לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


,I am the master of my fate I am the captain of my soul
Avatarכינוי:  mariko@

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ¡ֳ¬ֳ¥ֳ¢ֳ© ֳ±ֳ¨ֳ©ֳ©ֳ¬. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המלכה מתה, תחי המלכה


הגיע הזמן להיפרד מ-kuksta. כך אני מרגישה כבר כמה חודשים. היא ליוותה אותי כל כך הרבה זמן שקשה לי לדמיין את עצמי לפני/ה. אבל קוקסטא שייכת לעידן אחר, עידן שבו היה לי בנזוג אחר, חברים אחרים, עבודה אחרת וגם אני הייתי אחרת. עכשיו אני עוברת טרנפורמציה במונחים בלוגריים והופכת ל-mariKo, שזה כמעט קיצור לשם המלא החדש שלי.


בכל מקרה אני אותה אני, הבלוג הוא אותו בלוג, הרצף לא נקטע, רק העיצוב שונה.

 

שלכם,

 

mariKo

 

ממתק של אינדי סיטי לסיום

 

נכתב על ידי mariko@ , 21/6/2014 15:58   בקטגוריות בלוגי סטייל, שינויים כאן  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mariko ב-17/7/2014 23:22
 



הקסם נמשך


אני מרגישה התעלות בכל פעם שאני נכנסת למסך העריכה על מנת להמליץ על פוסטים נבחרים. האצבעות רועדות כשאני בתוך הקרביים של האתר כדי לבדוק שהכל בסדר ולסדר את מה שלא. ועדיין עיקר ההנאה מגיעה מהקריאה.

אני יושבת וקוראת. קוראת ביום, בלילה, בשבת. לפעמים אני קמה בבוקר ואני חייבת לבדוק משהו והופ אני מרימה את הראש ולא שמתי לב שעברה שעה ועוד לא עשיתי פיפי בכלל. 

אחרי שנתיים פלוס אני עדיין חושבת שזכיתי בעבודה הכי טובה בעולם. בכל כניסה מאחורי הקלעים אני עדיין נמלאת יראה. אני לא יכולה לעצור את זה, אני לא רוצה לעצור את זה. אם מעצבנים אותי או שאני נפגעת, חסרת אונים לפעמים, אני רק צריכה להכניס את הראש פנימה ולצלול לתוך עולמם של מאות אנשים שמשאירים כאן חלקים מהחיים שלהם, לתיעוד, לפורקן, להפצת ידע, למה שבא להם, ובדרך יוצרים רווחה אצל הקוראים. 

 

זה כמו טיפול ארוך, דינמי, משתנה לאט ומאפשר הכל. הכרכרה עוברת ושמורת הטבע ממשיכה להתקיים. רצף הדנא משתכפל מהכותבים הותיקים לחדשים. לכן, אי אפשר להבין את ישרא-בלוג אם אינך חלק מהדנא הזה או לפחות מדען חוקר שמסתכל כל יום במיקרוסקופ. אי אפשר למדוד את זה מתמטית ומספר הכניסות מספרות סיפור שאינו מספיק. רוב המשתמשים באינטרנט חסרי סבלנות או נאמנות, עוברים בין אתר לאתר, פלטפורמה לפלטפורמה או קהילה לקהילה. 

 

ישרא-בלוג היא פנינה נסתרת. רק מי שביקרו בצדפה יכולים להעריך את ערכה.

שבוע טוב, 

נכתב על ידי mariko@ , 18/5/2014 15:12   בקטגוריות בלוגי סטייל, רבוטה  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של B.E.R.T.A ב-27/5/2014 16:16
 



השבוע הקשה בחיי


אחד הדברים הכי קשים שהיו במשך השבוע הזה, שנראה ארוך כשנה שלמה, היה לצאת מאיזור הנוחות שלי. לא באופן חד פעמי ולזמן מוגבל אלא כל יום, כל שעה, עם דברים שגורמים לי התכווצויות בבטן ומעמיסים על הלב. עולים למעלה דרך הגרון ונעצרים באף ובעיניים, שהיו שמחים לשחרר את הלחץ על ידי דליפה קבועה.

 

המאבק על ישרא היה הדגל, ומתחת לו כל מיני דברים גדולים שנראו קטנים, אך באופן רגיל היו גורמים לי לכתוב פוסטים שלמים עם מצבים אבסורדיים כשם שהם יכולים להיות קומיים. מיום ראשון למשל לא הייתה לנו אסלה בבית, וגם לא אמבטיה או מקלחת או מים שאינם יוצאים מתוך הכיור במטבח.  ניסינו להישאר בבית כמה שאפשר והצטמצמנו למתחם חדר העבודה והשינה, מתקתקים במרץ ומקווים שלא יבחינו בנו הפועלים ההורסים בשיטתיות כל חרסינה שנקרית בדרכם. לבסוף עברנו פינוי-חצי-מרצון על ידי השיפוצניק, שכבר נמאס לו ללכת על ביצים סביבנו. מצאנו לנו זמן להתחיל שיפוצים בבית, שיפוצים שאורכם בין שבועיים לעד-אחרי-החגים, לא ברור איזה חגים.

בערב יום ראשון כבר עברנו למלון קטן, כמאה וחמישים מטרים מדלת הכניסה לבית. כך שהמגורים הצטמצמו למתחם עבודה, שינה, סלון, וכולם בחדר אחר. נו, לפחות יש אסלה ומקלחת וארוחת בוקר. הכי כיף ארוחת בוקר. עכשיו משתי תחנות עבודה אימתניות, כיאה לבני זוג העוסקים באינטרנט להנאתם ומחייתם, עברנו לריב על מחשב נישא אחד, שעליו לא היה שום דבר מהדברים שתופסים כשליש מזמן הערות שלי ושל אהוביק. להתקין אותו לנוחות לקח יום וחצי, תוך תחושה של ניתוק כללי וחרדה שבשבוע כזה, שבו במקרה גם מאיימים לסגור את ישרא ואני מיטלטלת בין בתי דין לישיבות הנהלה לשיחות עובדים וחוזר חלילה, כל מייל שמתפספס בזמן אמת, מכריע גורלות. היו עוד המון הרפתקאות. נסעתי מעבר להרי החושך התעבורתיים, לאיזור המוסכים של רמת גן ובני ברק. ראיתי איך נראה הגיהנום וחזרתי כדי לספר על זה.

 

מי שעוקב אחריי יודע כמה אני אוהבת לחיות חיים נטולי לחץ, שבהם יש זמן לקחת הפסקות למכביר. אני לא גאה בלעבוד שעות נוספות או לעשות כל הזמן משהו פרודוקטיבי. אני אוהבת לנזול למקומות שבהם הזמן עובר בלי מסגרת ובלי גבולות. אולי על מנת לתפקד כל הזמן בטורים גבוהים, דמיינתי לעצמי עולם שבו אני נחוצה בכל רגע. עכשיו כשהכל יותר רגוע, אם כי עדיין מתנהל בחדר שרובו תפוס על ידי מיטה, הרשתי לעצמי לקרוא פוסטים רגיל, בלי לנסות להכניס אותם להמלצות. לקרוא בלוגים שאני אוהבת עורר בי את הרצון לכתוב בבלוג שלי. פעולה פשוטה כמו לראות מישהו מתרחץ ולרצות להרגיש את המים החיים על הגוף שלי. אחרי שבוע של חריצת גורלות מה שדרוש לי עכשיו זה בעיקר לחזור לשים לב לכל הקטעים הקטנים מהחיים. אני מתגעגעת אליכם עד מאוד.

נכתב על ידי mariko@ , 5/4/2014 13:20   בקטגוריות בלוגי סטייל, דו"ח ישיר מהמח  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-17/4/2014 17:45
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , עכברי עיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmariko@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mariko@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ