לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

It's easy to condemn without looking in the mirror


A dance in the halls of insanity

כינוי:  Dew.

בת: 28

ICQ: 346730866 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2018

עדכונים


חברה אכזבה.
אני משלמת לאבא על הטיפולים בשביל הפריצת דיסק (300 ש"ח בשבוע)
אולי מצאתי עבודה חדשה.

לפעמים, כשהייאוש כ"כ כבד, קשה לכתוב.
קשה לנשום.

נכתב על ידי Dew. , 13/11/2018 23:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gach'lilit ב-13/11/2018 23:40
 



down the hill


המון זמן לא כתבתי פה... לא היה לי זמן, הייתי עסוקה והרגשתי שאני יכולה להתמודד בלי זה.

האמת שאני לא מתמודדת עם כלום.

השנים עוברות ואני נהיית רק יותר מדוכאת ומיואשת. 

אין כבר צבעים בעולם.

הכל אפור.


וכשחשבתי כבר שלא יכול להיות יותר גרוע...

אבא שלי נקלע לקשיים כלכליים. בתור נכה בלי הרבה אופציות, ניסה ללכת לעבוד בשטיפת כלים. כשהוא רק העלה את הרעיון הזה, אמרתי לו שזו לא אופציה. הוא לא הקשיב לי.

אחרי יום אחד של עבודה קשה ומאומצת, הוא לא היה יכול יותר לתפקד, ועכשיו מסתבר שהוא קיבל פריצת דיסק.

 

הוא גם ככה נכה וחולה מאוד, ועכשיו גם זה.

 

רונן ואני דיברנו והגענו למסקנה שהוא כנראה יצטרך לגור אצלנו. אולי לא עכשיו, לא בדירת מרתף הזאת, אבל כנראה שבהמשך. 

וככה החיים מוכיחים לי, שלמרות שהרגשתי שאני בתחתית של התחתית, תמיד יכול להיות יותר גרוע. והנה, זה קורה, זה נהיה יותר גרוע. 

 

יום אחד אני אחשוב על הימים האלה בדירת מרתף הפצפונת הזאת ואתגעגע אליהם, כי לפחות הייתה לי פרטיות, חלקה קטנה משלי שאני יכולה לקרוא לה "בית". מה יהיה בהמשך? לא יודעת. כנראה דירת שלושה חדרים מתפוררת בבאר שבע או בקריית מלאכי, יחד עם אבא שלי.

זו המציאות שלי ואלה יהיו החיים שלי.


אני עובדת כ"כ קשה. 

עשיתי צבא, עשיתי תואר, רכשתי ניסיון תעסוקתי, אני עובדת לפעמים 12 ואפילו 14 שעות ביום. וכל זה - בשביל מה? בשביל שאלה יהיו החיים שלי?

 

אני יודעת, אני נשמעת אגואיסטית בטירוף. אבא שלי עובר עכשיו דברים קשים מאוד, גיהנום של ממש, ואני חושבת רק על איך זה ישפיע עליי.

כמובן שכואב לי עליו. כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. אבל קשה לי גם שלא לחשוב על ההשלכות ועל איך זה הולך להשפיע על מהלך החיים שלי. 

אני לא אתן לאבא שלי להיזרק לרחוב לעולם, ואין לי כסף לעזור לו בשכ"ד. אז זה מה שהולך לקרות. אם לא עכשיו, אז בעוד חמש שנים. 


לא רציתי ילדים כי רציתי חופש, פרטיות. רציתי להיות משוחררת מחובות בסגנון הזה.

אבל אני לא אהיה משוחררת לעולם.

משנה לשנה דברים רק מתדרדרים. דברים שלא חשבתי עליהם בכלל בדמיונות הכי פרועים ונוראיים שלי - מתממשים לנגד העיניים שלי, מבלי שתהיה לי יכולת לשלוט על זה או לעשות משהו.

 

ובא לי למות.

זהו.

אני רוצה להגיד "יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אבל אין ספק שהמדרון חלקלק ואני לגמרי בירידה.

 

נכתב על ידי Dew. , 11/11/2018 14:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





27,948
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDew. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dew. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ