לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


זמן ללכת

כינוי: 

בן: 38

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2019

מעל לעננים


 

אחרי הסער והפרץ, הברק והרעם, שקעים ברומטריים וסופות רגשות ואנשים, אנחנו ממריאים אל מעל לעננים, פתאום אני מעל לצרות ומשתרר איזה שקט מחויך, מפתיע, אפילו קוסמי, אלוהי, שקט שמחזיר לי אמונה בכוחו של הקיום הקטן שלי בעולם הגדול.

מבעד לעננים ניתן להבחין למטה בקרעי חבל ארץ בתולית, לא נודעת שטרם נתגלתה, הרים ירוקים, איים וים, מפרצונים מטושטשים.

אחרי המולת שדה התעופה, שגעת החגים, טלטולי החיים

משתררת דממה.

מתחת לעננים גשמי זלעפות אנשים במטריות מנקרות עיניים.

ומעליהם אני נוצה, כבש צחור מאיור ספר ילדים, סדין מעומלן, לא בחיים האלה, אולי בעולם הבא או בעולם שמעבר למראה.

הייתי רוצה להישאר שם לעד ולא רק בחלק קצר של טיסה, אותה המראה לשם נחיתה מגוחכת, לטעום מהאסקפיזם המושלם, המתוק.

מעל לעננים השחורים המבשרים רעות, מעל לאינטריגות ולתככים זורחת שמש נעימה והשמיים כחולים.

נדמה לי שהטייס מחייך והנוסעים שוקעים בחלומות קלים וורודים, הדיילות רוקדות כשהן מסיטות וילונות כחולים.

כמה שהייתי רוצה להתגורר שם קבע באותן שעות, באזור הזמן המופלא שמעל לעננים, שמתחזה בערמומיותו לחלק מרצף זמן הטיסה, אזור קונקרטי שלגור בו נראה דמיוני, נראה כבריחה מטאפורית מהתמודדות עם החיים והחברה, עם אהבה ואכזבה, בדידות וייאוש. זו לא התאבדות או ניסיון לקפוץ ממטוס אלא עולם אוטופי בו אוכל להיות בתוך כלי טיס הנשאר קבוע באוויר במקום שבו לא יוכלו לפגוע בי ואהיה בודד כנראה, בדיוק כפי שאני בודד בחדרי, באמצע העיר הצפופה, בעיר הולדתי. אם כבר בדמיון עסקינן אז אני רוצה לרחף שם לנצח בין אם אשייט במרחב או אשאר במקום.

נכתב על ידי , 9/10/2019 13:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




26,168
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידו הראל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידו הראל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ