לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Messenger


I Die Alone...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016


ניקוז,


דף ריק וחוסר אמביציה.


 


אולי שם השדים נמצאים, כלא של זכוכית,


מראית עין, בהינוד של עפעף אתה כבר מבזבז זמן כתיבה,


אז למה התקבעה אצלך המחשבה לצלם בלי להנות מהדרך?


 


הצופה, יושב לו ומחשב,


הצופה הוא המקור.


 


ואם אותם מילים פשוטות לעולם לא יתארו את הדרך?


מהו הטעם במילים אם מקור הייאוש הוא כמעט נצחי?


 


הנערה באדום, לילית פנימית שלי, חולשת ילדות


ישבה לה מעבר לנהר, צופה בחוסר ריכוז


בעודי משיל את עורי בתמימותי, בעודי נחלץ בעור שיניי


מעצמי, אוכל את דרכי ללא חמלה, וכמו הסיטה


את מבטה כשמתתי, היא לעולם לא תדע,


שכשמתתי המוזה נחנקה, כמו צרחות אילמות בתופת


של אם שמקריבים את בנה כשה לעולה,

תינוק בכור לידיו הבוערות של המולך.


 


עייפות, היא שלך הלילית, בכל אשה שתביט


הלילית היא אתה, כשהסטת את מבטך


כשהמוזה נרצחה.


 


הדף הוא ריק, המסתכל יבין כלום,


ממש ניצחון, תתחיל שוב.


 

נכתב על ידי , 13/5/2016 00:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה




5,572
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Messenger אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Messenger ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ