לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות.
Avatarכינוי:  Ford Prefect

בן: 40

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

יום החתונה - גרסת החתן



לילה לפני יצאתי, כמעשה ספונטני של הרגע האחרון (בערך), עם החבר הטוב ר' שבא במיוחד מהארץ לחתונה, והחבר המקומי (גם כן ר', אבל ר' אחר), לפאב האהוב עלי בשטוקהולם (זה עם ההמבורגרים הענקיים, שסיפרתי עליו כאן).

 

היה ערב סולידי למדי, וגם בלי יותר מדי אלכוהול (בכל זאת, יום אחרי היה צריך לקום, להתחתן ולהשתדל לא לעשות יותר מדי שטויות בדרך), כך שמצאנו את עצמנו בשעה קרובה לחצות, עומדים ברחוב הקפוא והמושלג (היה בערך מינוס עשר לדעתי), מחכים לאוטובוס הביתה (אם שותים לא נוהגים, במיוחד שמתחתנים יום אחרי).

 

בבוקר למחרת התעוררתי ביחד עם הבלונדה מוקדם למדי, היא חשבה שיהיה נחמד להתחיל את היום בארוחת בוקר הספ"ש המסורתית שלנו, עם אומלטים, ירקות ולחם טעים (שהבלונדה אף אפתה בעצמה), עם כוסות מיץ תפוזים, תה וקפה.

 

 

לארוחה גם הצטרף אלינו ר', והתחלנו לנו את היום בסבבה וזולה.

 

 

 

תוך כדי שאנחנו אוכלים, הגיע אחותה של הבלונדה, וקצת לפניה גם סיסיליה, הספרית/מאפרת שבאה "לארגן" את הבלונדה ואחותה לחתונה.

 

חדר השינה שלנו הפך לחמ"ל - קיטי איפור, מסלסלי שיער ועוד מיני מכשירי עינויים הצטברו להם שם. אני ו-ר' גורשנו מהחדר והחגיגה שלהן התחילה.

 

 

 

בינתיים אנחנו העברנו את הזמן. איך? נסענו למשל למקום בו נערכה מסיבת החתונה, כדי לארגן כל מיני דברים של הרגע האחרון, או סתם התבטלנו בהנאה על הספה.

 

מזג האוויר באותו היום היה לא פחות ממושלם - השמש זרחה בשמיים תכולים חפים מכל עב, והשלג הרב שהצטבר לו בשבועות האחרונים נצץ לו בלבן בוהק. מזג אוויר טוב מזה לא יכולנו לבקש.

 

התוכנית היתה שנצא מהבית לכיוון העיריה בשעה שלוש אחרי הצהריים, אותי ואת הבלונדה יאסוף אחד מדודיה במרצדס S Class שלו (בכל זאת, קצת קלאסה צריך, לא? ;-) ), ושאר המשפחה תסע או במיניבוס ששכרנו או במונית.

 

בעודי נח לי בסבבה על הספה הצצתי לכיוון השעון, וראיתי שהוא מראה 14:40. בדיקה מהירה הראתה שזו לא טעות - טקס החתונה שלנו אמור להתחיל עוד כשעה, אנחנו אמורים לצאת מהבית עוד עשרים דקות, והמצב הוא שהבלונדה ואחותה עדיין מתקשקשות בחדר השינה, אני בתחתונים וטי שירט על הספה ור' עושה משהו עם המחשב.

 

קריאה מהירה לבלונדה התחילה בלאגן שלם, שבסופו, רבע שעה מאוחר יותר בלבד, כולנו היינו לבושים ומוכנים ליציאה, כולל כל התוספות (מרשים למדי, בהתחשב בכמויות הבגדים והתוספות שהיה עלינו ללבוש) :

 

 

 

 

לעירייה הגענו בזמן, וניצלנו כמה דקות כדי לתפוס כמה צילומים בשמש המדהימה (כאן בתמונה עם סבי וסבתי, שגם הם הגיעו לשטוקהולם):

 

 

לטקס בבניין העיריה מגבילים מאוד את מספר האורחים, ולכן רק המשפחה הקרובה הגיעה אליו (פלוס חברים בודדים, שגם עזרו וצילמו בסטילס ווידאו). ההמתנה בבית העיריה היתה מוזרה משהו - הרבה משפחות מתחתנות מחכות ועומדות כסרט נע (אנחנו היינו אחרונים, כך הזמנתי את זה), ואת כל זמן ההמתנה מעבירים בצילומים שונים ומשונים.

 

לבסוף הגיע הרגע, והבחורה שאחראית על ארגון הטקסים ביקשה מאיתנו להכנס. בפנים מצאנו חדר אובאלי, "החדר הצרפתי" כפי שהוא נקרא - עטוף כולו בשטיחי קיר מצרפת שהובאו לשבדיה לפני כשלוש מאות שנים. את הטקס ניהל שופט בבגדי שרד, בוא הוא נתן לנו נאום קצר אך מעניין על מהות היחסים - מההיכרות הראשונית, בה לא מספרים דבר ולא חולקים דבר כמעט, ועד לנישואין, בהם אנו מודיעים למעשה לכל העולם (ואישתו?) על כך שאנחנו ביחד.

 

 

 

 

 

 

כאשר הגיע הרגע להחליף טבעות, הסתבר שגם ר' (שאצלו היתה הטבעת של הבלונדה) וגם אחותה של הבלונדה לא ממש שמו לב לעניין, כך ש"החיפוש אחר הטבעת" החל במשנה מרץ, עד שלבסוף מצאנו אותן והכל בא על מקומו בשלום, כולל הנשיקה המסורתית :

 

 

 

 

 

 

 

 

משם המשכנו למקום חביב באיזור בית העיריה, בו שתינו שמפניה והעברנו קצת זמן, ומשם נסענו כולנו למקום בו נערכה מסיבת החתונה.

 

הזמנו את האורחים לשש בערב, מתוך מחשבה שארוחת הערב תתחיל בשבע. אתם יכולים לדמיין כמה הופתענו כאשר הגענו בעשרים לשש, ומצאנו כמעט חצי מהאורחים עומדים בחוץ, ומחכים להכנס.

 

נכנסנו ביחד עם האורחים, מברכים ומנסים לתת את המעילים שלנו לתלייה תוך כדי. האורחים בינתיים התחילו לזרום פנימה, לקחת כוסות שמפניה ולהתחיל להנות מהחגיגה.

 

לבסוף התחילו להכניס את האורחים לאולם בו הלכה להתקיים הארוחה:

 

 

 

את סיפורי ארוחת הערב אשאיר בגרסת האורחת של עדי (עם כמה אנקדוטות וסיפורים למועד מאוחר יותר), ורק אציין שהיה פשוט נפלא - האוכל, היין וכמובן, יותר מהכל - החברה.

 

טוב שהיה, וטוב שנגמר - היעד הבא - מסיבת החתונה בארץ עוד שלושה וחצי שבועות.

 

ובינתיים נשאיר לכם תמונה אחת, בשביל הכיף :

 

 

 

והנה תמונה שלנו חותכים את עוגת החתונה:

 

 

 

 

(לגבי מתנות - שילוב של דברים לא פרקטיים לחלוטין, עם כסף ותלושים לקנייה בשלל חנויות כלי בית. בסך הכל, אין מה להתלונן - יצא משתלם למדי. מה עוד, שאת האלכוהול העודף אפילו יכולנו להחזיר חזרה ולקבל החזר מלא).

נכתב על ידי Ford Prefect , 13/3/2006 23:22   בקטגוריות בדרך לחתונה  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   4 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של untouched ב-22/10/2007 08:54



263,930
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFord Prefect אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ford Prefect ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ