לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


,I am the master of my fate I am the captain of my soul
Avatarכינוי:  mariko@

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012

זה לא הכל בראש


הגמילה הזאת מסוכר ומגלוטן מתקבעת בגוף. לפני כמה חודשים עירבבו לי תה עם כפית שהיו עליה גרגרים של סוכר מתה אחר. הרגשתי אותם ואז כאבה לי הבטן. בטח, אמרתי לעצמי, את מכירה את הסיטואציה והיה לך טיפה מתוק אז קישרת. הכל פסיכוסומטי.

בחג השני היינו אצל אמא שלו והיו שם סלטים שחשבתי שנעשו בבית. שאלתי לתוכנם ומתוך הרשימה סיננתי כמה שהיו אצלי בסימן שאלה, ואכלתי רק את אלו שהייתי ממש בטוחה לגביהם. עד המנה העיקרית כל כך כאבה לי הבטן שהיינו צריכים ללכת מוקדם. אני מהמרת על הילפלים הקלויים. למרות שהם מתוקים מטבעם מישהו כנראה שם עליהם חומץ שאינו חומץ תפוחים טהור (כן, פלצני אבל זה החומץ היחיד שאני אוכלת). מראש נזהרתי אז בטח החשש המוקדם הגשים את עצמו. מה כבר יכול לעשות סוכר בתוך חומץ, הא?

הייתי ידועה פעם כ"קיבת הברזל". שום דבר טרי מדי או מקלקל לא יכול היה להזיק לה, והנה היום, עשיתי לעצמי חזה עוף עם קצת סילאן אבל במקום לשפוך את הרוטב אחרי, ניסיתי לאחד ביניהם במחבת. האש שרפה את הסילאן והפכה את הפרוקטוז (שמותר וחשוב תזונתית) לגלוקוז, שהפך לי את הבטן לשדה קרב בין הסטארקים ללאניסטרים. לא היה כאן שום אלמנט פסיכוסומטי זה הגוף. הוא כבר לא רגיל לעכל סוכר לבן (או חום) ונגזרותיהם. אפילו שזה מעצבן ומציק אני לא יכולה להפסיק לבדוק האם יש בטונה מיונז או רסק עגבניות או חומץ ודבש לא טהורים, ולו בגלל שזה כאבי תופת.

גלוטן אני די בטוחה שלא אכלתי, אם כי הגורל הצפוי לא שונה. הגוף שלי הפסיק לייצר את האנזים שמפרק גלוטן ולכן דיני כשל חולה צליאק. כך הסביר לי בנדודי התזונאי. אפילו שהוא לא מסכים עם הגמילה הזאת וחושב שהכל בולשיט אבל אם זה עוזר לי אז מה טוב.

נכתב על ידי mariko@ , 28/4/2012 20:50   בקטגוריות גופנפש  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של המלוכסנת הרחוקה ב-13/5/2012 23:47
 




קמתי עם חיוך של השפתיים וצחוק בלב, עם בדיחה פרטית מתוך השפה שרק אנחנו מדברים.

איתו אני יכולה להיות הכי אני וזה אפילו יותר אני מאשר כשאני לבד. המבט האוהב והמכיל מעורר השראה להיות יותר טובה לעצמי, פחות דרוכה. הוא הארמון מלוכה שלי.

מעולם לא הרגשתי כל כך קרובה לאדם אחר.

נכתב על ידי mariko@ , 25/4/2012 11:50   בקטגוריות הארות ומציאות  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גורדוויל ב-29/4/2012 12:03
 



חור בראש


זה היה ממש זריז מהרגע שבו היא ביקשה ממני להסתובב על הצד. כמו שהיא הסבירה שבוע קודם, הייתי צריכה לגלח את המקום אבל איך בדיוק מגלחים מאחורי הראש, בין העורף לאוזן? אולי לא ממש היה כדאי לעצבן אותה בדיוק עכשיו. היא לקחה מספריים רפואיים וגזרה לי כמה קצוות שיער.

אחר כך הגיע תור הזריקה השורפת, שננעצה מתחת לשומה ואז מהצד השני. לא חלפה שנייה והסקלפל שביד שלה כבר חתך את הנגע העורי. זה לא כאב בכלל אבל היה צליל כזה, כמו ששומעים כשמקרקפים מישהו כמו ב"ממזרים חסרי כבוד". אחר כך בא הדם וחלק ממנו קילח על שיערי, עורפי וגם על הנייר שכיסה את המיטה ב"חדר ניתוחים". "אני חושבת שצריך את מכשיר השקר כלשהו". הקול הבא נשמע כמו מלחם והריח היה דומה לזה של ניקוי תרנגולת.

עכשיו במקום שומה יש לי חור של שנקל בראש, שנראה כאילו מישהו כיבה לי כמה סיגריות באותו מקום, ואני יודעת את זה רק מהתמונות שבאייפון.

 

בטיפול מחר אני בטח אמצא קשר בין השומה ללייזר שאני עושה עכשיו, לבין התחושה החשופה שאיתה אני מסתובבת, חלק מהזמן אפילו נהנית ממנה.

נכתב על ידי mariko@ , 18/4/2012 14:19   בקטגוריות גזונטהייט  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-24/4/2012 21:55
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmariko@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mariko@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ