לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בשיטוטים האפלים בתוך הנפש נתקלתי בציפור לבנה, אותה אחת עם המגירות. היא ישבה בפינה חשוכה, אפופה בעשן, מעשנת לה בנחת ג'וינט שמנמן. "פרשתי" היא אמרה, פרשה מוטות כנפיה והתעופפה. חייכתי לעצמי חיוך זדוני, ביודעין, עכשיו אני ברונטית בלי מעצורים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2015


קלטתי שהבלוג חגג לא מזמן בר מצווה,קולולוש לנו.
נכתב על ידי , 13/10/2015 00:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הקורא האחרון של הבלוג ישב בחושך וחיכה.

וחיכה וחיכה וחיכה, אבל לא נשמעה שום דפיקה כי פרינססה אחת היתה עסוקה מדיי בפייסבוק, אז הוא שלח לה תזכורת לפנות קצת אבק מקירות הבלוג המתפורר וזה היה רעיון מעולה.

 

לא ששכחתי ממנו (מהבלוג או מהקורא), פשוט החיים מהנייד לא עושים חיים קלים לבלוגרים ובפעם במילניום (היה לי יום הולדת 30, אני רשמית מספיק זקנה להשתמש במושג העבש הזה) שאני מגיעה למחשב, אני מזבזבת את זמני בשיטוט בעלי אקספרס וריור מאסיבי על זבל סיני שמעולם לא נזקקתי לו ולעולם לא אזדקק. מה שלא מונע ממני כמובן להזמין כזה asap הביתה, כי אולי מתישהו הילד יחליט לפתח כשרון חבוי ולצייר בעפרונות מים. זה לא שאני חלילה אחזור לצייר אי פעם, אני עסוקה מדיי בלהראות עסוקה ובינתיים להשלים את prison break בחל"ד הנוכחי.

 

חל"ד אמרתי, אך למרות שצאצא ג׳וניור פרץ את דרכו לאויר העולם כבר לפני חודש, יחד עם החגים המקוללים שלא נגמרו, צאצא אחד גדול יותר בבית והורים מתישים שהגיעו לעזרה - רק עכשיו, עם בוא השגרה הברוכה אני חשה את עצמי בחופש אמיתי ויכולה לכלות את ימי בשיטוטים (קלב בלבד, מפחיד מדיי להסתובב במקומות הומי אדם), מיני מפגשי אמהות מיותרים וסדרות טלויזיה שכולם כבר ראו לפני עשור.

 

אז צאצא ג׳וניור לקח את הזמן שלו, ולמרות אלף ואחד זרוזים ושמונטלאפים שעות בביהח, הילד התעקש לא לצאת (עד שיצא בקול תרועה - יענו תרועת זעקות הכאב שלי, כי האפידורל בדיוק הפסיק לעבוד או משהו) כך שלמרות ההעדפה לשם בינלאומי, ארוך ומתחכם, הוחלט כי יקרא "עוז". 

כי הילד עקשן והחלטי. או משהו.

 

ואם כבר עקשן, פיץ (שכבר מזכיר יותר ג׳מוס קטן ולא פיצי בכלל) נהיה פעוט לתפארת. כולל הסצנות הידועות לגיל שנתיים והעדפת המילה "לא". מצד שני, הוא רץ אלי בחיוך וחיבוק כל פעם, אז בינתיים נשמור אותו, כי נחמד הוא.

*לא כולל נסיונות לעקור לאח שלו התינוק את הגפיים. אני מקווה שהקטן ילמד להחזיר כמה שיותר מהר, אחרת נצטרך כרטיס קבע בביהח.

 

אז זהו, כבר לילה ויש לי עוד אלף יקיצות האכלה, אז אלך לעשות את עצמי ישנה בזמן שאני משוטטת בפייסבוק.

התגעגעתי לבלוג. נעשה זאת שוב.

פרינססה.

נכתב על ידי , 12/10/2015 23:47  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 31

תמונה




68,707
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkrina אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על krina ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ