לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


תרבות אלטרנטיבית: קומיקס, מוזיקה, מחאה. לא יומן אישי. אבל אולי אני אגלוש לניו ג'ורנליזם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ®ֳ¥ֳ¦ֳ©ֳ·ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על פסטיבל יערות מנשה 2014


בשתי מילים: היה כייייייייייייייף!


ביותר מילים:


הייתי כבר כמה פעמים באינדינגב, פעם ראשונה שלי ביערות מנשה. לא יודע
איך, לא יצא לי קודם. אין טעם להמנע מהשוואות, אז לא אמנע.


 


1. ליינאפ


לאינדינגב ליינאפ נוצץ יותר, עדכני יותר, מגוון יותר, ניסיוני יותר.


ליערות מנשה ליינאפ מעט מיינסטרימי יותר, יותר מתאים למשפחות ולתושבי
הפריפריה וטיפה פחות לחובבי מוזיקה תל אביביים ו\או מעודכנים. ולמרות זאת, כמי שמשייך את עצמו לזן האחרון, לא היה לי משעמם בכלל ונהניתי לגלות מלא הרכבים מעולים שלא שמעתי עליהם מעולם קודם לכן, וגם כמה כוכבי אינדי מוכרים ותמיד מעולים (מאלוקס, עמי שלו, חגי פרשטמן ושות').


בהתחלה היה מוזר שאנחנו לא מוקפים בקהל המוכר מהופעות תל אביב, בהמשך זה דווקא היה מרענן שזה פסטיבל באווירה קצת שונה ובלי אוברדוז של היפסטרים מעקמי אפים. מצד שלישי יש גם קיבוצניקים מתלהבים מעצמם ומעצבנים אז זה מתאזן.


מצד אחד, היה מעט מבאס שהמופע המרכזי של יום שישי בערב היה הקספרים, עם
שירים בני 20. מצד שני, כמי שהיה בן 17 כשהשירים האלה יצאו, יש לי פינה חמה מאוד
בלב בשבילם, ורקדתי ונהניתי ושרתי את כל השירים. וכשהיה שלמה גרוניך פשוט הלכנו
לבמה אחרת. לא שיש לי משהו נגדו, הוא מוזיקאי ענק, אבל אני לא מגיע לפסטיבל בשביל הופעה שלו.


בעיה אחת מרכזית עם הליינאפ של יערות הכרמל השנה הייתה ריבוי של הרכבי
פיוז'ן-מוזיקה ערבית: ערבית עם אלקטרוני, ערבית עם Fאנק,
ערבית עם סול, ערבית עם ביג באנד, ערבית עם כלייזמר, ערבית עם כל דבר. הרבה מהרכבי הז'אנר היו מעולים (Cut & Bass, רמזיילך למשל), אבל לראות כמה כאלה ברצף זה כבר נהיה משעמם.


ובאותו עניין, חסר בידול ז'אנרי בין הבמות.


 


2. סאונד


ועוד יתרון ענק של יערות מנשה: סאונד מעולה בכל הבמות. וזה הכי לא
מובן מאליו. אני לא זוכר מתי הייתי בפסטיבל חוץ שהציג כזה סאונד נקי ומאוזן בכל
הבמות, כמעט בלי גליצ'ים, לפחות בהופעות שאני הייתי בהן. באינדינגב, בהשוואה,
במקרה הטוב מצליחים להגיע לסאונד סביר באמצע ההופעה. במקרים אחרים הסאונד נשאר גרוע לכל אורכה. אני לא זוכר איזה חברה עשתה את הסאונד השנה, אבל צריך לברך אותם על הצלחה כבירה.


 


3. מיקום, אקלים ואווירה


איזה כיף, פסטיבל שכולו מתחת לעצים! גם הבמות, גם הדוכנים, גם מתחם
האוהלים – הכל בצל! איזו הקלה! וזה גם על הר – אז במאי עוד יש בריזה חזקה, קרירה
ונעימה רוב שעות היום, גם כשחם. עדיין היה חם, אבל לגמרי נסבל. מצד שני, זה קצת
משאיר אותך סחי, ואין את תחושת הניתוק המוחלט והטריפ של שלושה ימים שיוצר החום
המצמית של המדבר.


יתרון נוסף: מאחורי מתחם האוהלים נהנינו מנוף עמק יזרעאל, הגלבוע,
עפולה ונצרת. בונוס חזק. יש שם גם איזה מצפה\אנדרטה.


 


4. דוכנים


כאחד שבדרך כלל פותח באסטה של חומרים מודפסים, התבעסתי שלא הייתה
כזאת, למרות שאפשר להאשים גם את עצמי.


דוכני האוכל, לעומת זאת, היו גם היו, והיו
מבאסים תחת. ברבים מהם נמכר אוכל לא טעים במחיר לא נמוך, ובחלקם נמכרו תבשילים ממש
מקולקלים. מזל שהבאנו אוכל מהבית. גם חצי גולדסטאר ב-25 ₪ זה לא מעט, ועוד יותר
מעצבן שבאמצע יום שבת נגמרו או "נגמרו" כוסות החצי ומכרו רק שלישים
ב-20.


 


5. ארגון ותשתיות


מילה טובה: השירותים הכימיים אמנם היו מסריחים כרגיל, אבל נוקו בתדירות
גבוהה וב-90% מהזמן היו בהם גלילי נייר טואלט. זה לא מובן מאליו וזה חשוב. היו
שירותים וברזיות גם במתחם האוהלים וגם במתחם ההופעות, כל הכבוד.


מילה פחות טובה: המיניבוסים שקישרו בין מתחם החניה לפסטיבל היו מבאסים.
אנחנו עוד היינו יחסית ספרטאנים עם 2-3 תיקים לאדם, אבל משפחות עם ילדים נדרשו
לעשות סיבובי ציוד רבים והיה להם מתיש. כמו כן, היה צפוף מידי במיניבוסים עם כל
הציוד, אולי בשנה הבאה אפשר להוסיף לכל מיניבוס איזה עגלה עבור הציוד.


הבמות מוקמו באמפיתיאטרונים טבעיים עם מדרון מוצלח כך שיכולת גם לשבת
רחוק ועדיין לראות את הבמה, אבל ארמגדון ושורש היו בכל זאת מעט קרובות מדי, בדרך
כלל לרעת המופיעים בארמגדון.


 


6. ההופעות שאהבתי


ואחרי כל המסביב, הנה מה שאני זוכר שאהבתי, לפי סדר ההופעות (הגענו רק
בסביבות 21:30 בחמישי):


חמישי:


מגאסון -
שילובים של פרוג רוק, מטאל ועוד סגנונות, נשמע משעמם על הנייר אבל היו טובים מאוד.


Cut & Bass – אחת ההופעות החזקות בפסטיבל. שילוב של כלים חיים ואלקטרוניקה, מוזיקה
ערבית, פסיכדליה, פוסט-רוק, דאבסטפ וגרוב. בכמה מהשירים הופיעה איתם זמרת אדירה, קמילה מאזרבייג'ן, חיית במה
מדהימה.


 


שישי:


הוטל חליג'י – עוד הרכב רוק-ג'אז-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון בחרייני-אפריקאי,
שהיו טובים ומקפיצים אבל אנ'לא זוכר פרטים...


בינת אל-Fאנק – עוד הרכב רוק-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון Fאנק-תימני,
גם הם עם זמרת, תימניה מעולה וסקציית כלי נשיפה מקפיצה.


אחד שחור חזק – לא הופעת
מוזיקה, אלא דווקא הצגה! הרכב תיאטרון של פליטים מסודאן ואריתריאה, וגם אחד אשכנזי
שמשחק פליט שחור בהיפוך תפקידים משעשע, אולי כי את אחד השחקנים המקוריים השר גזעון
פלוגות הסער ימ"ש זרק לכלא. הצגה בסיסית, פשוטה, ישירה, מצחיקה-עצובה ומרגשת.
חבל שלא כל אזרחי ישראל ראו אותה.


אנסמבל חביבתי - עוד הרכב
רוק-ג'אז-אלקטרו-אוריינטלי, הפעם בכיוון מוזיקה ערבית קלאסית בעיבודים מודרניים
והשפעות בלקניות.


UBK של אורי כנרות – עוד הרכב רוק-Fאנק-אלקטרו
סימפולים-אוריינטלי. חזק, אבל פחות, משום מה. אולי כי החומרים מוכרים, אולי סתם כי
כבר היינו ברוויה קשה מהז'אנר בשלב הזה.


מופע הארנבות של ד"ר קספר – ראו לעיל. כמובן שלא נשארנו לשעמום
של להקת המיינסטרים רוק מרסדס בנד והסולן עם ההגשה הכי מפגרת ברוק הישראלי.


Electric Zoo  - אחת ההופעות החזקות. רוק אנרגטי עם קצת ניחוח סבנטיז.


DRUM & DIDG - יושב לו בחור אחד בשם יוגב חרובי במרכז
הבמה עם מערכת תופים מורחבת וסט של שלושה דיג'ים, ומרים הופעה כאילו היו חמישה
אנשים על הבמה. סוחף ורקיד כמו דראם אנד בייס, שורשי עם טעמי אדמה מובהקים
מהדיג'ים. חזק מאוד.


 


שבת:


The Betty Bears – לא אוריינטליסטי!
ניו-אורלינז סווינג, דיקסילנד וגרוב אמריקאי, רטרואי וסבבה.


עמי שלו והפרטיזנים עם חגי פרשטמן – החיה הרעה של ההופעות החיות מהמונוטוניקס עם הרכב
חדש והפעם עם טקסטים בכיוון אנטי ציוני מובהק! כרגיל מופיע בתוך הקהל, הוא שיחק פארודיה על מתנחל יהודו-אמריקאי פסיכוטי, מדבר ושר כמו אורי זוהר לפני ואחרי
המהפך, ועושה בלאגן. חגיגה ותענוג.


MALOX
– טוב, הם כבר מוכרים כהרכב ענק, למרות שהם שני אנשים בלבד על הבמה.
איל תלמודי רוקר על על הסקס, רוי חן מתופף חזק. רקיד, סוחף, עוצמתי, עמוק, רב רבדי
ואינסוף השפעות ורפרורים. מעולה.


ולסיום:


רמזיילך - אמיר, הטרמפ שלנו, חזר ואמר שהוא ראה אותם בשנה שעברה, ואין שום סיכוי
שהוא עוזב לפני ההופעה הסוגרת. ואני מודה לו על כך מאוד. כלייזמר-Pאנק אדיר, עם זמר לבנבן לבוש בשורטס
ושלייקס, שגם שר ביידיש וגם קורע את הקלרינט. אנרגיות בטונות, הומור בריא, זינוקים
לקהל, שי צברי כאמן אורח, דרך מעולה לסגור פסטיבל.


 


בעמוד הפייסבוק של הפסטיבל מצאתי רשימת רשמים של
אחד עמי פרידמן בטמקא
. היה משעשע להשוות: לא ראיתי את רוב ההופעות שהוא סיקר,
שפשוט לא עניינו אותי.


 


ותודה למאיה אהובתי על הכל.

נכתב על ידי , 18/5/2014 22:19   בקטגוריות ביקורת הופעות, בירה, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, מוזיקה, תרבות אלטרנטיבית, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התשובה לבנט, ביבי ולפיד: באך ובאנגים


יש לי כמה התמכרויות, אבל ללא ספק הקשה וההרסנית מכולם היא ההתמכרות לאקטואליה. עם הקפה בבוקר אני קורא את הארץ, כלכליסט, פייסבוק וטוויטר, וככה כל היום.

 

כל בוקר אני קם לעוד חמש מאות ידיעות חדשות על המכות שמנחיתים עלינו הקואליציה הפונדמנטליסטית-פאשיסטית-אולטרא-קפיטליסטית של חבורת השקרנים הגזענים הנפוחים, ביבי בנט ולפיד.

 

הם מכים בנו יום יום, שעה שעה, וכמה שאנחנו מוחים ומפגינים, אין לנו באמת תשובה. 

 

היום שמעתי שיר פאנק ישראלי חדש ומטופש במיוחד, שעינג את מוחי מאוד ולכן שמעתי אותו כל היום בריפיט.

 

לקראת הערב פתאום הבנתי שהפזמון מזכיר לי שיר אחר. מייד החל מרוץ קדחתני למצוא את השיר המקורי, ביצוע סיקטיז של קולות ואורגנים ליצירה ידועה של באך. לא מצאתי ביוטוב. התחננתי בפייסבוק למישהו עם קצת הכרות עם יצירות קלאסיות מוכרות שאפשר יהיה להתקשר ולשיר לו, אך לשווא. התקשרתי לאבא, ואחר כך לאמא. אמא נתנה שם של איזה להקה קולית מהסיקסטיז אבל לא מצאתי אותה ביוטוב.

 

הטירוף לא הרפה. הייתי חייב למצוא. התחלתי להריץ במוח כל מי שאני מכיר שאולי יש לו נגיעה למוזיקה קלאסית. פתאום נזכרתי באסף ארמוזה, אותו מלחין גאון שכתב את המוזיקה למחזמר האנימציה עטור השבחים חלודה. לא דיברתי איתו איזה עשור. חיפשתי אותו ב-144, קיבלתי מספר בזק, התקשרתי. זה היה בית הוריו. אמא שלו הייתה מאוד נחמדה ונתנה לי את מספר הנייד שלו.

 

איך שאסף ענה התנפלתי עליו מייד עם הבעיה שלי. אסף לא התרגש בכלל ונענה לאתגר בשמחה, והבטיח שתכף יחזור אלי. חיכיתי חיכיתי, שמעתי את שיר הפאנק שלי עוד 10 פעמים. התקשרתי לחיה, והיא הזכירה לי את הסווינגל סינגרז, אותה להקה קולית שכבר חיפשתי ביוטוב שלה ללא הצלחה. חזרתי אליהם, והפעם הרבצתי לזהב.

 

זאת היצירה שחיפשתי, קורל של באך. כאן זה בביצוע הסווינגל סינגרז: https://www.youtube.com/watch?v=yy8ka_6loJQ

אבל בזה שאני מחפש הכוכב הוא אורגן חשמלי, סינתי או מוג, מלווה בשירה ללא מילים.

 

עדכון: דביר וולק אמיר אדר מצא לי - הצ'רצ'ילים כמובן! https://www.youtube.com/watch?v=Pm_dcy2ffGM

 

וזה השיר שפזמונו הזכיר לי את היצירה ההיא: https://www.youtube.com/watch?v=NhB-ciJL0yE

 

 

השיר הזה הוא התשובה שחיפשתי לביבי, בנט ולפיד.

 

אני חושב שמי שישמע את השיר לא יתקשה להבין למה אני חושב ככה.

 

בוא לבר, חיבבתי אתכם מאוד כבר קודם, אבל עכשיו אני מעריץ. וזהו.

 

נ.ב. ותודה לקוואמי שבטח אצלו שמעתי את השיר לראשונה בתוכניתו המופלאה ברדיו הקצה.

 

נ.ב.ד וככה כדי לסגור את המעגל ולהניח את הדובדבן בראש גבעת הקצפת, שימו לב מה קורא אלינו באך ממעמקי העבר: ליצירה שלו קרא "עורו הישנים!"

נכתב על ידי , 3/9/2013 21:45   בקטגוריות הומור, חברה וכלכלה, מוזיקה, סמים, פאנק, פוליטיקה, תרבות נגד, אקטואליה, שחרור קיטור  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של י ב-6/9/2013 00:18
 



סימפוניה של עיר תסכית וספר לילדים מאת מיה דנון ואלינור דוידוב


 

 

"במלאת 100 שנה ליסוד העיר מטרופולינה, החליט ראש העיר לארגן מופע של התזמורת העירונית. 'בכל זאת לא כל יום מגיעים לגיל 100,' חשב לעצמו. ומאחר שהיה מדובר באירוע חגיגי כל כך, החליט להזמין מוזיקאית בעלת שם עולמי, שתחבר יצירה במיוחד לרגל המאורע."

ליברטה דל פסטה ליאנה היא מלחינה יוצאת דופן, כיוון שאינה יוצרת יצירות לכלי נגינה רגילים, ודרכי עבודתה חדשניות ומקוריות, הכוללות הקלטה של רעשי הסביבה.
במהלך השבוע שבו ליברטה נמצאת בעיר ועובדת על היצירה, עוקב ראש העיר, בור מוחלט בענייני מוזיקה, אחר מעשיה ונלחץ מאד כיוון  שהיא "כל היום יושבת רגל על רגל ולא עושה כלום".
המתח מגיע לשיאו כאשר כל העיר מתכנסת להקשיב ליצירה בערב חגיגות ה-100.

איך מלחינים יצירה לעיר? מדוע עלתה ליברטה לבמה עם מכשיר שחור קטן? ומה יעלה בגורלו של פפו, ראש העיר?


כך מתוארת "סימפוניה של עיר", היצירה של מיה דנון, מוזיקאית אלקטרונית (זה בלוג המוזיקה המגניב שלה: החדר האלקטרוני שלי) ובת זוגה אלינור דוידוב, עיתונאית טלוויזיה ופרינט (טייםאאוט, לונדון וקירשנבאום) ופעילה חברתית. היצירה כוללת סימפוניה עירונית מהקלטות רעשי העיר שהלחינה מיה דנון, ספר שאיירה המאיירת ליהי יעקב, ותסכית שמקריין ירון לונדון.

 

בסך הכל מיה ואלינור הצליחו לארגן לעצמן יחסי ציבור לא רעים בכלל, אז סביר שכבר קראתם\שמעתם על הספר והתסכית שלהן, וסביר שמה שקראתם היו תשבוחות נלהבות מכל עבר, ובצדק. בכל זאת אני רוצה לכתוב על סימפוניה של עיר גם אצלי בבלוג, אולי כי בימים שבהם אני בדיכאון והמוטיבציה שלי ליצור ולהוציא לאור נמוכה במיוחד, אני מתפעל מהיכולת של מיה ואלינור להוציא לאור בצורה עצמאית לגמרי כזאת יצירה מורכבת, עשירה ומולטימדיאית וגם לקדם אותה בעצמן ולמכור אותה ישירות לצרכן דרך הרשת ובחנויות העצמאיות, ללא הפצה ברשתות הגדולות.

 

בין השאר אני מתפעל מהיכולת של היוצרות לקחת מוזיקה אלקטרונית מסומפלת שנמצאת בשולי התרבות ולארוז אותה באריזה שתקל עליה מאוד להכנס למיינסטרים בלי שום בעיה, ובייחוד עם קולו הערב של לונדון להפוך את סימפוניה של עיר לסוג של אינסטנט קלאסיק.

 

את הספר עוד לא ראיתי אז קצת קשה לי להגיד משהו על האיור, אבל אני מאוד אוהב את הקומפוזיציה של האיור שלמטה פה.

 

אז לתסכית ניתן להאזין חינם באתר המושקע (למה כתוב יוצרים ולא יוצרות?), ואת הספר אפשר לרכוש אונליין, או באחת החנויות העצמאיות בת"א ובירושלים.

וחוצמזה בשבת ה-6.10 יש חגיגת השקה בלאביט נחלת בנימין ב-11:00 בבוקר, הכניסה חינם, תהיה הפעלה לילדים בקומה השניה, ובוודאי תוכלו להתחכך בידוענים כאלה ואחרים, ובטח גם מלא בחורות יפות מהטלוויזיה.

 

 

נ.ב. כבר חודש שעובדים בכביש ברחוב שלי: רעש אימים של משאיות ושופלים, הצפצוף הנורא שלהם כשהם נוסעים ברוורס, קדיחת האספלט, חפירות. זה הולך להמשיך ככה עוד איזה ארבעה חודשים. כבר התחלתי להתרגל, אולי בסוף אני באמת אחשוב שזאת מוזיקה נפלאה.

נכתב על ידי , 4/10/2012 14:08   בקטגוריות איור, מוזיקה, ספרים, עירוני, תרבות אלטרנטיבית, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האחיות קראמאזוב בהופעה בצימר, 10.9.12


מדבר.

 

אריאל קן, פאולינה פוגל, כנרת לוריא וניר מטרסו.
אקורדיון א', טאמבורין, מטאלופון, שייקר מאורז ומוסקט, אקורדיון ב', גיטרה חשמלית א', סנייר, יוקללי, היי-הט, סנייר צעצוע, באס, גיטרה חשמלית ב', מנדולינה, גיטרה אקוסטית, מצילה קטנה.

 

 

הייתי בהופעה בצימר. לא ידעתי איך הם יהיו. הייתי בהופעות של פאולינה וניר בעבר, אבל אני חושב שזה היה בהרכבים אחרים, אולי אני טועה, לא זוכר.

היה טוב.

 

את ניר מטרסו אני מכיר כבר הרבה שנים מפנזיני קומיקס ומלהקת המהפכה המיותרת ז"ל. את פאולינה פוגל אני מכיר גם כן דרך הקומיקס, ואח"כ מתאגיד האופנה והקומיקס 220 וולט.

 

מזמן לא הייתי בצימר, פעם ראשונה שלי בצימר המורחב מאחורה. קצת יותר גדול ופחות צפוף, יותר מאוורר ונעים, ועדיין מחיר הכניסה 10 ₪ ומחיר החצי גולדסטאר 10 ₪, ובקהל יש 30-50 איש.

 

אני אוהב את הצימר. תמיד בהתחלה יש תחושה של מסיבת כיתה של היפסטרים שכולם מכירים את כולם חוץ ממך, אבל זה מתפוגג אחרי הבירה הראשונה. חוצמזה גם אני מכיר שם כמה פרצופים.

 

בהתחלה קצת בעיות סאונד, אבל אחרי השיר השני הסאונדמן נזכר להדליק את הרמקול האחורי ואז הכל התיישב כמו שצריך והם נשמעו טוב וזה התחיל לרוץ ולעבוד.

 

אם אני אנסה לתאר, מוזיקת לילה חולמנית, הזכיר לי סטריאולאב בגרסת לייב רזה.

וזאת הייתה חתיכת מחמאה, אם לא הבנתם.

פסקול נהדר לנסיעת לילה במדבר.

פה ושם קצת יותר סוער.

 

גם שרו על מדבר באחד השירים, אבל זה היה מזכיר לי מדבר גם אם לא היו שרים על מדבר.

 

במוזיקה בשפות אחרות קל לי להתעלם מהמילים ולהתחבר למוזיקה. בעברית המוח שלי לא מרפה, ומתעקש להתמודד גם עם המילים. במילים קלישאות לרוב. לא חשוב, אני זורם.

 

פאולינה שרה טוב, ניר הייתי מעדיף שתשיר בקול יותר נמוך ותשמע פחות חנון אבל מה אני מבין במוזיקה.

כל שיר מתחלפים בכלים, האקורדיוניסטית הופכת לסולנית והמנדוליניסט נהיה מתופף וכן הלאה.

 

מעניין באמת אם יהיה לי כסף לאינדינגב או אם ישארו כרטיסים.

 

בקיצור נהניתי מאוד, אם זה לא היה ברור.

ואני מתנצל בפני ההרכב על הקישור הבא.

 

אמרתי מדבר? בינתיים במדבר, מיטב חיילי הצבא המוסרי בגלקסיה עורמים בני אדם גוססים על יריעות פלסטיק, וגוררים אותם למות לאט לאט במדבר. הבני אדם מתחננים שפשוט ירו בהם למוות, אבל לא. מיטב בחורינו רק מבצעים פקודות.

 

כל הכבוד, סגן אלוף דולב קידר, כל הכבוד, תת אלוף נדב פדן. כל הכבוד גם לנתניהו, ברק, ישי, גנץ, גרוניס.

אם היה צדק בעולם, הייתם כולכם גוססים עכשיו במדבר.

מכיוון שאין, תדליקו שטר של מאה דולר ותציתו עוד סיגר.

נכתב על ידי , 12/9/2012 00:26   בקטגוריות ביקורת הופעות, מוזיקה, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כנס השוק השלישי בעין השופט! 24-25.2.2012


כנס השוק השלישי בעין השופט!
24-25.2.2012 
במתחם "רעות" שליד קיבוץ עין השופט (כמו בשנה שעברה)

והשנה ממשיכים להתקדם, לפתח ולטפח:
 
יום ו' 24.2 
 כנס לספרות ושירה עכשווית במתכונת "רסיטל": מהעבר ועד לעתיד.
נתחיל במושב המוקדש למשורר אבות ישורון, במלאת 20 שנים למותו, נמשיך אל אמירה הס, לשירה צעירה ולמופע שירי משוררים של ערן צור.
פעילות נוספת ש"המצאנו" לכבוד הכנס היא אני מחזיר למעגל", ייקצר כאן המקום מלפרט, אבל תיכנסו לתכנית המצורפת, או לאתר הכנס- ותיראו.
 
יום שבת 25.2
יריד עט לשינוי
עם הוצאות עצמאיות, ספרים, חוברות שירה, קומיקס, איור ועוד.
מקום מיוחד הקדשנו הפעם לכותבים מקיבוצים המספרים את סיפוריהם. גם כאן- מוזמנים לגלוש לאתר הכנס, לדף "משתתפים ביריד".
וכן נארח:
פאנל בלוגרים, הרצאה על קומיקס עכשווי מאת אמיתי סנדי, המוסיקאים שירה ז' כרמל ובני בשן בליווי איתמר רוטשילד, הצגה לילדים, במת פתוחה לקריאת שירה, חווה אורגנית יפהפיה, והרבה שמחה.
 
מוזמנים!
התוכנייה המלאה:

 

יום ו' 24.2.2012 רסיטל

 

10.00- התכנסות וקפה

10.30-  "אני מחזיר למעגל": מבט עכשווי על יוצרים שחמקו מעינינו, על אותם אלה שנעלמו, או שפשוט שכחנו  

              לזכור.

            והפעם:חגי רוגני על אבא קובנר, ליאורה בינג-היידקר על סיגלית דוידוביץ',  ענת שרון-בלייס,      

          ט. כרמי, תושבי אזור מגידו.   

11.00- מפגש סביב דמות מרכזית בתולדות הספרות: איך נקרא אבות ישורון - "קפלה קולות", לציון עשרים שנה

            למותו, מסע שירי אל מחוזותיו של  ישורון.

            מהעיר  שבלב - קראסניסטאוו אל העיר שבעיניים - תל אביב.  על לשון מרוסקת, שבורה, על מכתבים ביידיש

            ש"נתקפלו כקליפת תפוז" כדי לחשוב עברית; על העברית שחיה "כאן בארץ, ובזמן הזה" ועל הגשר ש"שוב ושוב

            נחוץ לעבור אל השרוף".

            משתתפים: שמעון אדף, רועי גרינוולד ולילך לחמן. 

            במהלך האירוע יוקרן קטע מתוך "אבות ישורון 1990" ובו המשורר מדבר וקורא משיריו.           

12.00- מפגש סביב דמות עכשווית: אמירה הס: אני אמירה בת סלימה, סלימה  

           המשורר והסופר אלמוג בהר בשיחה אישית עם המשוררת הירושלמית- עיראקית אמירה הס,

           על קו ירושלים-בגדד, על "ירח נוטף שגעון", על למה "אין אישה ממש בישראל" ועל "הבולימיה של הנשמה",

           שיחה  וקריאה בין בן לאימו הרוחנית. 

           עוד תקרא משיריה המשוררת ענת זכריה.

12.45- הפסקה

13.15- שירה צעירה: "שועלי המחשבה" מופע שירה בליווי מוסיקה

           משתתפים: אלי אליהו, ענת זכריה, מי-טל נדלר, ערן צלגוב.

           לחן ועיבודים לספוקן וורד: מי-טל נדלר והלהקה. 

           גיטרות: עידן נשר * תופים: דניאל רמות * בס: עידו לוקר            

14.00- "אני מחזיר למעגל": מבט עכשווי על יוצרים שחמקו מעינינו, על אותם אלה שנעלמו או שפשוט שכחנו

           לזכור. הפעם: איילון צור על ישראל הר, ערן צלגוב על איתן איתן, מי- טל נדלר על אלזה לסקר-

          שילר,  אלי אליהו על....... ערן צור על...... תושבי אזור מגידו על.....

14.30- מוסיקת רוק פוגשת שירי משוררים                                             

           הזמר והיוצר ערן צור

           קורא שירה, משוחח על שירי משוררים, ושר...    

 

הכניסה לכנס ביום הראשון תהיה בתשלום: 30 ש"ח 

                           

 

 

שבת 25.2.2012: יריד עט לשינוי            

 

תכנית

10.30- פתיחת יריד "עט לשינוי":                                                              

           יריד הוצאות ספרים עצמאיות, קומיקס, איורים, חוברות וכתבים בהוצאה עצמית.     

            היריד יתקיים לאורך כל שעות הפעילות.

11.00- מופע פתיחה: תיקלוט וקריאת שירה ב"תחנת הרדיו"        

11.30- קומיקס זה עכשיו: הרצאה מאת אמיתי סנדי

            בלוגים כמדיום ספרותי- אמנותי: פאנל בהשתתפות אורית עריף, נעמה כרמי, דבורית שרגל ועוד.

11.30- (במקביל): סיפור לילדים באמצעות תיאטרון בובות: אגדה על הילד האינדיאני

13.00- מופעים:

            בני בשן בליווי איתמר רוטשילד 

            שירה ז' כרמל שרה בעברית

15.00- סשנים של במה פתוחה לקריאת שירה/ קריאת שירה ב"תחנת רדיו" בשידור ישיר- עם מנחה/ קריאת 

            קטעים של יוצרים צעירים ומקומיים.

17.00 (בערך)- סיום היריד.

 

הכניסה ליריד תהיה בחינם, לבד מאשר למופע לילדים     

 
לפרטים נוספים:

www.shook-einhashofet.com


וכל הכבוד לנטע שפירא, רכז התרבות הבלתי נלאה של עין השופט!

נכתב על ידי , 7/2/2012 14:45   בקטגוריות פנזינים וכו', איור, ירידים, מוזיקה, ספרים, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שישי הזה: מורה מחליפה ולהקת לבנון - אינדי דאבל-פיצ'ר!!!


מורה מחליפה ולהקת לבנון - אינדי דאבל-פיצ'ר!!!
ריאליטי ריהאב סנטר, בית יוסף 23, כרם התימנים
יום שישי 3.2 בשעה 20:30
כניסה: 10 שקלים
תקשיבו למורה מחליפה:
תקשיבו ללבנון:

מורה מחליפה - סופרגרופ מבית פית/קית - קמה על חורבות להקת מורה חיילת שהתפרקה, ומנגנת אינדי-פופ רזה ועקום בעברית... 
דנה קסלר - שירה ובאס
אריאל קליינר - גיטרה
ריקי בן דוד - גיטרה
יובל "גוטה" גוטמן - תופים 

להקת 
לבנון הוקמה ב 2005 על ידי יובל הרינג ואבינועם שטרנהיים "גיטרות". יחד עם בסיסט אבישי לונדנר ומתופף אדם כץ החלה בתור להקת פוסט רוק ישראלית אינסטרומנטלית המשלבת בתוך המוזיקה האפית קונספט אפוקליפטי של חורבן תל אביב עקב גלי ענק ומפלצות מיתולוגיות בדיסק הראשון שלה sunken c...ity. מלודיות מתוקות המשולבות עם קירות של דיסטורשן . לאחר המתופף הוחלף על ידי עירא מורסטין. לבנון החלו לשלב מוזיקת מת' רוק יחד עם הפוסט רוק בשילוב נגיעות פסיכודאליות עם הדיסק השני planet rubble . שבירת מקצבים וסדיקת השלווה הפסטורלית של הפוסט רוק.

לאחר תקופה של שלושה טורים בארה"ב וארופה בשנת 2007 לבנון הקליטו אלבום נוסף שמעולם לא יצא שניסה לקחת את הפוסט רוק למקום מסיבתי של רוקנרול פסיכודלי .

ב2009 הגיטריסט ומננהיג הלהקה יובל הרינג עזב את הלהקה ועבר לברלין עם להקה שהקים עם אשתו הTV BUDDHAS ולבנון נשארה להקה כמו גוף בלי ראש . המוזיקה הנוכחית של לבנון מאוד אינטנסיבית שבירות המת' רוק הלכו והשתטלתו על המוזיקה הקטעים התקצרו ונעשו דחוסים בתוכן אשר משתנה ללא הרף משלבים אווירת פרי ג'אז עם ריפים מפורקים של כעס קומי השפעות נוכחיות deerhoof phantomas jesus lizard lightning bolt melt banana by the end of tonight

נכתב על ידי , 2/2/2012 17:31   בקטגוריות הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, מוזיקה, עירוני, תרבות אלטרנטיבית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 37

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמיתי סנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמיתי סנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ