לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נדב שהיה בארה"ב


הייתי שנתיים בארה"ב וחזרתי. עכשיו אני שוב בישראל.

Avatarכינוי: 

בן: 24

ICQ: 159119696 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

יש עתיד לבינוניות


צהריים טובים לכולם!

אחרי חודשיים בהם טיפסו ההורים והילדים בישראל על הקירות (של הממ"ד), הגיע סוף סוף הזמן לרפורמה הבולטת ביותר של שי פירון: החזרת תאריך תחילת הלימודים לאחד בספטמבר. לוח החופשות לא ישתנה אפילו בשניה אחת, אבל טוב לדעת שפירון יכול לקחת החלטות אמיצות ולבצע אותן. יש עתיד לתאריכים יפים.

בתחומים אחרים פירון מצליח קצת פחות. אני לא מדבר על ביטול רוב הבגרויות והחלפתן בעבודות (בתקווה שזה לא יהיה מבחן פנימי וקל של בית הספר), אלא על ההגבלות המטופשות על מספר המקצועות המורחבים שניתן לקחת. הלימודים המדעיים בבתי הספר גם ככה נמצאים בקריסה (אמיתית, לא כמו זו המדומה של מדעי החברה והרוח באקדמיה), ולכן החליט פירון שבשם הלמידה המשמעותית המקודשת (מה זה "למידה משמעותית" בכלל?) מספר המגמות המורחבות יוגבל כדי שיהיה ניתן "להעמיק בחומר".

אני לא יודע על מה מדבר פירון כשהוא מקשקש על "להעמיק בחומר", אבל ההתרשמות שלי מלימודי פיזיקה וכימיה בתיכון היא שלא מדובר בלימודים שטחיים כל כך, והרמה סבירה יחסית לידע המתמטי הנדרש (ארבע יחידות! לפיזיקה!). אני לא יודע מה קורה במקצועות אחרים, אבל נראה לי שעם ארבע או חמש שעות בכל שבוע (הזמן המוקדש לאותן מגמות מורחבות) במשך שישה סמסטרים ניתן להגיע להעמקה מספיקה. יש עתיד לבינוניות.

בנוסף לשאיפה להורדת הרמה, פירון גם שואף לשוויון בדרך היחידה האפשרית - סבל לכולם. לפני מספר חודשים פורסם שפירון אסר על רשויות חזקות יותר לתגבר את מערכת החינוך העירונית ובכך להוריד את מספר התלמידים בכיתות. אם בדימונה ילמדו 40 בכיתה, גם בתל אביב ילמדו 40 בכיתה. זוהי משמעותם האמיתית של הסיסמאות "שוויון" ו"צמצום פערים". אין שום משמעות אחרת. יש עתיד לשוויון בסבל.

הבעיה החמורה יותר במערכת האינדוקטרינציה בארץ דווקא לא קשורה לפירון. מדובר בירידה במספר הניגשים לבגרות של חמש יחידות במתמטיקה. מדובר בירידה של מעל 30% בשמונה השנים האחרונות ולא נראה שהמגמה עוצרת. אני לא יודע אם מקור התופעה הוא ברצון של בתי הספר להציג ממוצע גבוה על ידי הורדת הרמה, הפנטזיות האופייניות לבני 16 על חיים מלאי אושר בזכות שירה מול שרית חדד ואביב גפן או מחסור במורים אמיתיים למתמטיקה. בכל מקרה, חייבים למצוא את הסיבות לתופעה הזאת ולהילחם בהן, כי בסופו של דבר הקידמה בעידן הנוכחי מגיעה עם המדע ולא עם לימודי גיאוגרפיה או מחשבת ישראל.

היום פורסמה בדה-מרקר כתבה שמתארת במילה אחת את כל הבעיות במערכת החינוך - קביעות. אין מחלה גדולה מזו לגוף שמשלם משכורות, ומערכת החינוך על שלל 46 מיליארד שקליה היא מערכת חולה מאוד. את הכתבה ניתן לקרוא כאן ולבכות אחר כך. חוסר הרצון להשתפר מושרש עמוק בתוך המערכת, בדיוק כמו בצבא (אבל מסיבות קצת שונות). ישנם המון מורים ופקידים שנעוצים בכיסא כמו מסמר בלי ראש, תרומתם למערכת אפסית והדרך היחידה להוציא אותם משם היא לחכות בסבלנות ליום הולדתם ה-67 או ליום שבו יניחו שיש מעל גופתם (המוקדם מבינהם). אף אחד לא ישנה את זה, כי זה לא הכסף של אף אחד, זה הכסף של "הציבור".

הפתרון, כפי שמוצע במאמר הזה (עם ההסתייגות של הכתב נגד "הפרטה" למרות שלא מדובר על הפרטה ולמרות שזה לא בהכרח משהו רע) הוא לעבור לשיטת השוברים. אם נחלק את תקציב משרד החינוך במספר התלמידים נקבל 21,800 ש"ח לתלמיד לשנה (כאשר ניתן לשחק עם המספרים בהתאם לגיל ולשיקולי "פריפריה ופערים" שכולם אוהבים). כל הורה יבחר לאיזה בית ספר ילכו ילדיו, ובית הספר יקבל תקציב לפי מספר התלמידים.

החלק העיקרי פה הוא עצמאות ניהול בתי הספר. אין יותר קביעות, אין יותר שכר לפי ותק. שכר המורים, כמות המורים ודרישות הקבלה של המורים יקבעו לפי ביקוש ההורים והנהלת בית הספר. ככה יהיה ניתן למשוך את המורים הטובים יותר, להרחיק את הפחות טובים ולעודד את אלה שבאמצע להתאמץ יותר כדי להיות טובים. ברגע שבית הספר יתנהל כעסק ולא כמקום להעביר בו כמה שעות ולקבל משכורת הוא יתחיל למלא את התפקיד שלו.

ומה הסיכוי שזה יקרה? כנראה אפס. המורים בישראל מהווים את אחד האיגודים החזקים ביותר וחברי איגודים לא ממהרים לוותר על כוח וסמכויות. כנראה שאין עתיד לחינוך בישראל.

ולסיום, עצה לתלמידי התיכון: הדרך לחיים טובים בישראל (כלומר משכורת גבוהה שמאפשרת להתגבר על יוקר המחיה) כוללת שלוש אפשרויות עיקריות - עבודות כפיים נדרשות (רתכות, מסגרות וכו'), הנדסה ויזמות. האפשרות הראשונה היא הפשוטה ביותר: כל מה שנדרש הוא ידיים טובות. האפשרות השלישית היא המסוכנת ביותר: הקמת עסק דורשת לקיחת סיכון. הדרך השניה נמצאת באמצע: היא דורשת הרבה ידע והשקעה, אבל הסיכון בה נמוך יותר. שאר האפשרויות נעות בין הצורך בהשגת קשרים (משרות הסתדרותיות למינהן, כמו בנמל אשדוד), סיכויים אפסיים (זכיה בתוכנית ריאליטי או בהגרלה כלשהי), תנאי קבלה לא פרופורציונליים לרמת הלימודים (רפואה), גילדות מקצועיות (רואי חשבון) ושוק מוצף (עורכי דין). לכל האחרונים, אגב, כדאי שתהיה לכם בגרות מרשימה ויכולת לחשוב. לכן, אם יש לכם את האפשרות והיכולת, קחו מגמה מדעית ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות. זה יעזור לכם גם בלימודים בהמשך וגם בפיתוח חשיבה שלא מבוססת רק על שינון.

בהצלחה לכולם!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

נכתב על ידי , 1/9/2014 12:22   בקטגוריות A עד F, ארץ הקודש  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





33,304
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnadavs אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nadavs ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ