות בכיכר רבין, פיזור הכנסת בנובמבר, בחירות ב-13 בפברואר הקרוב ועליה של ממשלת ימין אחרת. נקבל את אותו חרא, אבל לפחות בלי הריח של הריקבון.


מי שצפוי להתאכזב במצב כזה הם אנשי מפלגת העבודה שיגלו שגם הפעם הליכוד ינצח. הסיבה לכך פשוטה מאוד: מה שעומד בינם לבין ניצחון בבחירות הוא לא נתניהו (מי אומר לעצמו "טוב, בלי ביבי אני מעדיף את יחימוביץ' במשרד האוצר" ולמה הוא שכח לקחת כדורים?), אלא הציבור. הציבור בישראל עדיין תומך בשליטה על יהודה ושומרון עם יחס נחות לערבים החיים שם. השם של ראש הממשלה לא משפיע על העמדות האלה.


הרחק מהכנסת, אי שם בחיפה, עמד אצלי בבית טופס שדרש ממני סכום מופרך ביותר עבור האפשרות לנהוג ברכב שלי. מדובר כמובן על רישיון הרכב, הנייר האהוב ביותר על נהגים בארץ. מכיוון שסוף אוגוסט מתקרב, הזמן לשלם את הסכום המופקע הזה הלך והתקצר. אחרי שהרכב עבר הכנה לטסט ביום שישי (דיל שהציעו לי ביונדאי שגרם לכך שבמקום להיות במוסך ארבע שעות הייתי צריך רק להגיע לבית ההורים בשמונה בבוקר ביום שישי. משתלם), כל מה שנשאר זה לשלם את הקנס הזה ולגשת לאחד המוסכים הסימפטיים שיש באיזור. אחרי שהרעיון שיונדאי יקחו את הרכב לטסט נפל עקב אילוצי השינה שלי (ממש לא בא לי לקום בשש וחצי ביום שישי), נסעתי בעצמי לסופר פארם בטירת הכרמל כדי להדפיס את רישיון הרכב ומשם לגשת למכון הרישוי.


כשהגעתי לסופר פארם החלטתי שזה הזמן לחפש את ביטוח החובה. אחרי חיפוש של כמה דקות, התברר שהוא נעלם לחלוטין. נסעתי חזרה הביתה מתוך ידיעה שאם אמצא אותו תוך חמש דקות מהרגע שאגיע אוכל עוד להספיק למכון רישוי בחיפה. אחרי רבע שעה של חיפושים התייאשתי סופית (מצאתי עשר דקות אחר כך) ודחיתי את הטסט ליום שני.


ביום שני נסעתי למכון הרישוי בחיפה והופתעתי לגלות שלמרות שבאתר כתוב שהוא פתוח עד שבע, בשעה חמישה לשש הוא היה סגור ונעול. בלית ברירה נסעתי שוב לטירת הכרמל ונהנתי משירות חם ואדיב של אנשים שצעקו לי לתוך האוזן להזיז את ההגה ימינה ושמאלה. בסוף כמובן עברתי ונדרשתי לשלם (במזומן. אה, אין לך? יש כספומט פה בחוץ עם עמלה מטורפת). עכשיו אני פטור מהעונש הזה עד 2018.


ולסיום, תאריך הטיסה הולך ומתקרב ורשימת המלונות פחות או יותר התייצבה. לפני שבועיים ביקרנו בשגרירות האמריקאית על מנת שחברתי תוכל לקבל ויזה (עוד השכמה מוקדמת). כשהגענו למקום גיליתי מהו העסק המשתלם ביותר בישראל - חניה ליד השגרירות. לא פחות מחמישים שקלים לארבע שעות. בכניסה לשגרירות נפרדנו - אני עם התיק שלה והיא עם כמה מסמכים שמותר להכניס. נכנסתי לבית הקפה הקרוב וגיליתי עוד עסק משתלם שמשגשג באיזור - שמירת חפצים. מכיוון שהאמריקאים לא אוהבים שמכניסים חפצים (כל חפץ שהוא) לשגרירות שלהם, עסקי שמירת החפצים באיזור עולים ופורחים. הזמנתי לעצמי ארטיק והתיישבתי להמתין עד שהיא תצא.


בזמן הזה שמעתי המון סיפורים, בעיקר על כך שמרגע הכניסה לבניין ועד היציאה יש בערך שעה. חישבתי שלפי הסיפור הזה אני אגמור את הארטיק הרבה לפני שיהיה סיכוי שאצא משם ואכן בסופו של דבר נשארתי להתייבש באותו כיסא במשך יותר משעה. לבסוף, באחרית הימים, התהליך נגמר והצלחתי לצאת מבית הקפה ומשם לנסוע להורים שלי (ולישון). שבוע לאחר מכן הויזה שלה הגיעה. הדרכון שלי עדיין מחכה לאישור הפיהרר.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

נכתב על ידי , 8/8/2017 22:56   בקטגוריות אמריקה 2017, ארץ הקודש, גז וברקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





36,525
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnadavs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nadavs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ