לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נדב שהיה בארה"ב


הייתי שנתיים בארה"ב וחזרתי. עכשיו אני שוב בישראל.

Avatarכינוי: 

בן: 24

ICQ: 159119696 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014

מילים לשירים


ערב טוב לכולם!

ביום ראשון התרחש אירוע בקנה מידה היסטורי בכדורגל הישראלי. נכון, הנבחרת הצליחה לנצח את בוסניה, אבל זה לא כזה אירוע מעניין. האירוע החשוב באמת הוא הנוכחות שלי באותו משחק. בפעם הקודמת שהייתי במשחק כדורגל זה נגמר בשעמום נוראי של תשעים דקות, אבל ידעתי שהפעם המשחק לא יגמר בתיקו אפס, מכיוון שמדובר בקבוצה שבה הכישרון הגדול ביותר הוא לחטוף בשניה האחרונה.

בשמונה ורבע אסף אותי חבר ללימודים לכיוון האצטדיון, ולהפתעתנו לא היו עומסי תנועה או בעיית חניה קשה כמו שאיימו בתקשורת. הבעיה הגדולה של החניה היא המרחק הדי ארוך בינה לבין האצטדיון שדורש קצת יותר מעשר דקות הליכה. לאחר ההליכה הזאת נפגשתי עם האנשים שהכרטיס שלי היה בידם וביחד נכנסנו למצוא את מקום הישיבה שלנו.

האצטדיון עצמו בנוי ברמה גבוהה מאוד ובעל אבטחה די טובה. אף אחד לא עישן או זרק גרעינים באצטדיון (יש איסור להכניס גרעינים) ובאופן כללי לא ראיתי אירועים אלימים כלשהם. בנוסף, חברת אלטשולר שחם חילקה פוסטרים שמצידם האחד מודפס הדגל ומהצד השני לוח זמנים לשירה של כל מיני שירים, בינהם יצירת המופת "ישראל עולה" ו"התקווה". על מנת שכל האוהדים יוכלו לשיר, מתחת ללוח הזמנים הופיעה כתובת של אתר בו ניתן למצוא את כל המילים לשירים (כאשר מספר המילים בכל השירים המודפסים שם ביחד, למעט ההמנון, היה בערך 12). מכיוון שבכל זאת אי אפשר בלי פאשלה, כאשר נעמדנו על מנת לשמוע את ההמנון הבוסני, התחיל להתנגן הלחן של "התקווה". האדם חד השמיעה שהיה אחראי על ההמנונים גילה מהר את הטעות והחליף את המוזיקה למשהו שהבוסנים הכירו.

במהלך המשחק זכיתי להינות ממיטב הפרשנויות וההוראות לשחקנים שסיפק אחד האוהדים מאחורי עד שבשלב מסויים אוהד אחר התעצבן ודרש ממנו לשתוק. בנוסף, בזמן המחצית, עלה למגרש יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, רב-שודד, ראש המאפיה ועד לא מזמן ראש הארגון המסוכן ביותר במדינת ישראל (או השני המסוכן ביותר): עופר עיני. הכרוז באצטדיון ביקש שנמחא לו כפיים ואני אמרתי "על גופתי". לשמחתי הרבה מהר מאוד הוא התפנה מהמקום ולא נאלצנו לסבול את נוכחותו יותר מכמה דקות.

סוף המשחק ידוע. הנבחרת ניצחה את בוסניה, כאשר במחצית השניה הבוסנים הפסיקו לעודד והתחילו לצעוק למאמן שלהם להתפטר (כמו שאכן קרה אתמול). בדרך חזרה לנשר שמענו ברדיו פרשנויות וניתוחים על המשחק, וכשפתחתי את המחשב גיליתי שחלק מהפרשנים כבר הזמינו טיסה ומלון לצרפת ביוני 2016. כדאי מאוד שיתאפקו קצת, אחרי הכל מדובר בנבחרת ישראל.

ובנושא אחר לגמרי, חבורת הנודניקים שנקראת "ממשלת ישראל" ממשיכה לריב בינה לבין עצמה, כאשר כל יום שעובר מקרב אותנו יותר ויותר לעבר התאריך עליו הימרתי לבחירות הבאות (הקדמתי קצת את מאי 2016). לצערי הרב, לא נראה שבחירות כרגע ישנו יותר מדי.

ולסיום, לגבי המקרה מהיום בבוקר: לכל אותם חכמים שמוזכרים בפסקה למעלה וטוענים שאין אינתיפאדה: יש אינתיפאדה. תפסיקו לבלבל את המוח.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

נכתב על ידי , 18/11/2014 19:36   בקטגוריות ארץ הקודש  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ההצעה


ערב טוב לכולם!

לפני שבוע וקצת התחיל שעון החורף. מלבד הג'ט לאג הקצר שהגיע איתו (אין מה לעשות, אי אפשר להתחמק מהעונש הזה) הגיעה איתו גם עונת הקיטורים של "מה זה? רק חמש וכבר חושך". למען האמת, קצת מייאש לצאת מהרצאה בשש וחצי ולגלות שבחוץ כבר אמצע הלילה. עוד יותר מייאש שזה קורה אחרי שמונה שעות של הרצאות ותרגולים שמידת העניין בהם נעה בין "מה הוא רוצה?" ל"תעירו אותי בהפסקה". לצערי הרב, קרוב מאוד למאה אחוז מההרצאות והתרגולים שייכים לקטגוריה הזאת, ועם שעות ארוכות ומערכת מלאה חורים כל יום הופך למלחמת התשה.

לשמחתי, הצלחתי לגלות דרך בה המערכת מסתדרת בצורה כזאת שלא גורמת לשעמום נוראי יתר על המידה. חלק מהתרגולים הוזזו, חלק מההרצאות נחתכו ויום חמישי קוצר בחמישים אחוז, כך שאוכל להיות מחוץ לשערי הטכניון ביום הזה לפני עשר בבוקר.

ליציאה המוקדמת ביום חמישי נוסף ככל הנראה יתרון נוסף ביום חמישי האחרון. ביום שני קיבלתי טלפון מאחת מהחברות שהשארתי להן קורות חיים ביריד התעסוקה במאי. בטלפון ביקשו ממני לשלוח קורות חיים וגיליון ציונים מעודכנים, דבר שנמנע ממני בגלל הציון בפיזיקה קוונטית שנתקע אצל המתרגלים ולא הגיע אל המזכירות. רק ביום רביעי עשה הציון את דרכו למחשבי המזכירות, ולאחר שגיליתי שמכונת הצילום בפקולטה נראית כאילו היא יכולה לשלוח אימיילים אבל בפועל לא מסוגלת לכך, רק ביום חמישי הצלחתי לשלוח להם את קורות החיים (שלא השתנו כמעט) וגיליון הציונים.

להפתעתי, מספר שעות לאחר מכן קיבלתי טלפון מהחברה, שם הודיעה לי נציגת מחלקת כוח אדם שהם מעוניינים שאבוא להערכה אצלם. לאחר הסבר קצר על התפקיד הגיעה שאלת המוקש העיקרית: מהן השעות שבהן אני פנוי. לאחר הזזות ומשחקים במערכת השעות, אני יכול להתפנות ברביעי בצהריים ובחמישי בעשר, אבל בפועל נשאלתי על שמונה עד חמש (בלתי אפשרי לחלוטין במערכת הנוכחית). לאחר שמסרתי את המידע הזה התבשרתי שהעניין יבדק ובכך הסתיים העניין לרגע זה. אולי מחר אקבל טלפון עם הזמנה ואולי אצטרך לנסות שוב את מזלי ביריד התעסוקה בינואר.

מלבד נושאים אלה אין יותר מדי חדש בגזרת הלימודים. שיעורי הבית ממשיכים להגיע בקצב מסחרר, דרישות המרצים עדיין מוזרות לחלוטין ורמת ההוראה ממשיכה להיות, לצערי, לא משהו. לפחות קיצרו את הסמסטרים בשבוע, כך שנוכל להינות מההוראה המשובחת שבוע אחד פחות.

מחוץ לטכניון אין יותר מדי חדש. סאגת התקציב חלפה והאיומים מצפון, מדרום וממזרח חזרו למגירה. עדיין, כדי שלא יהיה משעמם, יש לנו שר אוצר שפולט שטויות שלא היו מביישות את הוגו צ'אבס. הפעם הגיע שוב תורו של רעיון פיקוח המחירים, כשאחד המוצרים הפעם הוא נייר טואלט. בונצואלה כבר קיים פיקוח על נייר טואלט, מה שהוביל אוטומטית למחסור וירידה באיכות. לפיד כנראה רוצה שננגב עם נייר זכוכית צבאי (שוויון בנטל) או עם דגלים כמו אותה פרובוקטורית שנעצרה לפני כמה ימים.

זהו זה להפעם. אני מקווה שישאר משעמם כמו שהיה עד עכשיו (חוץ מירושלים, שם כדאי מאוד שיהיה יותר משעמם). עם כנסת שמתכוננת לבחירות ובחני אמצע שמתחילים עוד שבועיים וחצי קשה לי להאמין שזה יהיה המצב.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

נכתב על ידי , 8/11/2014 19:34   בקטגוריות מהנדסים חומרים בתשלום, ארץ הקודש, מהנדסים חומרים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





33,535
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnadavs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nadavs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ