לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות.
Avatarכינוי:  Ford Prefect

בן: 40

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2006

לומדים לצלם - מידע בסיסי וטיפים (+תמונות נטיפי קרח)


בשעה טובה ומוצלחת, כמה חודשים טובים אחרי שקיבלתי את המצלמה המיוחלת שקניתי בארה"ב, התחלתי אתמול, אחרי העבודה, חוג צילום.

 

הקורס נערך ב-Medborgaskolan ("בית ספר התושבים") - מדובר בגרסא המשודרגת של מתנ"ס. בניין גדול ונאה למדי, קפיטריה עם אוכל סביר פלוס והרבה הרבה חוגים שונים ומשונים.

 

הקורס מתבצע בחדר שמשמש כסטודיו צילום, מועבר על ידי צלם מקצועי שעובד כאחד הכתבים במגזין הצילום והמצלמות הנחשב ביותר בשבדיה (המגזין הזה) ויש בו 8 סטודנטים בלבד.

 

הקורס עצמו הוא "צילום דיגיטלי במצלמות SLR", ויש שלושה מפגשים של שלוש וחצי שעות כל אחד.

 

אז מה למדנו אתמול? על מבנה המצלמה הדיגיטלית והצורה בה נקלטת התמונה, על ערכי פתיחת הצמצם ולמה זה טוב, על זמן פתיחת התריס ולמה זה טוב, על ISO ומה זה אומר, על הקשר בין שלושת הגורמים הנ"ל ואיך משתמשים בהם כדי לקבל את החשיפה הנכונה (כדי לקבל עומק השדה הנכון, הפוקוס הנכון וכמות הרעש בתמונה הנכונה), על סוגי עדשות ואיך משתמשים בהן, על יציבה נכונה בצילום (בערך כמו שיורים ברובה, האמת).

 

קינחנו בבסיס ללימוד קומפוזיציה (איך "לחלק את התמונה" כדי למשוך את העין לאובייקט המרכזי, כדי ליצור אשליית תנועה לכיוון מסויים וכו') וקיבלנו שיעורי בית - להתנסות בכל מה שלמדנו ולהביא לשיעור הבא.

 

לכל הצלמים החובבים, כמה "כללי אצבע" חביבים שהבחור לימד אותנו, ויכולים בהחלט להיות שימושיים לכל צלם חובב:

 

צמצם (Aperture)

גודל פתיחת הצמצם משפיעה על מיקוד (פוקוס) התמונה. ככל שהערך של פתיחת הצמצם גבוה יותר, כך פתיחת הצמצם תהיה קטנה יותר, והמיקוד יהיה רחב יותר (אם אתם עומדים כ-20 מטר מאובייקט, ויש עוד רקע מאחורי האובייקט, פתיחת צמצם מקסימלית, 22 למשל, תניב תמונה עם מיקוד לכל אורך התמונה, מכם ועד לרקע שמאחורי האובייקט). ככל שערך פתיחת הצמצם נמוך יותר תהיה פתיחת הצמצם גדולה יותר תניב מיקוד מצומצם יותר (למשל, רק על האובייקט שנמצא במרחק של 10 מ' מכם, בעוד כל הרקע שמאחוריו וכל מה שלפניו יהיה מטושטש למדי).

 

זמן

בעיקרון די פשוט - זמן החשיפה נמדד בחלקי שנייה, עד שניות (במצלמות נורמליות) ולרוב בקפיצות גדלים של 2 (למשל מ-1/1000, 1/500, 1/125, 1/60, 1/30, 1/15 וכו' עד ל-30 שניות לרוב). ככל שזמן החשיפה ארוך יותר, כך ייכנס יותר אור לתוך המצלמה.

 

ISO/ASA

ASA, מסתבר, היה התקן האמריקאי למדידת "כמה רגיש הפילם לאור". מכיוון שהתקן היה כה פשוט, הוחלט לאמצו כתקן ISO בין לאומי.

מספרי ה-ISO מציינים את הרגישות לאור כאמור. גם הם עולים בקפיצות של 2, וכל קפיצה שכזו מציינת רגישות גבוהה יותר לאור (במילים אחרות - נדרש פחות אור כדי לבצע את השינוי הכימי שיניב תמונה). מה זה אומר? שככל שהפילם רגיש יותר לאור, תוכלו לצלם תמונות במהירות גבוהה יותר כדי לקלוט את התמונה על הפילם.

 

במצלמות דיגיטליות אין פילם, ולכן ערכי ה-ISO משמשים כמדד לכמות החשיפה שמקבל החיישן במצלמה, ולמעשה מודדים ערך אחר בשם BRUS, שפשוט אומר עד כמה "ניזוקה" התמונה מחשיפת יתר/חסר, דבר שיכול להתבטא בגוונים לא נכונים של צבעים או בצבעים לא נכונים בכלל בפיקסלים מסויימים במצלמה.

 

לאור זאת, ככל שה-ISO שבשימוש גבוה יותר במצלמה הדיגיטלית, כך יידרש פחות אור כדי ליצור תמונה. מצד שני, זמן החשיפה האפשרי יהיה קצר יותר לפני שיתחילו להווצר פגמים.

 

מגה-פיקסלים ו-ISO

בניגוד לאמונה הרווחת - יותר מגה-פיקסל לא בהכרח אומר תמונה יותר טובה, ולפעמים אף להפך. למה? אם ניקח שתי מצלמות בגודל זהה, משקל זהה וחיישן שיש לו שטח פנים זהה, אך באחת יש 4 מיליון פיקסלים על החיישן, ובשנייה 6 מיליון פיקסלים. מה זה אומר? שגודל הפיקסלים בחיישן עם ה-6 מיליון קטן יותר (כי צריך להכיל יותר פיקסלים על אותו גודל חיישן). ככל שהפיקסל קטן יותר, כך עולה רגישותו לאור, מה שאומר שהוא רגיש יותר לחשיפה ולפגמים שנוצרים מחשיפה. לכן, אם תצלמו שתי תמונות זהות בשתי המצלמות הנ"ל, ותדפיסו אותן (למשל) לתמונה סטנדרטית (10X15), תגלו שאיכות התמונה מ-4MP תהיה לרוב טובה יותר מאשר ב-6MP.למה? כי בגודל תמונה שכזה, אין משמעות לכמות פיקסלים גדולה יותר. לעומת זאת, העובדה שהפיקסלים ב-6 קטנים יותר הפכה אותם לרגישים יותר לאור, מה שאומר שיותר פיקסלים קיבלו גוונים או צבעים לא נכונים, מה שמתבטא בתמונה באיכות פחות טובה.

 

שילוב שלושת הגורמים (AP, TP ו-ISO) - כמה כללי אצבע

עכשיו כשיודעים (פחות או יותר) על מדובר, כמה כללים שיכולים לעזור בצילום :

 

1) בגדול, ככל שערך פתיחת הצמצם גבוה יותר, כך הזמן הנחוץ לחשיפה גבוה (מספר יותר נמוך של חלקי שניות)יותר (כי הנקב בצמצם יהיה קטן יותר, כך שפחות אור ייכנס) כדי להגיע לחשיפה ברמה מסויימת.

אפשר לשחק עם העניין בצורה הפוכה ולהגיד, למשל את הדבר הבא:

נניח שאנחנו רוצים שפתיחת הצמצם תהיה בערך 8 (מוקד שדה או פוקוס בינוני באמצע התמונה, עם רקע מטושטש יחסית). ככל שנעלה את ה-ISO הנדרש, כמות הזמן שתדרש תרד בהתאמה, ואילו הסיכוי לרעש (BRUS) תהיה גבוהה יותר (ISO גבוה יותר - יותר רגישות לאור).

לכן, אם נרצה ISO100, זמן החשיפה יהיה למשל 1/250 שניות. אם נרצה ISO200, זמן החשיפהיהיה 1/500 שניות, אם נרצה ISO400, זמן החשיפה יהיה 1/1000 שניות וכו' וכו'.

 

בכל המקרים הנ"ל, נקבל פתיחת צמצם זהה, אבל לאורך זמן חשיפה שונה ועם רגישות שונה של החיישן. לרוב, מצלמות מחליטות לבד באיזו רגישות (ISO) להשתמש כדי למנוע מצב של חשיפת יתר.

 

2) כלל אצבע חביב ביותר לשילוב בין שלושת הגורמים אומר : יש לנו 12 "נקודות", אותן אנחנו יכולים לחלק כרצוננו בין שלושת הערכים (AP, TP ו-ISO), לפי הסולמות הבאים:

ISO      TP AP

22  1000  100

16  500    200

11  250    400

8    125    800

5.6 60      1600

4    30      3200

 

את חלוקת הנקודות מתחילים מלמטה. כך שלמשל אם נרצה ISO 400 (ארבע נקודות - 3200, 1600, 800 ו-400), עם זמן חשיפה 1/250 (ארבע נקודות) אזי נצטרך פתיחת צמצם 11 כדי להגיע לחשיפה נכונה (4 הנקודות הנותרות).

 

לעומת זאת, אם נרצה פתיחת צמצם גדולה יותר (8 למשל), נצטרך "לשלם" בנקודה מאחד הסולמות האחרים (או בזמן, כך שבמקום 1/250 נצלם ב-1/500, או ב-ISO, כך שבמקום ISO400 נצטרך להשתמש ב-ISO800).

 

כך שהצורה לעבוד היא להחליט דבר ראשון "מה הכי חשוב בתמונה הזאת?" החדות (זמן החשיפה)? המיקוד (גודל פתיחת הצמצם)? או ה"נקיון מרעשים" (ISO)? אחרי שמחליטים על אחד, אפשר להציב את השניים האחרים בהתאם.

 

סוגי עדשות

50 מ"מ? 35 מ"מ? 200-70 מ"מ?

לא אכנס לעניין בפירוט - בגדול, 50 מ"מ נקבע כ"גודל תמונה טבעי" - קרי, גודל התמונה ביחס 1:1 כפי שעין האדם רואה אותו. כל ערך מ"מ גבוה יותר מבטא תמונה מצומצת יותר, אשר מטבע הדברים (או למעשה, מטבע האופטיקה) מסוגלת להתמקד רחוק יותר (מיקוד - פתיחת צמצם). כאן בדיוק נכנס העניין שעל כל עדשה כתוב טווח פתיחות הצמצם האפשרי לאותה עדשה (תבדקו, אפילו במצלמת ה-VGA בסלולרי שלכם יש את זה). עדשות כאלה נקראות "טלה-אופטיות" - מאפשרות להתמקד למרחק גדול יותר, אבל עם רוחב שדה מצומצם יותר..

בניגוד אליהם, עדשות עם ערך מ"מ נמוך יותר מאפשרות התמקדות בשדה רחב יותר וקרוב יותר למצלמה. עדשות שכאלה מכונות "Wide Angle".

 

הטווחים, למרות שאין מדד חד משמעי, אומרות שעדשות Wide Angle הן מ-17 מ"מ עד 35 מ"מ, עדשות "נורמליות" הן מ-30 מ"מ עד 85 מ"מ ועדשות "טלה" הן מ-85 מ"מ ועד 400 מ"מ (יש כמובן ערכים קיצוניים יותר, אבל אז מדובר כבר בעדשות מקצועיות שעולות אלפים רבים, או אף עשרות אלפים).

 

רעידות ותזוזות

ישנם 2 סוגים של רעידות ותזוזות בתמונות - תזוזות בתמונה עצמה, ותזוזת המצלמה.

 

תזוזות בתמונה עצמה תלויות במהירות החשיפה בה תבחרו לפי הכללים למעלה. בגדול, ככל שזמן החשיפה קצר יותר, כך האובייקטים הנעים בתמונה יהיו חדים יותר (מפני שיהיה להם פחות זמן לזוז בזמן הצילום). כמובן שצילום חד של נקר המנקר בעץ דורש חשיפה מהירה בהרבה מצילום עץ שעומד ברוח, שדורש זמן חשיפה מהיר בהרבה מצילום בית אבן.

 

תזוזות במצלמה נגרמות על ידי האדם המחזיק אותה. לכן, אם אפשר להשתמש בחצובה - מה טוב. אם לא, ישנן עדשות אשר נמכרות עם מייצבי תמונה פנימיים, אשר מאפשרים להגדיל בממוצע ב-2 דרגות את כמות הזמן האפשרי לצילום "לא נתמך" (מחזיקים את המצלמה ביד) בלא שתזוזת המצלמה תשפיע על יציבות התמונה.

 

כלל אצבע לצילום - ערך המ"מ של העדשה (אורך המוקד) שווה פחות או יותר לאחד חלקי מספר השניות שאפשר להחזיק את המצלמה בצורה יציבה בצילום. לכן, ככל שערך המ"מ עולה ("עושים זום"), כך יורד הזמן בו אפשר להחזיק את המצלמה יציבה. אם מדובר באורך מוקד של 50 מ"מ, אפשר להחזיק את המצלמה יציבה עד 1/50 שניות בלי שהתזוזה תהיה ניכרת לעין בתמונה. אם מדובר ב-100 מ"מ, אז אפשר להחזיק בצורה יציבה עד 1/100 שניות וכו'.

 

כמו שנאמר למעלה, חצובות פוטרות את הצורך מלהתחשב בעניין הזה. מייצבי תמונה בעדשות מעלות את היכולת ב-2 דרגות בממוצע, כך שאם ב-100 מ"מ ללא מייצב תמונה יכולתי להחזיק 1/100 שניות ללא טשטוש התמונה, עם מייצב תמונה אוכל להחזיק אותה עד 1/25 שניות.

 

יציבה נכונה - כמו שנאמר למעלה, כמו שמחזיקים רובה - רגל אחד מאחורי הרגל השנייה, באלכסון, יד שמאל (לימנים) מחזיקה את העדשה עם כל היד, לא רק אצבע או שתיים, אלא בצורה בה משקל המצלמה מונח למעשה על היד. יד ימין מחזיקה את גוף המצלמה את האצבע על הצמצם.

 

עוד טעות נפוצה - כאשר רוצים לצלם פורטרט (סיבוב המצלמה ב-90 מעלות), יש לעשות זאת כך שהעדשה תהיה למטה בחלק התחתון של המצלמה (ולא סיבוב "כלפי מעלה"). בצורה זו, העדשה תהיה יציבה יותר כאשר תחזיקו אותה.

 

מרחק צילום

כמה קרוב אפשר להגיע עם עדשה מסויימת לאובייקט אותו אנו רוצים לצלם ועדיין לקבל מיקוד חד? כלל אצבע אומר שכמות המ"מ שבהם משתמשים מהווה מספר גבוה במעט ממספר הסנטימטרים שאפשר להתקרב לאובייקט. מה זאת אומרת? שבצילום ב-50 מ"מ אפשר להתקרב בערך 45 ס"מ למוקד. שב-100 מ"מ אפשר להתקרב בערך 90 ס"מ למוקד וכו'.

 

התנצלות

לכל מי שהפוסט הזה שיעמם אותו למוות - עמכם הסליחה, אבל הסיכום של החומר עוזר גם לי להבין ולזכור אותו (ולכן, גם תיקונים, הערות והארות ייתקבלו בברכה)

 

ולסיום

כמה תמונות נטיפי קרח שצילמתי אתמול לפני שהתחיל הקורס..

 


 



 




 

נכתב על ידי Ford Prefect , 22/2/2006 08:13   בקטגוריות תמונות  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Alchemist ב-26/2/2006 10:39



263,978
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFord Prefect אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ford Prefect ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ