לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

דברים טובים באים באריזות קטנות


בסוף יכתבו עלי כיצד העברתי חיים שלמים בנסיון לדייק אותם לכדי מילים. וזה מפעלי. זיקוק, תיעוד, יצירה; אותיות, מילים ונקודות.

Avatarכינוי:  מוּש השניצלית

בת: 27



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2017

זה תמיד מטוסים ודמעות


שכבתי במיטה אמש, עיניי כבר שרפו מעייפות. שברת את כל הכלים בשגעונך, כרגיל, ולי כמעט שלא נותר אוויר. שתיים לפנות בוקר ואתה מתיש אותי בזעמך בטענה שאני זו שמתישה אותך. אלו רגעיה האחרונים של מלחמת ההתשה הפרטית שלנו, ונמצאתי מתחננת בקול רם אל הכריות שדי. רק תניח לי לנפשי. גופי ולבי לא עומדים בזה הלילה יותר. ואתה, כמו שמעת את תחינותי עד אליך, עד מדינת תל-אביב, אז עזבת. והפסקת אותנו. שוב. איחלת לי שאהיה מאושרת מבלי לזכור שאתה האושר שלי. הודיתי לך והשבתי "גם אתה" והוספתי לב קטן, כי לא הייתי בטוחה אם אתה זוכר שעד לא כל-כך מזמן הייתי האושר שלך. אני יודעת, אינך מתחרט. לא על שהיינו ולא על שעכשיו, וזה נכון. הרי הייתה זו אמת שבערה בנו. רק שבי היא עדין בוערת. ולנצח תבער. כי אתה האמת החזקה ביותר בחיי, על אף שאתה - תמיד אינך. אתה פולש לי לחלומות. לופת אותי מבפנים. את נשמתי ולבי ואוחז אותם חזק בין אצבעותיך. מכתיב לי זכרונות ומכוון את מצפן לבי למצוא אליך דרכים. ואני, רק הולכת. חוצה יבשות וגומעת מרחקים אך לעולם לא מגיעה. ונגמר לי הזמן, נמר שלי. נגמר לי הזמן לעשות שיקרה לי הנס הזה שיפעיל את הקסם איתך.

 

כתבת לי: "אני אוהב אותך", וידעתי. זו אהבה עד חוסר מימוש. עד עולם. עד כלום. עד היעלמות. עד ויתור. עד עצמך. עד מציאות. עד אליה. הולכת את הטיילת דרומה בעיניים כבויות. גם השקיעה לימני מכבה את היום ואת הים ואת רגעי החופש האחרונים שלי בארץ. איך ברגע הפכתי שוב זרה ואחרת. לא שייכת, רחוקה, תיירת. אתה במרחק הקלדה אך הפכתי לפתע שוב חסרה אותך. זוג התחבק על קו החוף. זוג אחר צעד אחוז ידיים. ואני רק גררתי רגלי באיטיות מייסרת, כמעט וקורסת תחת כובד האהבה בלבי הגדוש בך. מרגע לרגע גבר בי הכעס. זעם כל-כך גדול. ראיתי בעיני רוחי כיצד בעוצמה מנפצת דבר מה. זועקת בכאב קורע רקיעים מחריש אוזניים. משפשפת אותך תחת עורי, מוציאה אותך החוצה ממני. מרוקנת אותי ממך. מקיזה אותך החוצה מדמי. חודלת מלנשום את קיומך ואת החוסר ואת היש. את החלומות והתקוות. את המרדף והאכזבות. כי אתה כמו שאתה, בלתי מושג עבורי. נוגע בי רק מרחוק. דרך הכלוב ששמת אותי בתוכו. מאכיל ומטפל בי מבין הסורגים. נותן לי הכל מהמעט שהחלטת שתוכל לתת לי, ואני נותרת בתוך הכלא הזה שלי כשאתה חושב שאתה מעניק לי הכל ממך, רק לא את מה שצריכה. לא את החופש ולא אותך. שובר לי את הכנפיים ומאחה. גורם לי לבכות ואחר מוחה. אתה זה שמכאיב ואתה זה שמרפא. אך הכלוב נותר סגור ואני בתוכו לנצח. והנה, שוב עזבת ולקחת איתך את המפתח.

נכתב על ידי מוּש השניצלית , 25/6/2017 15:31   בקטגוריות אהבה, אכזבה, אומץ, דאגות, דמעות, דרכים, הנמר שלי, חיפוש, כאב, נדירים, נסיונות, נסיעות, סופשבוע, עצב, פחדים, תל-אביב, תסכול  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-27/6/2017 14:40
 



להכעיס


ביקשתי את הזמן לחלוף מהר. והלה הזדחל תחתי כצב זקן. אז ביקשתי את הזמן שלא להגמר לי. אך הוא הגיע אל קיצו כהרף עין. כמו להכעיס. כמו להכאיב. כמו לצער. כמו לגחך עלי. כמו להרגיש שלעולם לא אגיע, לא משנה כמה אנסה. כמו תמיד. כמו בחיים עצמם.  
נכתב על ידי מוּש השניצלית , 16/6/2017 13:03   בקטגוריות אהבה, אכזבה, אמריקה, דאגות, דמעות, הנמר שלי, לילות לבנים, מחשבות, עצב, פחדים, תסכול  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-25/6/2017 16:32
 



יַעֲקֹב


וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ. וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה; וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וַיָּבֹא גַּם אֶל-רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה;
נכתב על ידי מוּש השניצלית , 14/6/2017 10:42   בקטגוריות אהבה, אומץ, הנמר שלי, טקסטים, תקוות, תסכול, תשוקה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תל-אביב אהובתי


התאהבתי בתל אביב כי התאהבתי בך. אני הולכת ברחובותיה ומרגישה כמו הייתי מהלכת בך. בילדותך. בנעוריך. בכל האהבות והשנאות שלך. בכל הרגעים היפים ובאלו שפחות. בימי החול והחג. בין בתים וזכרונות, פינות חמד נסתרות ותקוות, אבני מדרכת וחלומות, חלונות ראווה ואכזבות. בתוך נשמתך שלך. בכל נשימה שאי פעם נשמת. באוויר הזה הלח, האחר לי שמכיל אותך. בחמצן שאני שואפת חזק פנימה ומחזיקה קצת בפנים שהיה פעם מתישהו גם בך. והוא בי כעת. מדגדג מבפנים. עוטף אותי בחיבוק רך. נח על עורי. מתערבל בתוכי. בצעדים קלילים של בת עשרה מאושרת שלא חסר לה דבר מלבד הרפתקאות טופפת על מדרכות שחורות. אבן-גבירול, שדרות רוטשילד, המלך ג׳ורג׳, דיזינגוף, הטיילת וחוף פרישמן. עוברים מולי אלפי פרצופים ואף אחד לא דומה לך. אף אחד מהם הוא לא אתה. אף לא אחד בתפאורה החיה הזו שנדמית כמו הומחזה לכבודי, לא מרעיד ולו במעט את נשמתי כמותך. אף אחד לא מעביר בי את הרטט הזה, המצמרר, אף אחד לא מותח בי את הקפיץ המייצר את נתור הלב המתרחב, כמו שאתה לי. ואתה כאן, תמיד, אך אינך. ואני כאן, עכשיו, אך לעולם זרה. לא שייכת. תיירת. מבקרת, מתארחת לרגע ורק מבקשת, להיות קצת קרובה אליך. ולא. אינני מגיעה אף פעם. אלפי קילומטרים שחציתי, אוקינוסים שלמים שעברתי, ואתה עדין לי חידה שמפללת יום אחד עוד לפתור. חיים שעוד אנצח. אז בינתיים לומדת את תל-אביב דרך הרגליים הממהרות, העיניים הרעבות והלב הבוער. ואני מתאהבת בעיר שהיא אתה. כי אתה אוהב אותה כל-כך, ואני, אני כל-כך אוהבת אותך.
נכתב על ידי מוּש השניצלית , 6/6/2017 02:42   בקטגוריות אהבה, אומץ, דרכים, הנמר שלי, הפתעות, חיבה, חיוך קטן, מחשבות, נדירים, תל-אביב  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-14/6/2017 12:10
 



לדף הבא
דפים:  

44,949
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סקס ויצרים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוּש השניצלית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוּש השניצלית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ