לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


,I am the master of my fate I am the captain of my soul
Avatarכינוי:  kuksta.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2012

סערות קיץ


כנות היא המדיניות הכי טובה. אני לא משהו בימים אלו. משהו השתחרר ומכאן נראה לי שהכל נמצא בסחרור מהיר כלפי הקרקע.


לפני כעשרה ימים ההורים שלי טסו לחופשה של שבועיים. לרומניה, אלא מה? איכשהו איכשהו חשבתי שהנסיעה שלהם תמחק את הקושי שלי להתפצל בין החיים החדשים שלי, לבין הציפייה לבלות איתם את סופי השבוע. המרווח הזה הופך את זמן המנוחה למתוח ובלתי מספק, במיוחד לי. אני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה אבל אני נמצאת בין שני צדדים שיודעים שהם רוצים אותי איתם, וכמה שיותר.

היו עוד מיני ציפיות לתקופת הפרידה מהם, כמו להיות בעלת הרכב, להרגיש את המשפחתיות מהצד של השותף -בשתי חתונות שהתקיימו יום אחרי יום, לאכול אוכל נא לרוב ולהספיק לעוף כמו נשר ולעקוץ כמו דבורה. במציאות מתברר שזה לא האוטו שעצר אותי מלעשות את כל הדברים אלא המשתנים הקבועים של מרחב וזמן. את המרווח בין הציפיות שלי לבין המציאות מילא אוכל חתונות. מההתלהבות של הפוסטים הקודמים  נותר רעב שאי אפשר לספק רק בנבטים, וקרייבינג לפירות שהפך אותי עצבנית בלי סוכר. כל כך בא לי להתעטף בלאפה רכה. מה זה כבר משנה? לפני שאבלע אני הולכת לטיפול תחזוקה במכון הגמילה.

נשארו רק עוד שלושה ימים עד שהם חוזרים. אני מרגישה שעם הקרבה אני יכולה לתת לעצמי להרגיש את מלוא הגעגוע. אני זוכרת את החרדות מללכת לעבודה שלא מתרחשת בין כותלי הבית ואת האימה לעשות קפיצת אמונה ולעבור לגור עם השותף. על שתיהן התגברתי ויצאתי סופר מאושרת מזה.

אני מרגישה את ההפרעה שלי מנענעת אותי. אני צריכה לזכור שהבסיס שלי חזק, עשוי בטון יצוק שהתקשה בהרבה מאוד שנים של טיפול בעצמי, ולראות את המציאות כמו שהיא: מזג אוויר הביל בחוף ולא הוריקן טרופי כמו שהוא נראה מבפנים.
נכתב על ידי kuksta. , 26/6/2012 23:25   בקטגוריות משפחה וחברים, דו קוטבי  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פרא קטיפתית ב-1/7/2012 14:02
 



עוד טעמים ראשוניים


לפני שהלכתי לאכול נבטוטים כתבתי את הפוסט הקודם על חיבתי החדשה לפרי האדמה. אתמול בבוקר כבר עשיתי הליכת בוקר עד לדוכן המיצים המצוייד בשדרה ושתיתי שוט של מיץ עשב חיטה. עדנה אמרה שמיץ עשב חיטה זה כמו תוסף מזון ולכן שותים אותו על בטן ריקה ורק אחרי שעה מומלץ לאכול משהו. למיץ יש טעם של דשא, זה לא טעים אבל זה ממש לא נורא. אחר ששתיתי אותו הלכתי חזרה הביתה כמו על ספידים, עם כוס של שייק בננה, תפוח ותמר ביד.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני שונאת לאכול ארוחות בוקר. זה פאקינג לא ברור לי איך אפשר להכניס לפה משהו מוצק לפני שמגיע הצהריים (הכוונה היא לצהריים יחסי, כי הבוקר שלי בהחלט גובל בצהריים). אבל ארוחת בוקר זה באמת חשוב מהנסיון שלי. הגוף שלי לא נכנס למגננה קלורית וזה עוזר לי בעיקר לא למות מרעב בערב וזה בלי קשר לארוחות בין לבין. אם אכלתי בבוקר טוב אני לא ארעב בערב. סימפל אז דאט. לכן התרגלתי להכין לי ביצייה מקושקשת, לחתוך עגבניה ומלפפון וללוות אותם בחריץ גבינה בולגרית או שליכטה קוטג'. אלא שביצה כל יום זה פאקינג חונק. את הפתרון הנוזלי של גברת מינץ, אשר הקימה את מקדש הבריאות מצפה אלומות , קיבלנו במקרה - זה לא היה נושא הסדנה.

עשינו היכרות עם הכלי הכי חשוב של הרופודיסט - הבלנדר. לעדנה יש בלנדר אימתני שעולה מלא אלפים אבל הוא חיית עבודה. מכניסים לשם עלי חסה ועלי מנגולד, תפוח, בננה, תמר, טחינה נוזלית וגם זרעי צ'יה ויוצא סמודי עם אנרגיה טהורה. אני כל כך התלהבתי מהרעיון של אוכל נוזלי בבוקר שבשלושה ימים האחרונים ניתרתי מהמיטה כמו פנתרה ויצאתי עם הכלבה לחפש לנו מיץ עשב חיטה ואיזה בלנד בריאות שכזה. התחלתי מבננה-תפוח-תמר והיום העזתי להוסיף סלרי, גזר, סלק ופטרוזיליה. אני צריכה לעשות סיבוב ברחובות לקחת מהההורים שלי את הג'וסר ששוכב אצלהם כאבן שאין לה הופכין אחרי שאבא הכין פעם אחת קוקטיילים עם אבטיח.

בסדנה עצמה למדנו גם לייבש אוכל, במקום לבשל אותו, במכשיר שהחום לא עובר את 40 המעלות ולכן האנזימים לא נהרסים. יצאו ממנו לחם בצל או צנימי בצל יותר נכון, פלאפל מגרעיני חמנייה אלוהי, ופטריות ממולאות צנוברים שלא אכלתי, כי הן הכילו רוטב סויה עם גלוטן. כדי לייבש אוכל בבית אני מכניסה לתנור בחום הכי נמוך של 50 מעלות ומשאירה את הדלת פתוחה. כך עשיתי לי צ'יפס גזר ובטטה עם פפריקה חריפה.


מהבלנדר יצא האפריטיף סורבה תפוז ושייק עם בננה, תמר ושקדייה - לאנשים עסוקים מאוד. ובהמשך הגיעו גם ממרח טופו עם ריחן שהלך מעולה עם הלחם בצל ובכלל כמטבל, מרק פטריות קר עם מיסו, וספגטי מקישואים ברוטב פסטו שלא כל כך אהבתי אבל נדמה לי שזה בגלל שהפסטו לא היה כל כך מוצלח. כל אחד הכין משהו אחר. לא נפקד מקומו של סלט גדול עם סלק, גזר, נבטי חמניה, רוטב ויניגרט מיוחד ועוד המון המון דברים טובים, שחתכה חן השחקנית החיננית. לקינוח היו עוגיות שיבולת שועל ותופינים מתערובת אגוזים ופירות יבשים.

מישהי עם שם של קלפטע התפלצה שבכל האגוזים והפירות יש המון קלוריות. מטומטמת כמעט צעקתי עליה אם את אוכלת אותם כחלק מתזונה בריאה ומאוזנת זה הרבה יותר טוב מיוגורט 0% שומן או לחם קל. היא גם התלוננה שהפלאפל חריף לה ואז לקחה עוד אחד כדי להיווכח שזה באמת כך, והם היו הכי טעימים. יעל שהכינה אותם הייתה גם הכי חמודה. אבל לא רק נשים השתתפו בסדנא, היו שני גברים בגיל העמידה עם מקצועות לא צפויים, אישה אחת שפוחדת מסכינים ועיתונאית מלאישה. הסדנה לא הייתה לאנשים בלי רקע בכלל אלא סדנה מעשית למי שכבר מכיר את הנושא אבל רוצה ללמוד להכין בעצמו. רוב המשתתפים בה היו במצפה אלומות אבל לא היה לי קשה להשתלב ולהבין על מה מדברים. בכל זאת למדתי ביולוגיה (5 יחידות) וכימיה (פחות יחידות). בסוף כולנו קיבלנו את כל המתכונים בחוברת לשימוש בייתי. 

זה הפלאפל חמנייה המפורסם:




לא דיברו על זה אבל כשהסתכלתי באתר של עדנה מצאתי מסגרת של קבוצת תמיכה בעיר. אני מפנטזת להצטרף ומדמיינת את זה כ"שומרי משקל" של רופודיסטים. הלוואי שש. כהן תבוא איתי. אמן.

נכתב על ידי kuksta. , 18/6/2012 15:30   בקטגוריות הארות ומציאות, סקסי פוד, גזונטהייט  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Kukst ב-25/6/2012 13:37
 



טעמים ראשוניים


בושה, בושה, הבלוג מתבייש בי בושה גדולה. שתי שורות על יתושות ביוני? נו, חייבת לפצות בפוסט ארוך (ומייגע?).

עוד כמה ימים ימלאו 8 חודשים לגמילה הגדולה מהגלוטן והסוכר. הקריז, הבלוז ועוד מיני סגנונות מוסיקאלים חלפו עברו, ושלושים קילואים כבר נשרו. אם הגוף שלי נתקל במיקרומולקולת גלוטן או גרגירון סוכר, אנחנו סובלות מכאבי בטן נורא לא נעימים, כך שאין שום תמריץ להפסיק. בתחילת התהליך סיפרתי שהירקות פתאום הפכו יותר טעימים, שבהיעדר הסוכר לכל דבר יש טעם עמוק יותר ובלי הגלוטן לכל אוכל יש יותר קלילות קופצנית ולא מרדימה. אבל הזמן עבר והגוף מתרגל מהר גם לטוב. הכיוונון לתיאום גופני מתחדד ופתאום התחלתי להרגיש פחות טוב כשאני אוכלת בשר (גם רזה) או ביצים, גבינות רכות וחלב. מה יוצא? שמפה לשם אני הופכת להיות סוג של טבעונית. חוץ מדגים, שזה עדין ומלטף, וגבינות קשות (גם שמנות) שטעמן עז וריחן מפיח בי תחושה פרו-ביוטית.

בניגוד לגמילה מהגלוטן והסוכר, את המעבר לאוכל יותר צמחי אי אפשר לעשות בבום, ואני מדברת כאן בשם הגוף (*הערת המתרגמת) אבל גם miloli שאני מעריצה וגם המלצות העורכים לאחרונה, העבירו אותי את הגדר של ההכחשה וזה מה שאני באמת רוצה לאכול.

תאמינו לי שאף אחד לא מופתע כמוני מהבחירה באורח חיים הזה. עד לא מזמן חשבתי שטבעונים הם תמהונים לכל הפחות, ובעיקר בלתי אחראיים למעשיהם. כעסתי על כמה אפשר להיות בלתי רגיש לעצמך ולא לספק לגוף את כלל ההנאות שהעולם מציע. המילה "טבעוני" עושה לי אסוציאציה של נזירי, א-מיני, מאופק ואנאלי ואיך אפשר לקשר את כל אלו אליי? הייצריות שלי קיבלה ביטוי בשרי מדמם והתאווה שלי לחיים הותפחה במיני מאפים ומגדנות ובכלל מה זאת הצדקנות הזאת? הם גם מרגישים שהם טובים יותר מכל אחד שעשה את החטא הנורא ואוכל בשר (ואפילו חלב! וביצים!?!!), גם מטיפים, ומגדילים ושולחים סרטונים ארוכים של הרצאות מתישות או סרטי פורנו הרג של דולפינים על החוף. מיסיונרים ארורים.

אני חושבת שבגלל זה לא הרגשתי, ואחר כך היה לי קשה לגבש את זה לכדי פוסט. כדי לא להיות חלק מהם, מהמסיונרים הטבעוניים. אבל קראתי וקראתי והתחושות הגיעו למסה קריטית והנה אני רוצה להתחיל ללכת בדרך ומחפשת מי שיחזיק לי את היד. ביום שישי הלכתי לסדנת raw food של עדנה מינץ בצפון תל אביב, כדי לפסוע צעד לימודי ראשון, לצאת מתוך עצמי והעולם הוירטואלי, לעולם שאנשים אחרים חיים בו.

למען הגילוי הנאות אציין שעל הסדנא קראתי במהלך העבודה שלי בתל אביב סיטי. בזמנו שלחתי כתבת שהיא מאמנת כושר אישית ויש לה יותר וותק ממני בעולם שכולו עלי מנגולד וטחינה גולמית. כשקיבלתי הזמנה למועדים חדשים סיפרתי לחנה, שעובדת עם עדנה, שיש לי גם בלוג, והיא הסכימה שאשתתף ללא תשלום ואכתוב על זה בבלוג. אני לא בדיוק יודעת למה בחרתי להסתתר מאחורי הפרסונה הכותבת שלי, יכולתי גם ללכת ככל אדם ולשלם. אמנם 350 ש"ח זה לא זול אבל זה יותר מהכסף. אולי כי זה יחייב אותי לכתוב על זה, להוציא החוצה את מה שחלק מחבריי יתפסו כבגידה באחוות הקרניבורים. זה אפילו עמוק מזה, כי כשאני שלמה אני לא דופקת חשבון. זה להפוך את המחשבות למעשים, להשתנות. ומה אם לא אזהה את עצמי יותר? אם זה יהיה החלק שבו אפסיק להיות מי שאני?

כשאנשים שומעים raw food הרוב חושבים על סושי ויש אפילו שחושבים על קרפצ'ו, כמו השותף שלי. אבל אוכל נא הוא זה שיש בו את מרבית הרכיבים שחיוניים לגוף. ירקות זה אחלה אבל כשהם מחוממים, מבושלים ומטוגנים למוות הם כבר סתם סיבים שבורים ומינרלים שברחו. אם הם לא נחתכו עכשיו או נארזו בתוך השקית האטומה של הטבע (זרעים) או נשמרו על ידי החומר המשמר האנרגטי ביותר (השמש) הם פחות מועילים לי ואני יותר רעבה ופחות מסופקת. עסוקה בלדמיין את הארוחה הבאה ומבזבזת אנרגיה יקרה כדי לנצל את מה שלא בא טבעי לגוף.

רגע, הלכתי לחתוך סלט, עם טחינה גולמית וקצת ג'עלה - קטניות וזרעים בחברותא שמחה. נהייתי רעבה מכל הכתיבה. פרטים נוספים בפוסט הבא.

נכתב על ידי kuksta. , 16/6/2012 12:12   בקטגוריות הארות ומציאות, חטפו אותי, סקסי פוד  
55 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של contrite ב-19/6/2012 16:39
 



וידוי לילי


שלום,

אני קוקסטא,

והלילה יתושות זיינו לי את הצורה

עצובעצבניאוףשליליחרופ
נכתב על ידי kuksta. , 1/6/2012 04:34   בקטגוריות בעלי חיי וחיות אחרות, דברים שמקימים אותי מהמיטה בשביל לכתוב  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של To Be Free ב-10/6/2012 17:50
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkuksta. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kuksta. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ