לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נדב שהיה בארה"ב


הייתי שנתיים בארה"ב וחזרתי. עכשיו אני שוב בישראל.

Avatarכינוי: 

בן: 25

ICQ: 159119696 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

לתפארת השתקת ישראל


צהריים טובים לכולם!


ביום רביעי בערב, לאחר שנגמר יום הזיכרון (עם מספר חללים די נמוך יחסית למה שהיה ניתן לצפות), התכנסו מאות אלפי אנשים לצפיה בטקס הדלקת המשואות. הנואם הראשון, כמו בשני הטקסים האחרונים, היה יולי אדלשטיין. הפעם הוא הרשה לעצמו לחרוג קצת מהקיטש הרגיל של לזכור את הנופלים, מעצמת הייטק ו"יש לנו מדינה מדהימה עם דגל מהמם". ברוח התקופה האחרונה הוא החליט לציין את מנשקי המזוזות ומשתטחי הקברים (וטעה, גרבוז דיבר על מנשקי קמעות). הבעיה היתה עם הדברים שהגיעו לאחר מכן.


מיד לאחר שסיים להלהיב את הקהל נגד אמירות מתנשאות של המפסידים בבחירות הגיע לפואנטה: "חופש הביטוי - כן. חופש הביזוי - לא!". אדלשטיין ככל הנראה שכח שחופש הביטוי כולל גם את החופש להגיד דברים שהוא לא אוהב לשמוע, כמו אמירות שונות ומשונות על מנשקי קמעות ומשתטחי קברים, אמירות מכלילות על מצביעי הליכוד ושאר פנינים שנאמרו באופן שוטף מאז הבחירות ועד היום. לפי מחיאות הכפיים, ניתן להבין שכמו בכנסת, גם בציבור הישראלי חושבים שחופש הביטוי כולל את הזכות להגיד בעיקר מה שנשמע טוב באוזן.


החלק הבא בנאום שלו היה מרגיז לא פחות. הוא דיבר על כל מיני "גורמים אינטרסנטים" שמדברים על ירידה מהארץ בעקבות קשיי המחיה. לסיכום, הגיעה השורה הפטריוטית של "לא מודדים את הזיקה למדינה במושגי עלות ותועלת" (לא בטוח שאלו המילים המדוייקות, אבל רוח הדברים ברורה). כאן הוא עשה טעות גדולה מאוד. בוודאי שמודדים זיקה למדינה במונחי עלות ותועלת. המדינה היא לא מטרה בפני עצמה ולא גוף שאותו צריך להעריץ בפני עצמו ובכל תנאי. המדינה היא כלי שנועד לשמור על בטחוננו וחירותנו מפני אויבים מבחוץ ופושעים מבפנים (ולעשות את זה במחיר סביר). התגובה הרגשית נחוצה כדי לעודד אנשים להגן על מה שיש כאן, אבל בישראל היא מנוצלת לרעה על מנת שלא נפזול החוצה ונדרוש שיפור בתנאים.


הגירה או איומים בהגירה אינם בגידה ואינם סימני חולשה. הם סימנים לכך שלחלק מהאנשים יש הזדמנויות טובות יותר במקום אחר. אלו שעושים רעש או אומרים "תחזיקו אותי" הם לרוב אלו שאין להם משהו להציע לציבור הישראלי ומקווים שממשלה אחרת תשלם להם עבור תחביב כזה או אחר. אלו שעוזבים למרות שיש להם מה להציע לשוק הישראלי לא מתראיינים בתקשורת ולא מודיעים על עזיבתם דרך מאמר מערכת בויינט או גלובס. הם פשוט עוזבים ומשאירים רק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה את ההזדמנות לגלות שבמקום אחר יוכלו לקבל יותר עבור ההשקעה שלהם.


לצערי הרב, גם ביום העצמאות הזה לא נראה שממשלת ישראל הולכת לכיוון שמעודד אנשים להישאר בארץ. אמנם עדיין אין ממשלה חדשה, אבל לפי דיבורי שר האוצר המיועד נראה שאנחנו בדרך למדיניות שתגביר את ההגירה מכאן עם חוק שכירות הוגנת שימנע מאנשים לגור בשכירות באיזורי הביקוש, מיסי ירושה שיעודדו הגירה של אנשים שיש להם ירושות (ולא מדובר בשלושה אנשים עם טריליוני שקלים כמו שמפנטזים מצביעי כחלון), ביטול הארנונה כנגד מע"מ גבוה יותר והשוחד הסטנדרטי לחרדים ושודדי הבית היהודי (שאין כיף גדול מלראות את ביבי מתעלל בהם). אם התחזית שלי בנושא ממשלת האחדות תתממש והסיוט בדמות שלי יחימוביץ' בתפקיד כלכלי בכיר יהפוך למציאות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם הגירה שלילית מסיבית, בחירות עקב המצב הכלכלי וניצחון נוסף של הליכוד שיבטיח שגשוג באמצעות שוק חופשי ויקיים דעיכה באמצעות מפלגת כפילי יחימוביץ' (מה שישאר מהעבודה).


ולסיום, בקשה מכל אותם "ארגונים סוררים" ברצועת עזה: אני מבין שאתם מקנאים בחמאס ורוצים לקיים מו"מ חשאי או עקיף עם ישראל במקומו. שיהיה לכם בהצלחה. עם זאת, הדרך להראות לו מי בעל הבית היא לירות לתוך הרצועה ולא לתוך ישראל. עימות נוסף עם ישראל יחזק את חמאס, לא אתכם. עזבו אותנו בשקט.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

נכתב על ידי , 24/4/2015 15:27   בקטגוריות ארץ הקודש  
הקטע משוייך לנושא החם: יום העצמאות ה-67!
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פה גדול ולא רציונלי


לילה טוב לכולם!


פסח סוף סוף מאחורינו, אבל ימי החג הרבים הצליחו להביא בפעם המי-יודע-כמה את עניין התחבורה הציבורית הכושלת בישראל לתודעה הציבורית. בניגוד לפעמים קודמות בהן איילת שקד החליטה להיות נציגת הכנסת שתוקעת אצבעות בעין לציבור החילוני, הפעם לקח על עצמו את התפקיד שר התחבורה בכבודו ובעצמו. בעקבות פניה בנושא התחבורה הציבורית שהושבתה בשבוע שעבר ליותר מ-48 שעות ענה כץ שזו מתקפה של השמאל וצריך בכלל לפנות לבוז'י שיטפל בבעיה.


מישהו כבר העלה תיאוריה שהדוברת של כץ היתה בחופשה ומישהו גילה לו את הסיסמה לפייסבוק, אחרת אין סיבה ששר בישראל יכתוב משהו כל כך מטופש באופן פומבי ללא עריכה. בפעם האחרונה שבוז'י היה בעמדת כוח כלשהי הוא היה שר רווחה והתעסק בעיקר בעזרה למסכנים (עובדי משרד הרווחה). ישראל כץ, לעומתו, התעסק במריבות עם אלון חסן (ויש לשבח אותו על כך) ושמירה על הסטטוס קוו כדי שאלי ישי ומשה גפני לא יברחו לו מהקואליציה. לאחר מכן בוז'י עבר לאופוזיציה ומשם פעל רבות למען בחירתו ליו"ר מפלגת העבודה בשנת 2013.


ישראל כץ אולי שכח, אבל הוא שר התחבורה של מדינת ישראל, לא של מצביעי הליכוד. הוא צודק לחלוטין שהסטטוס קוו הוא הסכם היסטורי, אבל להאשים את "השמאל" במחאה הזאת (אחרי שגם ליכודניקים כעסו על הנושא) זו פשוט התעלמות מוחלטת מהחובות שלו כשר.


גם המוחים עצמם וכל אותם אנשי "הצבעתם ליכוד, למה אתם מצפים?" שוכחים פרט קטן וחשוב: הממשלה היחידה שיש לה סיכוי כלשהו לשנות את הסטטוס קוו זו ממשלה בראשות נתניהו. הממשלה היחידה שבוז'י יכול להרכיב היא ממשלה שכוללת את החרדים (או ממשלת מיעוט שתתפרק ברגע שפגז אחד או רקטה אחת יחצו את גבולות ישראל) והם ישנו את הסטטוס קוו מיד אחרי שזהבה גלאון תעבור לגור בכפר תפוח.


עוד אחת שלא חשבה יותר מדי על מה שיוצא לה מהפה היא ענת וקסמן שהחליטה משום מה להשתתף בפסטיבל "הכה את השמאלן" עם האמירה שהצבעה לימין אינה רציונלית. התקשורת יצאה מדעתה כאילו מדובר בדברי אלוהים חיים. באופן אישי לא הבנתי מה ההלם הגדול. הצבעה לימין היא באמת לא רציונלית. וגם לא לשמאל. ולא לשום מפלגה, אלא בתנאים מאוד מסויימים (כמו למשל להיות מועמד ברשימה שלה או לעבוד עבור מועמד ריאלי). כל מי שלא מקבל טובת הנאה ברורה ומיידית מכך שמפלגה כלשהי תיכנס לכנסת מבצע הצבעה רגשית.


לשמחתו של הימין הישראלי, מפלגות השמאל עוד לא הבינו את העניין הזה. הן מתנשאות על הבוחרים עם גישת "אנחנו נעזור לכם כי אתם לא יכולים לעזור לעצמכם" ושורפות את עצמן מבחינת כל מי שלא מחשיב את עצמו כמתת אלוהים לאנושות (לפי הבחירות האחרונות, מדובר ביותר מ-77% מהקולות). כל עוד מפלגות השמאל ומצביעי השמאל ימשיכו להיתפס כאליטיסטים ומתנשאים, הם ישארו קבוצת נישה הולכת ומצטמצמת גם אם ימצאו דרך אמיתית לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים ולהוריד את מספר הקשישים העניים לאפס בלי לירות בהם (אולי בבחירות הבאות מפלגת העבודה באמת תציע משהו מעבר ל"אנחנו לא ביבי". אם הוא לא יתמודד אין להם קמפיין).


שני הנושאים האלה כנראה לא יפתרו בקרוב. הסטטוס קוו ישאר על כנו והתחבורה הציבורית תמשיך למלא עמודים של טקסט שידון בנושא מכל זווית אפשרית. התקשורת תמשיך לחפש אמנים שמוכנים ללכלך על ביבי כדי להציג אותם כמנותקים או מתנשאים כדי שנוכל לכתוב עמודי טקסט מלאים גם עליהם. הנחמה היחידה היא שנראה שנפתלי בנט עומד להצטרף לצד המלכלכים על ביבי בהמשך לפסטיבל האכלו-לי-שתו-לי של הבית היהודי (אחרי שנכנסו מתחת לאלונקה, קפצו על הרימון, תרמו איברים וקפצו ממצדה בשביל הליכוד).


יום טוב.


שלכם,


nadavs

נכתב על ידי , 14/4/2015 22:00   בקטגוריות ארץ הקודש  
הקטע משוייך לנושא החם: תחבורה ציבורית בשבת
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החירות להיות אידיוט


צהריים טובים לכולם!


בעוד כמה שעות ישבו מיליוני אנשים סביב שולחנות אוכל וישאלו זה את זה מה נשתנה. המקפידים מבינהם ימשיכו הלאה ויקראו עוד הרבה עמודים של טקסט שחוזר על עצמו כל שנה. המקפידים פחות ידלגו על העמודים המשעממים (בערך כולם) ויגיעו בקפיצה מרשימה ישירות לחלק החשוב שכותרתו "שולחן עורך" ובכך יתחילו לאכול, בהערכה גסה, כשני מיליון קרפיונים וארבעה מיליון תרנגולות. הטבעונים מבינהם יהנו מהמאכל היחיד שהם יכולים לאכול בליל הסדר: תפוחי אדמה.


פסח כידוע הוא חג החירות, אבל יש אנשים שקצת מגזימים עם החירות שלהם ומאבדים אותה. הדוגמה הברורה היא המקרה של שני האידיוטים שהחליטו אתמול להתעלל באלפי חיילים ושוטרים ועשרות או מאות אלפי אנשים המתגוררים באיזור חברון. כבר בחדשות של שמונה בערב, כשהכתבים הצבאיים ניסו למשוך זמן ולא היה להם שום דבר מעניין להגיד, היה אפשר לראות שיש שם משהו חשוד. כשיש אירוע אמיתי (כמו החטיפה והרצח בקיץ שעבר) יש דיווחים על העניין מהצד הפלסטיני. הפעם לא היה כלום. רק בלילה, כשאותו "חבר" נשבר לבסוף והחליט לספר שהם שיקרו לכולם, התברר שזה בלוף.


לשמחתי הרבה, העניין הזה נלקח מאוד ברצינות על ידי הרשויות ושני הגאונים יבלו את חג החירות בכלא. במדינה נורמלית (או אידיאלית), שני הליצנים האלה היו משלמים קנס כבד על מיליוני השקלים שהם בזבזו, על כל האנשים שבגללם ביתם נפרץ באמצע הלילה ועל כל השוטרים והחיילים שנשארו בתפקידם עוד כמה שעות בגלל התרגיל שלהם, וכל זה בנוסף לעונש המאסר שכנראה צפוי להם. מכיוון שאנחנו בישראל, הם כנראה יסתפקו רק במאסר (בדיוק כמו שלא מחייבים אנשים שהחליטו לראות שטפונות דווקא מאמצע השיטפון בעלויות החילוץ).


ובנושא חשוב לא פחות, כמדי ערב פסח נסעתי גם היום לריביירה הישראלית (נתניה) כדי לקבל אישור ממדינת ישראל על כך שהרכב שלי בטוח לנסיעה. היעד הראשון היה משרד הרישוי שלידו נמצא מכשיר הרישיומט שמדפיס רישיונות מכל סוג תמורת סכום מופרך כזה או אחר (למה רישיון רכב כל כך יקר?). הפעם המכשיר לא עבד, אבל מעליו היה שלט שאמר שניתן למצוא מכשיר דומה בסופר פארם ברחוב ויצמן. למי שלא מכיר את נתניה, מדובר באחד הרחובות הראשיים של העיר שבקושי אפשר למצוא בו חניה ביום חול. היום, שילוב של יום שישי וערב חג, זה היה זוועה. נאלצתי לחנות במרחק של כמה עשרות בניינים מהמקום ולחצות שני צמתים כדי להגיע לסניף המיוחל. לאחר מכן, כשהרישיון בידי, התחלתי בנסיעה לכיוון מכון הרישוי.


הנסיעה למכון הרישוי דרשה ממני ליישם את כל תרבות הנהיגה הנתנייתית שספגתי בשמונה השנים האחרונות (מאז שהתחלתי לנהוג בעיר). הידפחות לנתיבים, ניסיון נואש לא להתעצבן או לדרוס הולכי רגל שלא מבדילים בין אדום לירוק ובחינת ההבנה של נהגי העיר בסימני האיתות המקובלים (חלק נכבד מהם מפרש את הנורה הכתומה כהזמנה להאיץ ולהשאיר אותי בנתיב שלי). אחרי נסיעה די מתישה הצלחתי להגיע למכון הרישוי הריק.


לפני שנתיים עליתי על הרעיון של ביקור במכון הרישוי בערב ליל הסדר או יום לפניו ומאז השיטה לא אכזבה. כשהגעתי היום למכון עמדו כל העובדים בכניסה בגלל חוסר מעש ולבסוף נכנסתי למוסך הריק לכמה דקות של חוויה מרתקת של משחק בהגה ובדיקת עוצמת האורות הגבוהים. בסופו של דבר קיבלתי את המדבקה האדומה הנכספת ואת הרשות להשתמש ברכב שלי עד סוף אפריל 2016.


ולסיום, לאחר שנדרשתי לכתוב את שיעורי הבית בכתב יד ולסרוק למחשב נתקלתי בבעיה: לא היה לי מושג איפה יש סורקים בטכניון מלבד הספריה המרכזית שהגעה אליה כוללת טיפוס לגובה של האוורסט. ביום שלישי האחרון, בזמן ההפסקה, בזבזתי כמעט חצי שעה בסיבובי סרק בטכניון עד שלבסוף מצאתי כמה סורקים במקום הרועש ביותר באיזור, ספריית פיזיקה. אמנם מדובר בסורקים של HP (כלומר איטיים בצורה נוראית), אבל הם עשו את העבודה ועזרו לי להגיש את שיעורי הבית הנוראיים האלה.


חג שמח!


יום טוב.


שלכם,


nadavs

נכתב על ידי , 3/4/2015 15:57   בקטגוריות ארץ הקודש, גז וברקס, מהנדסים חומרים  
הקטע משוייך לנושא החם: חג חירות שמח!
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





34,062
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnadavs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nadavs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ