לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ²ֳ©ֳ¸ֳ¥ֳ°ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ביקור בחנות הסופרמרקט של קולקטיב שלנו


החנות הקואופרטיבית שלנו נפתחה כבר לפני יותר משנה בשכונת ביצרון בת"א (הקולקטיב נוסד בשלהי מחאת האוהלים של 2011, ועובד גם על איגוד אשראי, גמל ופנסיה שטרם קיבלו את כל האישורים הרשמיים).

 

רק עכשיו הגעתי לשם, כי אני גר במרכז ת"א ובלי רכב, אז התעצלתי להגיע עד ביצרון, והבנתי מהדיוחים שהמחירים שם לא הרבה יותר נמוכים מבסופרים למטרות רווח. אבל מכיוון שהמטרה חיובית ביותר וחשוב לתמוך בהם, וגם מתוך סקרנות צרכנית, עליתי היום על 39 (גם 239, 104 ו-9 מגיעים ממרכז העיר) והגעתי די מהר.

 

אז מהבחינה הצרכנית, התוצאות מעורבות.

החנות בינונית בגודלה, גדולה בהרבה ממכולת אבל קטנה מסופרמרקט ממוצע. המגוון גדול יותר משציפיתי, כולל מוצרים אורגניים רבים. בגדול, מצד אחד המחירים קבועים ונמוכים יחסית, ומצד שני, הם לא מתחרים במחירי המבצעים של מוצרי הלוס לידר של הסופרים הקפיטליסטיים.

שלנו מתחייבים לתמחור שקוף במיוחד, מה שמאפשר לצרכן לחשב את מחיר העלות לחנות:


כלל מוצרי החנות נמכרים במחיר עלות + 25%

ירקות ופירות- נמכרים במחיר עלות + 35%

מוצרי בסיס- מוצרים נבחרים נמכרים במחיר עלות + 20%

(בלינק שלעיל יש הסבר על הרכב התוספת למחיר העלות).

 

באתר לא מוצגים מחירי המוצרים, אז קשה לעשות השוואה מהבית וצריך להגיע לבדוק. בצד החיובי, הנה דוגמאות למחירי שלנו עבור כמה מוצרים שאני מצאתי אטרקטיביים ורכשתי:

 

בוטנים קלויים – 400 גר' ב-11.30, פחות מ-3 ש"ח ל-100 גרם, בהחלט מחיר מצויין ביחס למרכז ת"א שם זה יכול לעלות פי 2 עד 4.

פסטה 500 גרם – 3.10 ש"ח – מחיר מצויין, אבל יש רק 3 סוגים. ישר קניתי 6.

נקניק פפרוני טבעוני 400 גרם – 20.60 ש"ח, לעומת 23-25 במרכולים האורגניים במרכז העיר.

בירה מולר פולנית או פרמינגר מבוסניה-הרצגובינה, חצי ליטר ו-3.8% אלכוהול – 4.80 ש"ח לעומת 5 במבצע באם פם וכמה ממכולות מרכז ת"א. לא הבדל גדול, אבל המחיר אכן זול וזה לא מחיר מבצע שיחלוף מחר או בסוף החודש.

 

לעומתם, יש מוצרים רבים שמבחינת המחיר בלבד אני מעדיף לחכות למבצעים בסופרים במרכז העיר, לדוגמא:

טייסטרז צ'ויס 200 גרם – 36.60

גבינה צהובה טבעונית וגה – 22-23 שקלים, זהה למחיר לפני מבצע בטבע קסטל, אבל במבצע זה 15.

חלב אורז שקדים ויטאריז – 12.5 ש"ח – כמחיר קבוע, זה זול לעומת 15-19 במרכז העיר, אבל בטבע קסטל יש כל חודשיים מבצע של 3 ב-30 או מבצע דומה שמוריד את המחיר ל-10 לחתיכה.

 

בסופרים הדתיים שבשכנות (כמעט חינם בנחלת יצחק) או ליד קניון איילון (אושר עד) זול יותר, גם ברבים מהמוצרים שאינם במבצע.

כך גם בסופר ברקת בסלמה פינת שלבים בואכה יפו, ושם המבחר גדול בהרבה.

אם אני כבר עולה על אוטובוס, מבחינת המחיר נטו יותר שווה לי לקנות שם.

 

ברור שלחנות אחת אין כוח לקבל הנחות מהספקים כמו רשתות סופרים עם עשרות סניפים. אם אשקיע עוד כמה שקלים בכל קניה, אולי יצליחו להתרחב ולכן גם להוזיל מחירים? הרי זאת מטרה טובה, ואני בטוח שהם דואגים לרווחת העובדים יותר מעסקים אחרים. מצד שני, מה הסיכוי שלהם להתרחב ולגדול או אפילו סתם לשרוד אם הצרכנים, שזה אנחנו, יסתכלו רק על שורת הרווח?

 

 

תוספת:

שכחתי לכתוב על מחירי הירקות והפירות, בעיקר כי אני מתארגן בחנות שבה אני עובד. ובכן, מחירי הירקות והפירות תחרותיים במיוחד, בייחוד האורגנים.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 12/5/2015 20:33   בקטגוריות חברה וכלכלה, עירוני, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פסטיבל הפנזינים 666 בחילות 2015! 17.3 בתחנה המרכזית!


אחד הפסטיבלים הכי מוצלחים בתל אביב-יפו חוזר, והפעם ביום הבחילות עצמו!

מאוד ממליץ לכם לבוא, יש שם חיבור מעניין של מלא מדיות: פנזינים, הופעות מוזיקה, מיצגים, סדנאות. בקיצור אושר גדול.

 


שוב תחת כנפיה של האם הגדולה התחנה המרכזית מתכנסים יחדיו, והפעם ביום הבחילות הבא עלינו לרעה.
בפסטיגל הפעם ::::

 
הופעות :

קווץ Mondo Gecko & Dust & Lunamore & Marmara Streisand & Barbara & Vermin & Nico teen & & me we & שקלקה & נטלי כהן וקסברג & zaga zaga & Erez Shmida (Pussy Shel Lucy ) & Parve & מיכל גיל
Afola by night & "מטאל" & MooM & d.r.y 


DJ:
Kosma # D. Duck # bend
"סער מטלון"
VaJj (Jula Jac')


פנזינים :

שילשולים מילוליים< בורקס פנזין < חבורת הטושים < Sasha Laskowsky < עדי סנד < PIGMENTAL < 
גלנדון ואיזבלה < MRI's CanDIYland < תחנת נייר < מעיין < ערב רב < מתירנות < בתחת < לב אפור < אחדות < Mooooon Publishing < שישים ריבו < וג'אינהפלוואר < 
צ'ומפי רקורדס < פומה < סיפורי נחלאות < טרויניניג ושבעת הגמדים < מען < Teddy Goldenberg 
פורצ'נקוקי אנגלמאירAfeset Comics < UNSEX ME HERE >הבולים החופשיים <
MeanTimeForEver >מיץ תערים", "מרה שחורה" ו"לחיות ולמות בכפר ורדים >לאה ופיל גם באים 


Powered by:
ATNT
You're Next Records
DiburNagua

תערוכה :

() חן כהן() קרן כץ() זואי ()איליה ריקליס() לילה בארי () 
תערוכה בנושא מקדונלדס


סדנאות :
עומר רק שיפוץ טקסטים
קלפי מגרסת נייר
קלפי לחסרי אזרחות ישראלית 
משרד פנזינים 
פנזין זו הדרך
יציקת לשונות ותחתים 
מכירה פומבית של הלב (וג'ינה פלוואר)
עוד כל מיני דברים שהולכים להיות

נכתב על ידי , 8/3/2015 19:28   בקטגוריות פנזינים וכו', אמנות, בירה, הופעות פאנק, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, הרצאות וסדנאות, ירידים, עירוני, קומיקס, קומיקס ישראלי, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-9/3/2015 10:18
 



ברוטשילד מפגינים. איפה אתם?


אני יודע שרבים מכם סולדים ממה שקורה ברוטשילד. 


אני אומר לכם, התקשורת שם, יש הזדמנות, נצלו אותה.

 

אז אומרים לי: זה קרקס, זאת מחאה של מפונקים, זאת מחאה של אשכנזים עשירים, של מעשני הסושי ולוגמי הפיצה עם שרצים, של יהודים פריבילגיים, של ציונים.

 

שהתקשורת תבוא לג'ואריש, לאתיופים בקרית גת, לאל עראקיב, לבילעין!

 

התקשורת לא תבוא לג'ואריש, ואתם יודעים היטב למה.

 

התקשורת ברוטשילד, נאו דיל וויז איט. אם ההר לא בא אל מוחמד, יתכבד מוחמד, יפסיק להיות טהרן, מתנשא ובכיין, ירד מההר ויבוא לרוטשילד.

לא, רוטשילד לא שייך לאף ציוני אשכנזי פריווילגי בטאבו. זה של כולם.


הפגנה היא של מי שמשתתף בה. אם יש בה שלטים בעד זכויות הבדואים בנגב, או הפלסטינים בשטחים, או הטרנסים באלבי, אז היא גם שלהם.

אז אומרים לי שאני שוב מתנשא ומנותק, כי אין להם למוחלשים ולמדוכאים פנאי וכסף ויכולת להגיע לתל אביב להפגין. מי שאומרים לי את זה הם שמאלנים פריבילגים שיש לרובם את היכולת הזאת.

 

הם לא יכולים לבוא. ואתם? יכולים לבוא, עם קצת מאמץ? אז תכתבו על השלט את הסיסמה שלהם.

 

איזה עוד תירוצים יש לכם?

 


 

בתמונה: מפגינים זועמים ברוטשילד מאיימים לא להצביע ביבי!!!!

נכתב על ידי , 1/3/2015 22:40   בקטגוריות הומניזם, חברה וכלכלה, עירוני, פוליטיקה, תרבות נגד, אקטואליה, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פסטיבל אנימיקס: רביעי עד שבת השבוע!!!


קצת הזנחתי את הבלוג הזה, אני מודה. רוב הפעילות עברה לפייסבוק. אבל למקרה שכמה חסרי שיניים מקוריים עוד מסתובבים פה ולא שם, החלטתי בכל זאת להזכיר לכם שהשבוע מתקיים פסטיבל הקומיקס, האנימציה והקריקטורה השנתי!



הכניסה ליריד הקומיקס, הספרים והיצירה חופשית לחלוטין! השנה כל היריד בתוך לובי הסינמטק הממוזג והבטוח.

 

התוכניה המלאה ורכישת כרטיסים באתר הסינמטק ובטלפון 03-6060800 שלוחה 1.

 

פירוט כל כותרי הקומיקס החדשים שיוצאים לפסטיבל בעמוד הפייסבוק שלנו.

לאור השאלות הרבות, קצת סדר במועדי פתיחת הדוכנים:
דוכני הקומיקס לילדים (אורי פינק, שלגי, זנזורי ושות') וחנויות הקומיקס יהיו פתוחים כל היום, 10:00-23:00, וביום שישי עד 16:00.

דוכני הקומיקס לנוער ומבוגרים יהיו פתוחים בימים רביעי, חמישי ושבת בשעות 17:00-23:00.

דוכני היצירה והמוצרים המגניבים יהיו פתוחים ברובם 10:00-16:00, וחלקם ימשיכו איתנו עד הערב.

רשימת מציגים בדוכני יוצרי הקומיקס (בסדר אקראי לחלוטין):

מציגים רק אחרי הצהריים:

ניר שחרור 
אורטל אברהם
ניב מג'ר
אנגלמאיר
מתן כהן
שלומי צ'רקה
טדי גולדנברג
בועז קדמן
קלאודיו סמבל
לילך מדר
עדי קלג
גיא פוגל
אילנה זפרן
קרן כץ
דן אלון
עדי סנד
אברהם גיא
עדי קפלן ושחר כרמל
דימונה - אמיתי סנדי ונועה אברבנאל
טלי רזניק
יריב גדיש
אריאל פולינג'ר
דניאל עדן
יאיר בנימיני
הילה נעם
קרן ורדיגר
הדר ראובן עם נטלי רון
חגילר
ברק צרפתי
אביב איצקוביץ'
עידו הירשברג
דניאל עמית 

מציגים כל היום:
הוצאת שלגי
ולדיק סנדלר
קבוצת קומיקס חיפה
קומיקס וירקות
קומיקאזה
אלון טרייטמן
תומי זנדשטיין
מאור
עופר זנזורי
אורי פינק
נמרוד רשף
ארז צדוק

 

בואו לבקר!

נכתב על ידי , 4/8/2014 13:57   בקטגוריות פנזינים וכו', איור, אנימציה, בידור, הומור, ירידים, עירוני, פסטיבל הקומיקס 2014, קומיקס, קומיקס ישראלי, קריקטורות, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יוצאים לפסטיבל: אילנית אשת העכביש מרעות מאת בועז קדמן!


אני שמח לפתוח השנה את סקירת כותרי הקומיקס החדשים בפסטיבל עם ספר שלו ציפינו כבר זמן רב:


 

אילנית אשת העכביש מרעות וסיפורים אחרים - מאת בועז קדמן

אוסף סיפורי הקומיקס של בועז קדמן, כמה ישנים שהתפרסמו בעבר בפנזינים פלאן-בי ולוזר והרבה חדשים לגמרי!

בועז קדמן הוא אמן-מורה במדרשה לאמנות ובעל תואר שני באמנות של בצלאל, אבל למרבה השמחה מוסדות אלה לא הצליחו לעקור ממנו את חיבתו ליצירת קומיקס אישי ופוליטי מוצלח מאין כמוהו. הוא מרפרר בקומיקס שלו למאה שנות אונות ואין אונות גברית, לספרות הזולה של שנות השישים, לקומיקס המתורגם של שנות השבעים, ולתרבות שנות השמונים בחיבה נוסטאלגית (הA-Team, מקגיוור, צ'אק נוריס, רמבו) ובמקביל תוקף את המיליטריזם, הציונות, הכיבוש, הממסד, המשטרה, ועוד מוסדות כמו בית הספר, מערכות יחסים, נישואין, מין וכו.

110 עמודים, חלקם בצבע מלא!

 

 

אירוע השקה חגיגי לספר

שבת, 12.7, החל מ-17:00

 

 

יתקיים בסטודיו של רוני אלוני ברחוב משה מאור 2 (על יד החנות קסטיאל as is)
 
יופיעו: 
ניר מטרסו ומקהלת הבית של איגוד סוחרי הבוטרגה - גיל לביא, בוריס מרצינובסקי וסתו בן-שחר
הרכב של ניר עם חומרים חדשים.

 

אירוע השקה בירושלים - 30.7 באוגנדה

 

נכתב על ידי , 3/7/2014 11:12   בקטגוריות אמנות פוליטית, הומור, נוסטאלגיה, עירוני, פסטיבל הקומיקס 2014, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות אלטרנטיבית  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אורית ב-11/11/2014 09:54
 



יוצא לאור: אוסף "רישומון" של אילנה זפרן!!!


כן! אילנה זפרן אספה לספר את (כמעט) כל טוריה המעולים בכיכובם של רפי, ספגטי, אמא 1 ואמא 2!!!

 

 

 

 

ירושלמים ולא ירושלמים הרפתקנים, בואו להשקה הירושלמית של "רישומון" בהוצאת פרדס!
יום רביעי, 11.6, 19:00, בבית הנסן, במסגרת אירועי "עט לשינוי": http://hansen.co.il/alternative/
 
קוראים מכובדים על "רישומון":
 
 
ספגטי, רפי, אמא 1 ואמא 2 הן (סליחה, רפי — רוב נשי ואנחנו פמיניסטים) המשפחה האלטרנטיבית שלי. גם במובן הרגיל (לא אמא אבא וילד נקודה שלוש) וגם כי יום אחד, בעולם מקביל, אני אעזוב הכול ואעבור לגור אתן, אם הן רק תקבלנה אותי. כל טור של אילנה זפרן הוא פנינה של אושר, חיוך כמוס, מבט חם וחכם ואוהב על החיים ומשל חמוץ־מתוק על אנשים שרוצים להיות חתולים ועל חתולים שרוצים להיות... חתולים. גיל חובב
 
"רישוּמון" הפך לחלק בלתי נפרד מהתפריט התרבותי שלנו. דרך עיניהם של שני הנודניקים העצלים האלה, רפי וספגטי — שהתמזל מזלם לגדול ולהתפנק בביתן של זוג הנשים הכי תקינות פוליטית והכי תל אביביות שרק אפשר — הוא מתפקד כמעין זכוכית מגדלת של המציאות היומיומית. מגדלת, אבל גם אירונית ומצחיקה, נוגעת ללב וחכמה.
אבירמה גולן, בשם שמשון ופופסי, ושמוליק שקם בממוצע 7 פעמים כל לילה כדי לפתוח להם רק (!) את הדלת המועדפת עליהם, ואז הם חוככים בדעתם אם להיכנס או לצאת או לחכות עוד קצת, כשיהיה ממש-ממש קר 
 
חתולים הם "עם" מיוחד, את זה יודע כל מי שזוכה לחיות במחיצתם. לא פשוט גם להצליח לקלוט אותם ולצייר כל מחווה אופיינית. אילנה זפרן מצליחה לעשות זאת ובדרכה הנפלאה היא נותנת להם ביטוי כמי שחיים אתנו, לצדנו, רואים וחשים הכול, מעין זווית חתולית שאומרת הרבה גם עלינו. "רישוּמון" תמיד היה עונג גדול עבורי.מיקי חיימוביץ'
 
בגלל הישראליוּת והתל אביביוּת הנורמליות לחלוטין של כל טור וטור ובגלל שספגטי טרחה לציין על הפעם הראשונה: "היי, אני לא כזאת שמנה!". קרן נויבך
 
היא — פמיניסטית, אמנם לבנה ואני חושדת שגם ליברלית, אבל הלב שלה במקום הנכון (ובקערית הטונה כמובן). הוא — לוחם צדק, פנתר (כמעט) שחור, קומראד כלבבי. ספגטי ורפי, מי יידע חייכם — אנחנו, הקוראות והקוראים האוהבים, המעריצים, המכורים, לא מוותרים על אף ריבוע בקומיקס של אמא 1 שלכם, מזדהות וגם מתפעלות מהאהבה שלה ושל אמא 2 והחיים המשותפים של ארבעתכן. רפי, תעשה לי ספגטי.צפי סער
 
"רישוּמון" הוא כל מה שאנחנו צריכות מאמנות שתהיה: מקורי, מעיז, מצחיק, מוקפד, משובח, מרגש, ועוד משהו אחד שמתחיל באות ''מם'' — ממכר. אליוט
 
לפני כמה שנים הלכתי לצפות בסרט בסינמטק תל אביב, ובאולם הקולנוע — ממש לידי — ישבו שתי דמויות שנראו לי מוּכרות. אבל בשום פנים לא הצלחתי להיזכר מהיכן. אחת מהן — שיערה ארוך — הסתכלה עליי וחייכה. משהו בחיוך הזה היה לי ידוע ולא ידוע. הלבוש של שתי הנשים האלה, התסרוקות שלהן, האופן שבו החזיקו ידיים, כל אלה נראו לי כאילו צץ מישהו וטווה חיים בסרט אנימציה; כמו קליפ מתעתע משנות השמונים, שהאיור בו הופך למציאות. ואז פתאום נזכרתי מהיכן אני מכיר אותן. הדמויות האלה — אמא 1 ואמא 2 — הרי היו ידועות לי באופן אינטימי כל כך. הן ייצגו תקופה שלמה, העלו על נייר העיתון הוויה שלמה, וזה עוד מבלי להזכיר את מערכת היחסים עם רפי וספגטי, שיש בה כל כך הרבה אמת, ומורכבות והומור, וגם — יש להודות — אנושיוּת. פיסת חיים שלמה ישבה שם לצדי בסינמטק. זה היה סינרומן בזעיר אנפין, שמציאות ודמיון שיחקו בו הלוך־ושוב. חייכתי לאמא 1 בחזרה. האור כבה, הסרט עלה על המסך. משה סקאל


 

נכתב על ידי , 10/6/2014 11:22   בקטגוריות אמנות פוליטית, הומור, הומניזם, לסביות, עירוני, קומיקס, קומיקס ישראלי, תרבות אלטרנטיבית  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האקסית הסודית ב-10/6/2014 21:45
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 38

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ