לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


זמן ללכת

כינוי: 

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2017

כל האמת, קול הפאתט


אז אמרתי לעצמי יאללה פעם אחת פוסט וורבאלי, די עם השירה.
פעם היו לי חלומות, חלמתי להיות שופט באמריקה כשהייתי ילד
וכשפתחתי את הבלוג הזה בגיל 22 הייתי בטוח שעד עכשיו, שאני בן 36, כבר תהיה לי משפחה אישה וילדים עבודה ואוטו
וזאת למרות שבגיל 22 הייתי בכלל אנטי בורגני וחשבתי שכשאהיה גדול לא אהיה הזקנים האלה מהתפסן בשדה השיפון, שהולדן בז להם ובגלל זה רצחו את לנון וכו' 
לא חלמתי להיות לנון אבל בהחלט משורר כוכב עם גרופיות, הכנסות נאות וגלאם בלתי נדלה (חלום אולי פחות מציאותי מלהיות שופט באמריקה) ומצד שני כאילו באופן לא סותר דמיינתי גם להיות איש משפחה, כאילו שמדובר באזורים שונים של המוח. 
אבל לא, החיים הלכו למקום אחר (ואולי תאמרו שזה הכל אשמתי, שכך "סידרתי את המיטה" וכו') ועכשיו אני גר עם אמא שלי ואפילו לא פוחד לציין זאת כאן כי זה לא שכל הבלוגריות רודפות אחרי פה תוך השלת חזיה וקול צהלה רמה.
אז נכון, אני גם סטודנט לספרות ולעתים מגרד גם עבודה בתמלול או עבודה מפגרת ועוזר לנהל כל מיני בירוקרטיות והוצאתי ספר (שלישי) וערבי שירה וכו'
אבל זו תהום עמוקה, זה ריק, ואקום- לא רק ספציפית אישה וילדים אלא המקום הזה של התקדמתי, המשכתי הלאה אני לא "נוער במה חדשה". 
אז כמה שאתה כביכול ממשיך הלאה, אתה לא ממשיך לשומקום אלא שוקע לתוך דיכאון או חיי כאוס מבולבל ובדידות, לתוך עולם של פעולות טכניות קטנות וחלומות מיניאטוריים לטווח קצר, תוכנית א' ב' ו-ג' מהמגירה למקרה חירום. פוליטרוק וטכנוקרט קטן של חיי אם תרצו לקרוא לכך, שליש שאפילו לא מנגן על משולש.
אז הנה הוצאתי, הוצאתי גם את הבושה והכביסה המלוכלכת, שלא תחשבו שזה פיק אפ בר או בימת גרפומניה בשבילי למרות שכבר הכרתי כאן רבות בעבר ולעתים זה גלש לסקס או לידידות מלאת השראה או גם וגם ולעתים מונולוגים או שירים זכו לתגובות מרגשות או תהודה ואני לא כפוי טובה אבל זה היה יכול להיות נחמד לכתוב כאן "אני נשוי עם ילדים המשכתי הלאה, אני איש גדול עכשיו, סוגר ת'בלוג, ממממ... ביי!"
אבל זהו, בינתיים אני כאן ואולי עד גיל 70, תלוי בתוחלת החיים שלי.
נכתב על ידי , 2/9/2017 12:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




24,799
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידו הראל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידו הראל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ